"לצערי אני לא במצב שאני יכול לחלץ אותך מהעסקה. לא כי אני לא רוצה. כי אני לא יכול. אתה לא מבין את ההידרדרות העסקית שלי בשנתיים האחרונות, והניסיונות שלי להציל את העסק" - כך, לפי תביעה שהוגשה הבוקר לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב נגד איש העסקים עדי קייזמן, כתב קייזמן למי שהיו לא מכבר שותפיו העסקיים, בתגובה לבקשותיהם החוזרות ונשנות ממנו לכבד את ההסכם עליו חתם עמם, לפיו עליו להשיב להם את סכום השקעתם בפרויקט נדל"ן שיזם וקידם בברלין באמצעות כספם.
התביעה שמגיעה שבועות ספורים לאחר תביעה שהגישו מספר משקיעים בפרויקטים אחרים של קייזמן בברלין, הוגשה על-ידי מי שהיו עד לא מכבר שותפיו העסקיים: מולי ליטבק, שלפי כתב התביעה אף החשיב את עצמו לחברו של קייזמן, ואחותו ד"ר ענת לוין. באמצעות חברת טרגטמץ' שבבעלותם, תובעים האחים את קייזמן בטענה כי הוא הפר את חובתו לשלם להם כ-5.9 מיליון שקל מכוח כתב אופציה שנחתם ביניהם לפני שנתיים והוארך מעת לעת.
לפי כתב התביעה וכתב האופציה שצורף אליו, ליטבק ולוין השקיעו בפרויקט הנדל"ן בגרמניה "וורבנה" הכולל 1,200 דירות, אותו יזם וניהל קייזמן. כפי שעולה מכתב האופציה שנחתם עוד בטרם העבירו האחים את כספי השקעתם, ניתנה להם אופציית PUT למכירת כל אחזקותיהם בפרויקט לקייזמן באופן אישי, בתוך שנה ממועד עשיית העסקה. זאת, תמורת השבת מלוא סכום השקעתם הפרויקט. בסופו של יום, ולאור עיכובים בהשלמת הפרויקט, האריך קייזמן את תוקפו של כתב האופציה עד ל-31.12.2020.
ואולם, טוענים האחים, קייזמן לא עמד בחובתו מכוח כתב האופציה. למרות דרישותיהם החוזרות ונשנות, נמנע קייזמן מלרכוש מהאחים את חלקם בפרויקט תמורת השבת סכום השקעתם.
אותו כתב אופציה, מסבירים האחים בתביעתם, הוצא להם על-ידי קייזמן אך ורק על-מנת לשכנעם להשקיע בפרויקט, למרות שהם אינם עסוקים בדרך קבע בהשקעות נדל"ן בחו"ל. כתב האופציה, נטען בתביעה, היה "גורם מכריע בהסכמתם להשקיע בפרויקט". לאורך כל הדרך, מסבירים בתביעה, הם סברו כי כספם מובטח מכוח הסכם זה. עוד טוענים האחים בתביעתם, כי הצטרפותם לפרויקט נעשתה "אך ורק על סמך היכרותו רבת השנים של ליטבק עם קייזמן והסתמכותו על יכולותיו האישיות, מתוך היכרותו, סיפוריו ומצגיו, להביא להצלחת הפרויקט ולהשיא רווחים."
ליטבק ולין צירפו לתביעה את תכתובות הוואטסאפ שהחליפו עם קייזמן "בזמן אמת", ובהן גם את ההודעה שתוארה בתחילת ידיעה זו בה כתב קייזמן כי "אינו יכול" להחזיר להם את כספי השקעתם. על כך כתבו התובעים כי טענות אלה "לא רק שלא רלוונטיות בעליל, אלא גם מגוחכות לחלוטין, ולו נוכח חיי הפאר בהם ממשיכים קייזמן ומשפחתו לחיות, ואין בה אלא כדי להצביע על חוסר תום ליבו."
על קייזמן נכתב בכתב התביעה כי הוא "איש שיווק ויח"צ מהמעלה הראשונה, אשר דאג במשך שנים לטפח ולתחזק תדמית 'מצליחנית' ולהקרין על הסביבה את 'עושרו הרב' כביכול. הוא התגורר במשך שנים בווילות רב מפלסיות שונות בשכונת צהלה שבתל-אביב, החזיק פנטהאוז יוקרתי בברלין, ניהל עסקיו ממשרדו המשובץ בפרטי אומנות יוקרתיים ב"מגדל המוזיאון" בתל-אביב, ועוד."
בפועל, מספרים האחים, הם גילו לתדהמתם שקייזמן בכלל נטש בעצמו את הפרויקט, שאת ההשקעה בו כאמור ביססו בעיקר על סמך הידיעה כי קייזמן יהיה מי שיוביל אותו. "קייזמן כלל לא ניהל את הפרויקט, ולמעשה הזניח אותו לחלוטין, תוך יצירת חובות של חברת הפרוייקט אל מול ספקים, מה שהוביל את הפרויקט לסף פשיטת רגל ממש", נכתב בתביעה שהגישו עוה"ד יותם בלאושילד ונעמי גבע ממשרד הרצוג פוקס נאמן.
"הקש ששבר את גב הגמל", הסבירו ליטבק ולוין, היה הרגע בו גילו שקייזמן "נטש את הספינה" מבלי להודיע להם דבר, כאשר מכר את כלל אחזקותיו בפרויקט (50%) לצד ג', בעודו עושה זאת, לטענתם, "במחשכים ובהתנהלות מסתירה ובלתי שקופה."
מכיוון שהתביעה הינה לסכום קצוב וברור ומבוססת רובה ככולה על כתב האופציה שנכרת בין טרטגטמץ' לקייזמן, בחרו התובעים להגישה בהליך של סדר דין מקוצר. משמעות הדבר היא כי ככל שקייזמן מעוניין להתגונן מפני התביעה, עליו להגיש במהלך 30 הימים הקרובים בקשה להתגונן מפניה. אם לא יעשה כן, יחויב בתשלום מלוא הסכום הנתבע המופיע בחוזה שנכרת בין הצדדים.
מטעמו של עדי קייזמן לא התקבלה תגובה.