בוקר אחד פתחה מנהלת החשבונות של מכון רישוי את פירוט העו"ש וחשכו עיניה. רועדת היא ניגשה אל הבעלים וסיפרה לו כי צ'ק ששלחה חודש וחצי לפני, על סך 2,296 שקלים בדואר, עבור איגוד המוסכים, נגנב, זויף, והסכום שונה ל-144,296 שקלים, ששולמו לחברה לא מוכרת. השניים מיהרו לסניף בנק הפועלים שמנהל את החשבון עם העתק המחאה המקורית, ושם ביקשו מהם להגיש תלונה במשטרה ולשלוח לבנק את אישור הגשת התלונה המבהיר שהמחאה אכן זויפה.
עוד באותו יום זיכה הבנק את החשבון בסכום שנגנב, ואף ציין בזיכוי כי הוא נעשה בגין "החזרת שיק טכני" בצירוף ההערה שמדובר בזיוף. בחברה אמנם כעסו על הבנק שלא טרח לברר מולם אם יש אישור להעביר את הכסף, שכן לטענתם הסכום הזה חריג מאוד עברו החברה, אבל חשבו שהעניין מאחוריהם כשהכסף הוחזר.
אלא שלתדהמתם הרבה, ארבעה ימים לאחר המקרה החליט בנק הפועלים שלא להחזיר את הכסף, והסכום נלקח חזרה מחשבון הלקוח ללא ידיעתו. הבעלים של החברה צלצל בשנית להבין מדוע הסכום נלקח שוב מחשבון החברה, ועוד ללא ידיעתו או אישורו, והוסבר לו כי הבנק החליט לכבד את ההמחאה למרות הכול.
במכתב ששלח הבנק שבועיים לאחר מכן הסביר הבנק כי "על פי מבחן בנקאי סביר לא ניתן להבחין בשינוי בהמחאה". כלומר, לטענתם הצ'ק זויף כל כך טוב שלא יכלו לעלות על זה. בנוסף, האשים הבנק את הלקוח "שנטל על עצמו סיכון" מכיוון ששלח את ההמחאה בדואר.
"ניסינו לסייע ללקוח"
כשפנינו לבנק הפועלים ושאלנו אותם לפשר ההתנהלות החריגה נענינו כך: "בעקבות פניית הלקוח לסניף, הבנק ניסה לסייע ללקוח ולהחזיר את השיק, אולם ההחזרה נעשתה באיחור מעבר לטווח הזמן שהוגדר בכללי המסלקה וזו גם סורבה על ידי הבנק המציג ולכן החיוב הוחזר לחשבון הלקוח. בנוסף, הבנק שיקף בפני הלקוח כי בקשת ההחזרה של השיק בוצעה באיחור וסביר כי תסורב על ידי הבנק המציג. במסגרת התהליך, הבנק בחן את השיק ומצא כי הוא נראה לכאורה תקין ולא כלל מאפיינים חשודים שעשויים להעיד על פניו על זיוף".
כלומר, בנק הפועלים טוען שבגלל שבמכון הרישוי עלו על הגניבה באיחור, הם לא יכולים לחייב את בנק מזרחי להחזיר את הכסף - הבנק שבו מנוהל החשבון שאליו הועברו 144,296 שקלים. הבנק סירב לקחת את האחריות על שלא טרח לברר עם הלקוח לפני ולאשר את סכום ההעברה, וכן על שהחליט באופן חד צדדי להשיב לעצמו את הכסף, כשהבין שבנק מזרחי מסרב להחזיר את הסכום.
פנינו גם לבנק מזרחי לברר אם המפתח להשבת הכסף אכן נמצא בידיהם, ואם כן – מדוע הם מסרבים להשיבו? מהבנק נמסר בתגובה: "ההודעה מבנק הפועלים על כך שמדובר בצ'ק מזויף הגיעה באיחור ניכר של כמה ימים, זמן רב לאחר שהכסף הופקד לחשבון החברה וכבר נעשה בו שימוש. במקרה כזה לצערנו אין שום דרך שבה יכולנו לסייע".
איך ריב בין שני בנקים נפתר על חשבונו של הלקוח, שנאלץ לשאת בנזק, למרות שהוכיח במפורש שהצ'ק זויף? אולי לבנק ישראל הפתרונות. ביקשנו את התערבות בנק ישראל וממנו נמסר כי "מדובר במקרה פרטני שעם דיווחו אלינו החל לגביו בירור מעמיק של הפרטים והנסיבות".
האם צ'קים הם דבר בטוח?
העובדה כי הבנק האשים את הלקוח ששלח צ'ק בדואר וטען שקל לזייפו הדליקה אצלנו נורה אדומה. אם פעם הלקוח היה צריך ללכת לבנק פיזית ולהפקיד את הצ'קים, היום הוא יכול לשלוח תצלום באפליקציה ולא את הצ'ק המקורי, מה שמקל מאוד את זיופו.
כשפנינו לבנק ישראל ושאלנו אותם כמה צ'קים מזויפים בדרך זו בשנה הם טענו שאין להם נתונים, מה שמסביר מדוע הם לא מבינים את בעייתיות העניין. הבנק סירב גם לאשר את העובדה שביטול ההגנה של הצ'קים המקוריים, אותו פס מגנטי שאמור למנוע זיופים, מקל מאוד את האפשרות לזייף אותם, ולכן שימוש בהמחאות כיום אינו בטוח כמו פעם.
בנק ישראל ניסה לייעל את המערכת ופטר אנשים מלהגיע לבנק להפקיד צ'קים, אבל בכך יצר בעיה גדולה: אם היום מספיק לשלוח צילום המחאה דרך אפליקציה – מי אמור להגן עלינו מזיופים?
"בעיצומה של בחינת הפתרון הטכנולוגי הנכון"
לפני קצת פחות משנה בנק ישראל הודיע כי הוא מתכנן לאפשר העברת צ'קים באופן דיגיטלי, מה שייתר את הצורך בהצטיידות בפנקס צ'קים ובהעברה הפיזית של התשלום. המטרה היא לאפשר ללקוח הבנק להעביר צ'קים למועדים שונים מראש באמצעות מחשב או טלפון סלולרי ללא הצורך להצטייד בפנקס צ'קים, שגם עולה כסף וגם מבזבז נייר, ובנוסף מאלץ את הלקוח להיפגש פיזית עם מקבל התשלום כדי למסור לו את הצ'קים. התשלום המקוון המתוכנן יבטל לחלוטין את החזרת הצ'קים "מסיבות טכניות" וגם ימנע זיופים.
לטענת הבנק, כיום הם נמצאים בעיצומה של בחינת הפתרון הטכנולוגי הנכון במסגרת הקול קורא שפרסמו לפני כמה חודשים. כלומר, עד שיימצא הפתרון, אזרחים במדינת ישראל ימשיכו להסתכן ולהיות חסרי הגנה מפני זיוף צ'קים, וגרוע מכך – להיאלץ לרדוף אחר כל הגורמים האחראים במטרה להשיב כסף שנלקח מהם במרמה, בגלל חוסר רצון של הרשויות המעורבות לקחת אחריות ולתקן את פרצות האבטחה שהן ייצרו.