חברת התעופה אל על לא הייתה יכולה לחלום על פיצוי טוב יותר לפגעי מגפת הקורונה, שכמעט הובילה לקריסתה, מהאירועים הסובבים את מלחמת חרבות ברזל - שהובילו אותה להציג רווחי שיא בשנה האחרונה, והזניקו את שווי החברה לכ-3.4 מיליארד שקל.
מצעד המרוויחים מהגאות בעסקיה של אל על כולל את בעלי המניות של החברה, בראשות בעל השליטה קני רוזנברג; את מנהליה הבכירים; ומתברר שגם את טייסי החברה. מבדיקת גלובס עולה כי אם יישמר קצב הרווחים של החברה גם במחצית השנייה של 2024 (וכל הסימנים מעידים שאכן כך יהיה), הרי שהטייסים צפויים ליהנות מבונוס כולל בהיקף של כ-130 מיליון שקל (35 מיליון דולר).
זאת, בהתאם לסעיף בהסכם שכר קיבוצי משנת 2018, שנחתם כנראה כשאף אחד לא חלם שיום יבוא והחברה תרוויח כל כך הרבה כסף בשנה אחת. נכון לסוף שנת 2023 הועסקו באל על 555 טייסים, כך שכל אחד מהם צפוי בממוצע למענק של קרוב לרבע מיליון שקל.
על פי אותו הסכם מ-2018, אם הרווח השנתי של אל על לפני מס יעמוד על יותר מ-100 מיליון דולר, יקבלו הטייסים 6% מרווחי אותה השנה. אל על, נזכיר, כבר הרוויחה במחצית הראשונה השנה כמעט 300 מיליון דולר לפני מס, כאשר בכל רבעון היא שוברת מחדש את השיאים של עצמה. ההערכות בשוק הן כי הרבעון השלישי צפוי להיות טוב מקודמיו, השאלה רק בכמה.
למעשה, גם אם ברבעון הרביעי של השנה הנוכחית אל על לא תרוויח שום דבר, ובהנחה שהרבעון השלישי היה טוב כמו השני, הטייסים כבר יכולים לרשום לעצמם רווח של כ-84 מיליון שקל. אין פלא שאל על כבר מבצעת הפרשות לכך בדוחותיה הכספיים.
יעדים שעד לאחרונה נחשבו למופרכים
אבל האמת היא שגם אם התוצאות של אל על היו הרבה פחות טובות, עדיין הסכם השכר ההוא היה מניב לטייסים לא מעט כסף. על פי ההסכם מ-2018, אם הרווח לפני מס עומד על 25 מיליון דולר, הטייסים מקבלים 2% מרווחי החברה. במקרה של רווח של עד 50 מיליון דולר הם מקבלים 4% מהרווחים, ומרווח של עד 100 מיליון הם מקבלים 5%.
יש לציין כי המענק לטייסים מותנה בהחלטת החברה לחלק מענקים להנהלתה או למי מעובדיה. אך אין סיבה להניח שהיא לא תעשה זאת, בתקופה כה מוצלחת מבחינתה. כה מוצלחת עד שהיא מאפשרת לאל על לחלום בגדול ולנסות לרכוש את מניות השליטה בחברת כרטיסי האשראי ישראכרט, לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל.
צריך להודות, שעד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל היה מדובר ביעדי רווח מופרכים. בשנת 2023 אל על אמנם רשמה רווח לפני מס של 125 מיליון דולר, אך בשנה שלפניה היא עוד הפסידה 14.4 מיליון דולר, שלא לדבר על הפסדי העתק בשנות הקורונה וגם בשנים שלפני המגפה.
על הקושי של אל על להרוויח בשנים הקודמות ניתן למצוא עדות במדיניות התגמול של החברה לבכיריה. החלום הנכסף של ההנהלה היה רווח של 20 מיליון דולר בשנה, שהיה תנאי כדי לאפשר למנכ"לית דינה בן-טל גננסיה לקבל מענק מיוחד של עד 2% מהרווח השנתי לפני מס, ועד סכום של 3 מיליון שקל, ו-90% מאותו מענק ליו"ר החברה עמיקם בן צבי, וכן מענקים לבכירים נוספים.
צריך לציין כי גם בלי המענק החריג מהרווחים, נהנים טייסי אל על משכר שרוב השכירים יכולים רק לחלום עליו. בשנת 2020 חשפה אל על בבית המשפט שהטייסים מרוויחים בממוצע שכר של 95 אלף שקל בחודש, וכי חלקם נהנים משכר חודשי גבוה יותר שמגיע עד ל-160 אלף שקל. הטייסים, יש לציין, טענו שמדובר בניפוח של נתונים וכי השכר האמיתי הוא פחות מחצי מכך.
מעבר לכך, בהסכם השכר המעודכן עם הטייסים משנת 2022 (שתקף עד סוף 2025) נכתב כי עלות השכר השנתית של הטייסים עומדת על 635 מיליון שקל (לפני הטבות נוספות).
כשמחלקים את הסכום במספר הטייסים של החברה, מגיעים לסכומים דומים לאלה שבהם נקבה אל על. שכר הטייסים היווה יותר מ-42% מכלל הוצאות השכר באותה שנה, זאת למרות שחלקם היחסי בכוח האדם באל על הוא כ-11% בלבד.
באותו הסכם אגב בוטל הקיצוץ של 31% בשכרם של הטייסים, שאותו נאלצו לספוג בזמן מגפת הקורונה, מה שבא לידי ביטוי בשנתיים האחרונות בזינוק של כמעט 30% בהוצאות השכר הכוללות בחברה. מדובר בסכומים משמעותיים ביותר שכן הוצאות השכר באל על הן ההוצאה הגדולה ביותר של החברה (אפילו יותר מהוצאות הדלק), והסתכמו ב-334 מיליון דולר במחצית הראשונה של שנת 2024, וב-567 מיליון דולר בכל שנת 2023.
כחלק משכרו, טייס אל על נהנה מחבילת הטבות הכוללת בין היתר 6 טיסות על חשבון החברה או בהנחה של 90% לטייס ולבני המשפחה, וכן "השתתפות ברישיון רכב, השתתפות בהשכלה, גילום השתתפות בהשכלה, פיצויים בגין פעילות, שעות עודפות (בנוסף לשעות נוספות, נ"א), תיקוני שכר והתאמות, אחזקת רכב, טלפון, השתתפות בהוצאות נסיעה, החזר ניקוי מדים, דמי נופש, ביטוח שיניים, ביטוח סיעודי ועוד", כפי שמפרט החוזה.
מרוויחים בגדול: הבעלים וגם ההנהלה
כמובן שהרווח של הטייסים הוא זעיר ביחס לזה של קני רוזנברג, איש העסקים היהודי-אמריקאי שקפץ על ההזדמנות - או ההימור והסיכון - כשרכש את השליטה בחברת התעופה בעיצומה של מגפת הקורונה בשנת 2020. רוזנברג, שם אלמוני עד אז לציבור הישראלי, השקיע בחברה (במניות, אופציות והלוואות) במספר שלבים סכום כולל של יותר מ-800 מיליון שקל. כיום, שווי המניות והאופציות שלו עומד על כמעט 1.9 מיליארד שקל, כך שהוא מורווח על הנייר כ-1.1 מיליארד שקל.
הזינוק בשווי נובע כמובן מנסיבות המלחמה שהקפיצו את מניית אל על ב-170% מפרוץ חרבות ברזל. בין היתר מאחר שחברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס לישראל, ואל על הפכה לשליטה בפועל בטיסות מהארץ ואליה, עם נתח שוק של 46% מתחילת השנה הנוכחית (בהתחלה אף יותר מ-80%). זה הוביל לזינוק במחירי הכרטיסים ורווחים עצומים כאמור, שלא היו לה מעולם. על אותם רווחים אל על לא משלמת מסים למדינה, שכן היא עדיין "סוחבת" יתרות הפסדים גדולות משנים קודמות, וגם ברבעונים הבאים היא לא צפויה לשלם מס על רווחיה.
תגמול נדיב באופציות למנכ"לית והיו"ר
גם בכירי אל על ובראשם המנכ"לית דינה בן טל גננסיה והיו"ר עמיקם בן צבי, לצד יותר מ-10 בכירים נוספים, נמצאים בין הנהנים הגדולים מהפריחה בעסקיה של החברה. אלה קיבלו אופציות במחיר מימוש של 3.89 שקלים למניה, בעוד שמחיר המניה בשוק כיום הוא מעל 8 שקלים - יותר מכפול.
שווי ההטבה באופציות למנכ"לית בן טל גננסיה עומד כעת על כ-6.2 מיליון שקל, של היו"ר בן צבי על 4.9 מיליון שקל, 11 בכירים נוספים מתחלקים באופציות בשווי של 30.2 מיליון שקל ועוד שניים ב-6.7 מיליון שקל. בסך הכול מדובר על אופציות בשווי של כ-48 מיליון שקל.
וצריך לזכור שהבכירים נהנים ממענקים חד פעמיים בגין רווחים. המנכ"לית כבר נהנתה ב-2023 ממענק של 2.4 מיליון שקל והיו"ר מכמעט 1.8 מיליון שקל. בשנה הקרובה המענק שלהם צפוי לגדול לכ-3 מיליון שקל ו-2.7 מיליון שקל בהתאמה.
מחברת אל על לא נמסרה תגובה.
הכתבה עלתה באתר גלובס.