בעלי החנויות ברחוב אבן גבירול 90 בתל אביב פנו נרעשים אל מיכל- נציגת ועד הבניין בו הם שוכרים חנויות - וסיפרו לה כי פקח שביקר במקום טען כי מאחת הדירות המזגן מטפטף - ואם לא תתוקן התקלה הם עתידים לחטוף כולם דוח של כ-3,000 שקלים כל אחד. לא עזרו מחאות בעלי החנויות שהראו לפקח כי המזגנים שלהם מטופלים כהלכה, ולא הם הבעיה - הפקח משך בכתפיו והכריז שזה לא ממש מעניין אותו. מיואשים הם פנו למיכל, בבקשה שתעזור להם להבין למי מבין הדיירים המזגן מטפטף וגורם לשלולית על המדרכה, אותה הגדיר הפקח כ"מפגע מסוכן".

מיכל החליטה שהיא תעזור לבעלי החנויות ופנתה בעצמה לפקח במטרה להבין מה ניתן לעשות, היות והמזגן המטפטף כלל אינו שייך לבעלי החנויות, ואין סיבה שהן יחטפו קנסות. "הוא ענה לי בגסות ואמר שהיות והעירייה לא יודעת מי בדיוק אחראי למפגע, גם בעלי החנויות וגם כל דיירי הבניין, כולל אלו שכלל לא פונים לרחוב - עתידים לקבל בקרוב קנסות גם הם".

מיכל לא ויתרה וניסתה להבין מהפקח מה צריך לעשות כדי למנוע את הגזירה, ולהסביר לו שהיות ומדובר בנכס פרטי היא לא ממש יכולה לעשות כלום חוץ מלהעיר לבעל הנכס ולקוות כי יתקן את המפגע. "הפקח שב וטען כי בגלל שהעירייה אינה יודעת בדיוק מאיפה המפגע, אז כולם מבחינתו אחראים, מה שלחלוטין לא נכון - הם יכולים לבוא ולבדוק והם יודעים יפה מאוד מי גר בכל דירה בדיוק כמוני. זו לחלוטין הקטנת ראש ושיטת מצליח".

היא התעקשה וביקשה מהפקח להגיע ולנסות לראות יחד עימה מי המזגן הבעייתי, ולאחר שימצאו אותו שינחה אותה איך לפתור כוועד בית את העניין לשביעות רצון העירייה. "דיברנו ביום חמישי, והוא אישר שיגיע ביום ראשון אבל כמובן לא בא".

במקום הפקח שלא הגיע - התחילו להגיע לכל תושבי הבניין דוחות עם דרישת תשלום גבוהה במיוחד. "זה הגיע כל פעם למישהו אחר - 2 דוחות בהתראה של יומיים ביניהן, בני 730 שקלים כל אחד. בסוף כל הבניין קיבל, ללא יוצא מן הכלל. גם דירות עורפיות כמוני שכלל אינן פונות לרחוב, וגם בעלי החנויות שהראו לפקח כי המזגנים שלהם מטופלים ואין מצב שהליקוי מגיע מהם".

מיכל לא ויתרה וצלצלה בשנית לפקח ושאלה מדוע קיבלו דוחות אם הוא לא טרח להגיע, ולמה לא שלחו התראה לפני. "הוא שוב ענה בגסות וטען כי נשלחה התראה, אבל מוזר שאך אחד לא ראה אותה. העיקר את הדוחות הם שלחו בדואר רשום שכמובן הגיע באיחור, אבל את מכתב ההתרעה אף אחד מהדיירים לא קיבל או ראה".

אז מה עשיתם?

"ביקשתי להבין מהפקח להבין מי אחראי עליו, אחרי שהבנתי שאין עם מי לדבר. אותו מעניין רק לרשום דוחות- לא לפתור את הבעיה, והוא הפנה אותי למחלקה המשפטית בעירייה".

לא פנית בשום שלב לדיירים וביקשת מהם לבדוק אצל מי הבעיה?

"בוודאי שכן. כל השכנים בדירות הקדמיות בדקו. היה אחד שהיה חשד שזה ממנו אז הוא פשוט הכניס את הצינור לתוך הבית לתוך דלי, כדי לא לקחת סיכון. עוד 2 דירות שהיו חשודות לאחר הבדיקה: אחת טענה שזה מזגן שאינה מפעילה, ושאר המזגנים מעוגנים כמו שצריך לעמודי הבניין עם צינורות שמגיעים עד למטה- כנדרש. האבסורד הוא שהם אפילו לא באו לראות אם התקלה תוקנה. ישר נתנו דוחות כי מה אכפת להם?"

ניסיתם לפנות לעירייה עצמה?

"כמובן. הגענו למחלקה המשפטית וקודם כל צעקו עלינו שאין קבלת קהל והם לא רוצים לשמוע. בגלל שהתעקשנו להסביר את המצב הם פשוט אמרו לנו לחזור הביתה ולשלוח מכתבי ערעור. שלחנו להם המון דיירים מהבניין אבל הם פשוט התעלמו".

אז מה עשיתם? שילמתם?

"חלק שילמו. למשל הבחור המסכן שכנראה שהמזגן שלו היה הבעייתי הלך ושילם למרות שהוא טיפל במפגע. הוא פשוט העדיף "לסיים עם זה וזהו". היו עוד שניים שאמרו שבגלל שהדוח הגיע בדואר לאחר זמן הערעור - הם פחדו שהעירייה תעקל להם את החשבונות אם לא ישלמו".

ומי שלא שילם?

"אני למשל התעקשתי שלא לשלם כי אני דירה עורפית והצינור מזגן שלי הולך בכלל להשקיית הגינה. דיירת נוספת החליטה לא לשלם למרות שהיא בדירה הפונה לרחוב כי הצינור שלה הוא לפי דרישות העירייה. הגשנו בקשה לערער ובקשה להישפט אבל אף אחד לא חזר אלינו. בינתיים כל הדוחות גדלו מ- 730 שקלים ל- 1,050 ולא עניין אף אחד שערערנו וביקשנו להישפט ולא חזרו אלינו. אלי למשל כן חזרו מהמחלקה המשפטית וביקשו ממני להוכיח שהצינור לא שלי. לא הבנתי למה אני צריכה להוכיח? תוכיחו אתם שהצינור שלי ואם לא- אל תקנסו אותי. ביקשתי להישפט אבל אין קול ואין עונה ואני ממש מפחדת שבינתיים הסכום יגדל עוד או שיעקלו לי את החשבון. אבל למה שאני אשלם על משהו שהוא לחלוטין לא מוצדק?"

תגובת עיריית תל אביב - יפו: "חוק העזר העירוני מטיל אחריות על בעלי ומחזיקי נכסים, יחד ולחוד, לשמור על ניקיון ולטפל במפגעים בשטחים המשותפים של הנכס. האכיפה מתבצעת בהתאם להוראות החוק, ולכן הודעות קנס נשלחות כדין לכל אחד מבעלי או מחזיקי הנכס.

"במקרה הנוכחי מדובר במפגע שמקורו בשטח המשותף של הבניין, אשר זורם לשטח הציבורי. יתרה מכך, מדובר ברחוב מרכזי והומה אדם, ונזילה מסוג זה מהווה מטרד ציבורי משמעותי, העלול לגרום להתרבות יתושים וכן לסכנת החלקה על המדרכה. מאחר ולא מדובר במפגע שמקורו בדירה פרטית, הודעות הקנס הופנו לכל בעלי הנכסים בבניין. חשוב להדגיש כי, על אף שהחוק אינו מחייב מתן דרישה מקדימה לפני הטלת קנס, בתאריך 29.7.24 הודבקה דרישה לתיקון המפגע על הבניין ונשלחו מכתבים נוספים טרם האכיפה, וזאת מתוך רצון להימנע מהטלת קנס באופן מיידי. זאת ועוד, בניגוד לנטען, הפקח היה בקשר עם הפונה, ניסה לסייע, ואף הגיע בשנית לבדוק את מצב המפגע".