"לאורך כל המתקפה של חמאס על הבית שלנו התנהגתי כמו בסרט 'החיים יפים'," משחזר ניר אדר את בוקר ה-7 באוקטובר בקיבוץ ניר עוז. "יצרתי לבנות שלי, בת ה-4 ובת ה-6, מציאות אלטרנטיבית. סיפרתי להן שיש חיילים ששומרים עלינו, בזמן שמחבלים הסתובבו בבית ובשבילי הקיבוץ וירו לכל עבר."
בשעה שהוא הגן על בנותיו, איבד אדר את אחיו תמיר אדר ז"ל, שנפצע בקרב על הגנת הקיבוץ, נחטף וגופתו עדיין בעזה. סבתו יפה אדר נחטפה והוחזרה בעסקת החטופים הראשונה לאחר 49 ימים בשבי החמאס.
זה סיפור שמסופר פחות, אבל מאורעות היום הזה והמלחמה פגעו בתושבי העוטף גם במישור התעסוקתי. "שוני", המאפייה שהקים אדר ואפה בה מדי בוקר לחמי מחמצת, נסגרה בעקבות המלחמה. "כל הקלפים נטרפו והייתי במצב מורכב בחיים. בלי בית. אחרי טרגדיה. רציתי לקחת את הסיטואציה ולעבוד איתה. הבנתי שכל תפיסת החיים שלי השתנתה," הוא אומר. "תמיר נלחם באותו הבוקר מחוץ לבית שלי כדי להציל חיים, והוא הצליח. מבחינתי הדרך הכי טובה להנציח אותו ולתת משמעות ללחימה ולהקרבה שלו היא לחיות את החיים במלואם, להשקיע בהורות, בזוגיות ובמשפחה ולבנות לעצמי קריירה."
גם ברק מורג (38) וזיו שלו (36), הורים לשניים מאותו קיבוץ, היו ספונים בממ"ד באותה שבת שחורה, מחזיקים חזק בדלת ונאבקים לשרוד. "המחבלים ניסו לפרוץ פנימה," מספר מורג. "כשהם לא הצליחו, הם הציתו את הבית. הוא נשרף כליל, למעט הממ"ד." כשחולצו משם לבסוף בשעה שלוש, התברר להם גודל האסון: "הגענו לחמ"ל שבו ריכזו את כל מי ששרד, והתברר לנו כמה אנשים היו חסרים. בלי סוף חברים. בני משפחה שאיבדנו. אבא ואח של זיו נרצחו שניהם באותו היום," אומר מורג בצער. "זאת לא תחרות, אבל קהילת ניר עוז הייתה במצב הכי גרוע ב-7 באוקטובר."
רבים מתושבי עוטף עזה ובני משפחות החטופים מצאו את עצמם בנקודת שבר בעקבות הטראומה של ה-7 באוקטובר, ולצד התמודדות עם אובדן, אבל והמאבק המתמשך על החזרת החטופים, הייתה גם התמודדות עם אתגרי החיים, וביניהם - פרנסה. עם הפינוי מביתם, רבים מהתושבים התרחקו ממקומות העבודה שלהם או גילו שאינם מסוגלים לחזור לתפקידם הקודם, ויש גם מי שחשים צורך עמוק לשנות כיוון מקצועי. כדי לסייע למאמצי השיקום שלהם, לסייע להם למצוא כיוון חדש ולאפשר להם לחזור למעגל העבודה, יצאה לדרך תכנית "שבילים" - יוזמה משותפת של חברות נטורל אינטליג'נס וגוגל.
מפגש מכונן באילת
"התוכנית נולדה ממפגש אחד משמעותי," מספרת נטע פלר, סמנכ"ל משאבי אנוש בנטורל אינטליג'נס, שמובילה את התוכנית לצד איילה דגן, מנהלת משאבי אנוש גלובלית בגוגל קלאוד.
"אחרי ה-7 באוקטובר הצטרפנו לפורום החברות שאימצו את קהילת ניר עוז. נסעתי לאילת להכיר את הקהילה שסייענו לה, ופגשתי בחור צעיר ששני הוריו היו חטופים. בשעה הכי קשה בחייו, הוא דיבר איתי על החלומות שלו ועל כיוונים לעיסוקים עתידיים. הבנתי שגם כשאדם נמצא בשבר, הוא חושב על העתיד."
בשונה מיוזמות השמה אחרות שקמו במהלך המלחמה, "שבילים" מציעה תהליך ארוך-טווח של ליווי אישי על ידי מנטוריות - מנהלות בכירות בתחום משאבי אנוש מחברות מובילות במשק כמו נטפים, פלריום, וואן זירו בנק ופאלו אלטו נטוורקס. המשתתפים בתוכנית, מקהילת העוטף ומשפחות החטופים, זוכים להכשרות מקצועיות, סדנאות וליווי צמוד למשך שנה בהתנדבות מלאה. "זו לא עוד תוכנית השמה," מסבירה פלר. "תוכנית שבילים מלווה אותם בתהליך התפתחות אישית עמוק שבמרכזו עומדת ההתפתחות המקצועית."
"מאז שיצאנו לדרך עם התוכנית במרץ 2024, נפתחו כבר שישה מחזורים והצטרפו אליה למעלה מ-85 אנשים מקהילת העוטף ומשפחות החטופים שנמצאים במסע לצמיחה מהטראומה ועוסקים בהתפתחות הקריירה שלהם. אני מזמינה כל מי שחפץ להצטרף לתוכנית ולקבל ליווי מנבחרת המנטוריות שלנו שתעזור להם לעמוד על הרגליים."
מהמאפייה לעיסוק במכשור רפואי
התהליך שעבר ניר אדר במסגרת התוכנית מדגים את עומק השינוי האפשרי. "תכנית שבילים היא בין הדברים הכי טובים שקרו לי לאחר ה-7 באוקטובר," הוא אומר. "כל הקלפים נטרפו והייתי במצב מורכב בחיים. בלי בית. אחרי טרגדיה. רציתי לקחת את הסיטואציה ולעבוד איתה. התכנית הזאת הייתה מאבני היסוד של השיקום האישי שלי."
"בהתחלה לא ידעתי בכלל מה אני רוצה לעשות," הוא מספר. "היו חודשים של התמודדות עם פחדים וחששות." המנטורית שלו, נטע פלר עצמה, שלחה אותו לאבחון תעסוקתי מקיף. "כשקיבלנו את התוצאות נפתחו רעיונות לעבודות שבכלל לא חשבנו עליהן. מתוך הטרגדיה," הוא אומר, "החלטתי שאני רוצה לעסוק בתחום שמשפר את חייהם של מטופלים ופצועים."
כיום, אחרי תהליך מיון מקיף, אדר התחיל לעבוד בחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון בתחום המכשור הרפואי. "קיבלו אותי בצורה מדהימה," הוא אומר. "אני גאה להשתייך לארגון שעושה טוב בעולם. בלי תוכנית שבילים, בלי הניסיון של נטע ובלי האמונה שלה בי כשאני לא האמנתי בעצמי - כנראה שלא הייתי מגיע להישגים האלה."
לעצור. לחשוב על העתיד
ברק מורג, שעבד תשע שנים כמנהל פרויקטים בחברת LotemSensing, מצא בתוכנית הזדמנות לעצור ולחשוב מחדש על דרכו המקצועית. "העבודה הייתה הדבר היחיד שנשאר לי מהחיים הקודמים," הוא מספר. "היה לי קשה כמו לכולם אבל חזרתי לעבוד בהדרגה, והיה לי מאוד נוח וטוב שם. התמזל מזלי ויש לי מעסיקים מדהימים שנתנו לי את כל המרחב והחופש שניתן לדמיין, אפשרו לי גמישות ונתנו לי מענה לכל בקשה."
המנטורית שלו, תמר נולמן, VP of HR ב-MyHeritage, עזרה לו למקד את החשיבה על עתידו המקצועי. "היא תמיד שם בשבילי, נותנת לי עידוד והכוונה, עוזרת לי להבין מה הן החוזקות שלי וגם מלמדת אותי המון על כלי בינה מלאכותית," הוא אומר. "אני נמצא בשלב שבו אני לא יודע מה אני רוצה. אני בהרבה חוסר ודאות בעקבות הטלטלה שעברנו. יחד עם המעסיקים שלי החלטנו שאצא לחופשה שבה אנקה את הראש ואחשוב - מה אני רוצה לעשות שאהיה גדול. הם משאירים לי דלת פתוחה והעצירה הזאת לתכנן את העתיד שלי היא פריבילגיה גדולה. אני מאוד שמח שהצטרפתי לתוכנית."
"העשייה שומרת עלי"
זיו שלו, תושבת ניר עוז שאיבדה את אביה ואחיה ב-7 באוקטובר, מצאה בתוכנית תמיכה בצומת דרכים מקצועי. "הייתי בצומת תעסוקתי אז זה הגיע בול בזמן," היא אומרת. לפני המלחמה, זיו הייתה עובדת סוציאלית במועצה האזורית רמת הנגב. ביום שאחרי החלה להתנדב כעובדת סוציאלית בקהילה שלה ולאחר מכן הועסקה בתפקיד זה. "במשך ארבעה חודשים הייתי העו"סית של קהילת ניר עוז ועבדתי בצוות הרווחה של הקיבוץ, עם אחריות על בניית המענים בחירום, על ליווי המעבר לכרמי גת ועל כל העבודה המערכתית."
המרחק ממקום העבודה הקודם וההתמודדות עם האירועים הקשים דרשו ממנה חשיבה מחודשת. "לאחר סיום התפקיד כעו"ס הציעו לי תפקיד של בינוי קהילה בניר עוז. סירבתי פעמיים, ובפעם השלישית אמרתי כן," היא מספרת. בעזרת המנטורית שלה, גלית גולד, סמנכ"לית משאבי אנוש ב-MEND, החליטה לעבור לעבודה כפרילנסרית. "זה לא היה פשוט," היא מודה. "אחרי עשור כשכירה במגזר הציבורי ממש פחדתי מהשינוי. הייתי צריכה לתמחר שעות ולדאוג לכל הביורוקרטיה. הצעד היה כרוך בהרבה התלבטויות, חששות ודיוקים בעבודה משותפת מאוד מאומצת. גלית ממש עזרה ותמכה. הקשר בינינו מאוד קרוב, אכפתי ורגשי. אנחנו כל הזמן מדייקות את העבודה המשותפת שלנו, וכנראה ללא הליווי שלה הצעד הזה לא היה קורה. אני מאוד מרוצה מההחלטה להיות פרילנסרית ולנהל לעצמי את הזמן, הלו"ז והשכר. מבחינת התוכן של העבודה זה מאוד מורכב כי האירוע לא נגמר, כי זה ניר עוז, כי זו הקהילה שלי וזו עבודה דואלית מאתגרת."
"אני מאמינה ומציעה למי שעבר טלטלה כל כך משמעותית בחיים ורוצה לחשוב מחדש על הקריירה להיעזר בנשות מקצוע," אומרת שלו. "לחשיבה המשותפת ולעבודה המשותפת יש הרבה ערך וגם פירות מאוד מוצלחים."
תכנית שבילים זכתה בימים אלה בתחרות המצוינות של "עמותת משאבי אנוש ישראל", בה התמודדו ארגונים רבים שהציגו פרויקטים חדשניים ומעוררי השראה בתחומי העיסוק השונים של משאבי אנוש. "הפרויקט המיוחד והחדשני הזה הפתיע אותנו", מספרת ד"ר שלומית קמינקא, מנכ"לית עמותת משאבי אנוש ישראל. "איך זה קורה שבתקופה של הישרדות, אנשים מחפשים קריירה? לאחר זמן הבנו שדווקא בעת משבר אנשים מחשבים מסלול מחדש ומחפשים שינוי. פיתוח אישי ובניית קריירה אכן הופכים להיות עוגן לתקווה, היאחזות בעתיד טוב יותר, גם בעת מלחמה, ואולי דווקא בזמן מלחמה. יש לא מעט חברות בישראל שעוסקות בימים אלה בפיתוח אישי של עובדים. זו מגמה שנדבר עליה בהרחבה בכנס המצוינות השנתי של העמותה שיתקיים בהיכל התרבות תל אביב ב-27.1.2025 ויכלול מפגשים מרגשים, הרצאות מקצועיות ויוזמות חדשניות."