עולם הפודטק (Food Technology) הולך ומתפתח מידי יום, וצפוי לפתוח בפנינו בעתיד הלא-רחוק בכלל – עולם שלם של מזון שאינו מן החי. באופן הזה, טבעונות למשל, תוכל בקרוב מאוד ללכת יד ביד עם אכילת סטייק מבשר מתורבת שגדל במעבדה, וניתן יהיה לשתות קפה עם חלב שמרגיש ממש כמו חלב פרה – ולמעשה גדל אף הוא בתנאי מעבדה עם טעמים וערכים הזהים לחלב.
חברת הפודטק הישראלית "WILK", החברה הראשונה והיחידה המפתחת חלב-אם מתורבת, הודיעה לאחרונה על פריצת דרך משמעותית בפיתוח רכיבי חלב-אם, העתידים להשתלב בתרכובות המזון לתינוקות.
"אנחנו עושים עוד צעד לעבר עתיד שבו תחליפי חלב-אם יהיו קרובים יותר למקור", אומרת ד"ר אביטל בק, מנכ"לית החברה: "יש נשים שלא יכולות להניק או שחוזרות לעבודה ונגמר להן החלב. יש גם נשים שבוחרות שלא להניק או רוצות להפסיק בנקודה מסוימת - ועדיין לתת לילד שלהן את התזונה הטובה ביותר שאפשר. המחקרים מדברים כבר שנים על יתרונות ההנקה ועל הסגולות שיש בחלב-אם, ולכן אנחנו רוצים להעניק גם לאישה שלא יכולה או לא רוצה להניק, את האופציה הזאת. הרעיון הוא להעשיר את הפורמולות על ידי רכיבים מתאים מקוריים, הכי קרובים שיש לחלב-אם אמיתי".
בנוסף לחלב-אם, ב-WILK עובדים בימים אלה גם על פיתוח של רכיבי חלב ניגר שיהווה תחליף לחלב פרה, מינוס השימוש בפרות כיצור יצרני – וללא התעללות או ניצול של בעלי חיים או זיהום נרחב הנלווה לכך.
התהליך שמוביל לתוצר
בק מסבירה כי במסגרת התהליך, נוצר למעשה חלב של ממש בתוך המעבדה: "אנחנו לוקחים תאי שד מנשים שעברו הקטנת שד, מתרבתים את התאים האלה, זורעים ומבודדים את התאים שמייצרים חלב, מגדלים אותם בתנאים הכי טובים שניתן – ובעצם מלמדים אותם איך לייצר חלב-אם בשיטת מעבדה. היתרון הוא שלא צריך עבור זה את האמא, ואפשר ליצור חלב-אם שהכי קרוב למקורות".
בק (41) היא אמא ל-7 ילדים, ומנכ"לית החברה מזה 3 חודשים. היא גדלה ומתגוררת עד היום ברחובות, ומלהטטת בין אימהות, קריירה ויזמות חברתית למען נשים. אחרי הדוקטורט במכון ויצמן היא התקבלה לאוניברסיטת הארוורד היוקרתית, והייתה צריכה להתחיל שם את שנת הלימודים – אלא שרגע לפני כן היא ילדה תאומים פגים, מה שהפנה את מלוא הקשב שלה לטיפול בילדים. הדבר מנע ממנה את הנסיעה המתוכננת, אך גם דחף אותה למחוזות חדשים של פיתוח, מחקר ועסקים.
בעברה, בק הקימה חברת סטארט-אפ מצליחה, ניהלה אותה במשך מספר שנים – ולפני 3 שנים עשתה חישוב מסלול מחדש, ובחרה להתמקד בפיתוח של מקור המזון היקר ביותר בטבע: חלב-אם. בין לבין, היא הקימה יחד עם שותפה את "נרה", קבוצת נטוורקינג לנשים דתיות וחרדיות בתחומי ההייטק, לצד קידום נשים בתעשייה הזו, דרך הפריה הדדית ותמיכה נשית.
הנהלת החברה האמורה, יש לציין, מורכבת אך ורק מנשים – מהמנכ"לית ועד למנהלות המחלקות. "זה מראה די נדיר בנוף של חברות ציבוריות", היא מודה. "היינו בכנס באירופה ושם זה בכלל נדיר, וזה היה נראה להם מוזר מאוד. אבל מדובר בכוח אדיר. אנחנו עובדות טוב ביחד, וכל אחת מביאה את המומחיות שלה בתחומה. בעיניי ראוי ומתאים שהנהלה של חברה שעוסקת בחלב-אם, תהיה מורכבת מנשים, כי הן מבינות את הכאב ואת הצורך".
צוותי המחקר והפיתוח של חברת WILK הודיעו על פריצת דרך משמעותית בעבודתם, בפיתוח תאי אפיתל אימורטלים (בעלי חיי נצח) הומניים. מדובר בפיתוח ייחודי מסוגו, כיוון שהתאים נוצרו במטרה לשמש כתאים לייצור ולהפרשת רכיבי חלב. ההצלחה באימורטליציה תאפשר ליצור רכיבי שומן הדומים בהרכבם לרכיבי שומן הנוצרים באופן טבעי ומופרשים לחלב במדד גבוה ומסחרי, מה שעד עתה התבסס רק על שימוש בתאים פרימריים או בתאים מסחריים מתאי שד, שנוצרו למטרות מחקר.
המשמעות בפריצת הדרך הנוכחית, היא האפשרות לגדל אינספור תאים, להקפיא ולמסחר אותם - ולהגיע לפורמולות החלב שאפשר יהיה בעתיד למצוא בחנויות ובבתי המרקחת. "בשלב הראשוני, רכיבי חלב האם יהיו כתוסף לפורמולות הקיימות. החזון בהמשך הוא לייצר ממש חלב-אם", אומרת בק. "מדובר ברגולציה מאוד קפדנית, ויש המון סוגים של תאים בתוך החלב – לכן לא מדובר בפיתוח אחד אלא במאות, ואין חשש מסכנה משימוש ברכיב חלב-אם מתורבת. היום כל החברות שמנסות להגיע לתרכובת כמה שיותר דומה לחלב-אם, מתרכזות רק ברכיב".
ומה לגבי העלויות?
בק מסבירה שהמוצר הראשוני יהיה מוצר פרימיום, אך בהדרגה המחירים שלו ירדו. "זו האבולוציה של כל המוצרים, ככה זה עובד. אנחנו עובדים על הפחתה של עלויות. למעשה, כל האקו-סיסטם של המזון עובד על הפחתת עלויות – כל תעשיית הבשר, החלב והדגים עולה המון כסף, ולכן קמות חברות שרק עובדות כדי להפחית את עלויות המזון. אנחנו כל הזמן בהתפתחות".
לדבריה, דווקא בתקופה הזו, כשאנחנו נמצאים במצב של מלחמה וישנם ילדים שנותרו יתומים או כאלו שנקרעו מאימותיהם ונאלצו להיפרד מהן, החברה רואה חשיבות עליונה בפיתוח של חלב-אם מתורבת, ואת הצורך בחלב-אם ללא תלות דווקא באם המניקה. "לצערנו, ראינו לאחרונה ילדים ותינוקות שנשארו יתומים, וחיפשו להם בכל הארץ חלב-אם. זה היה לא קל, כי הרבה פעמים חלק גדול נזרק בשל בעיה של פיסטור. כמובן ששום דבר לא יחליף את הקרבה אל אמא, ויש גם את הערך בחיבור בין האם לתינוק שלה. אבל אם הייתה אלטרנטיבה אין-סופית מבחינת הכמות, היה יותר קל ונגיש להעניק לתינוקות את כל הערכים שיש בחלב-אם".
בק טוענת שיש יתרונות לייצור חלב-אם לא רק עבור התינוקות שיצרכו אותו, אלא גם עבור החברה כולה. לדבריה, עידוד הנקה או צריכת חלב-אם מתורבת, שיכיל את הערכים של חלב-אם, יביאו להורדה בתחלואה בטווח הארוך ולהקלה משמעותית על הכלכלה. "ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הנקה עד גיל שנתיים. הרוב המוחלט של התינוקות כבר אוכלים אוכל רגיל בשלב זה, אבל עדיין כאמא הייתי רוצה לתת לו את הרכיבים החיוניים שנחשבים 'זהב נוזלי', ולהבטיח הרבה מאוד ערכים בריאותיים שאנחנו יודעים שיכולים למנוע בעתיד מחלות קשות כמו קרוהן, סכרת, השמנת יתר ועוד. כשמורידים את הסיכוי למחלות בטווח הרחוק, זה מוריד הרבה נטל מהכלכלה. יש ממשלות שממש עשו תוכניות ממשלתיות לעידוד הנקה, כי הן ראו את הערך הכלכלי שבזה".