הזדמנות פז לסגירת חובות? מספר גבוה של עסקים ומשקי בית נכנסו למלחמה עם קשיים. המאפיין של רובם הוא שהם נטלו לפני שנים הלוואות כאשר גובה ריבית הפריים עמדה על 1.6%, אולם זו קפצה בשנתיים האחרונות בשיעורים דרמטיים ל-6.25%. כפועל יוצא, גובה ההחזר החודשי זינק, ובהתאם – שולי הרווח שלהם הצטמצמו.
בנוסף לעלייה הדרמטית בריבית, הרעה מהותית נוספת לעסקים נגרמה כתוצאה מהמלחמה, שהורידה בשיעורים מהותיים את ההכנסות של בעלי עסקים רבים, ופגעה כלכלית גם בלא מעט שכירים שהוצאו לחל"ת או שמשרתם קוצצה. בנסיבות אלה, המפקח על הבנקים ביקש מהבנקים להקל על הלווים בימים טרופים אלו. ולראייה, סך ההלוואות שהוגשה בהן בקשה לדחיית תשלומים עומד על 80 מיליארד שקל - יותר מ-5% מתיק האשראי של הבנקים.
כמו כן, כפי הנראה, גם משיקולי תדמית – מאז פרוץ המלחמה, למעט מקרים חריגים, ממעטים הבנקים מנקיטה בהליכים משפטיים כנגד חייבים. עם זאת, בעוד מספר חודשים "ההנשמה המלאכותית" הזו תופסק, ומתווה הפיצוי מצד המדינה (לאלה הזכאיים לו) יגיע אל סופו. במקביל, הבנקים ישובו ביתר שאת לפעול על מנת לגבות את חובותיהם, וה"גרייס" שניתן להחזר ההלוואות – יסתיים. התוצאה הצפויה: גל גבוה ועכור של הליכי חדלות פירעון. אומנם, בלא מעט מקרים, מדובר על הפתרון הריאלי היחיד, אך ישנם לא מעט לווים שיכולים להגיע עם הבנק/ים להסדרים, שכוללים בין היתר מחיקת חובות כנגד תשלום יתרת החוב במזומן.
הסדרים הכוללים מחיקות חוב בשיעורים מהותיים או הקלות אחרות שניתנות ללווים, בין בנקים לבין כל לווה (אדם או תאגיד), נערכים כדבר שבשגרה. התמריץ להסדרים מעין אלה הוא שיקול אפשרויות הגביה הפרקטיות. לכן, במקום שבו נחזה שהסדר יניב גביה גבוהה יותר, בעלויות נמוכות יותר ובפרק זמן קצר יותר מהאלטרנטיבות המשפטיות, הניסיון מלמד שהבנק יעדיף את ההסדר.
בנוסף, בחודש דצמבר חלה עליה בנכונות של המערכת הבנקאית למחוק חובות מסוימים. אומנם, אין מדובר במדיניות רשמית של הבנקים, אך לא מעט מומחים מכנים חודש זה ה"בלאק פריידי" הלא מוצהר של הבנקים. חלון הזדמנויות ייחודי זה, נפתח לאור שיקולים שונים של הבנקים, הקשורים למאזניהם ולתוצאות שאותן שואפים להציג הסניפים ומרכזי הגביה השונים.
אם כן, מי ייכלל באותו קהל יעד של לווים, שעמו יסכים הבנק לנהל מו"מ על גובה החוב? ישנם מספר קריטריונים שעמידה באחד מהם או יותר, מגדילה את ההתכנות לכך:
גיל החוב
ככל שהחוב יותר ותיק, וככל שהיו יותר ניסיונות גביה בעבר (למשל, באמצעות הליכי הוצאה לפועל) – כך הסיכוי לגמישות הבנק יותר גבוהה. כלומר, חוב שהבנק נוכח לדעת שקשה מאוד לגבות אותו, סביר שהוא יקל במדיניות ההסדר לגביו.
גיל החייב
ככל שהחייב מבוגר יותר, כך תגדל הנכונות להקלות בהסדר. הסיבה לכך היא שמחייב צעיר יש פוטנציאל גביה גבוה יותר, גם משום שיש לו יותר שנים פוטנציאליות בשוק העבודה, וגם משום שתוחלת חייו גבוהה יותר.
כושר ההשתכרות של היחיד, לרבות המקצוע שלו
אם מדובר בחייב ללא אופק תעסוקתי או כזה המוגבל בכושר הכנסתו בשל נכות, כך תגדל הנכונות להקלות בהסדר.
היעדר נכסים שניתן לממש
ככל שמדובר בחייב בעל נכסים (בעיקר, מקרקעין, רכב, נכסים פיננסיים וכיוצא בזאת) שקשה לממשם או שכלל לא ניתן – כך תגדל הנכונות להקלות בהסדר.
מספר התלויים בחייב וגילם
כושר ההחזר של חייב קטן אם ישנם כאלו המוגדרים כתלויים בו (בדרך כלל קטינים), כי הוא נדרש לפרנסם.
מקום מרכז חייו של החייב
עלויות גביית חוב מחוץ לישראל, גם אם הן אפשריות מבחינה משפטית, מייקרות את הליכי הגבייה ולכן משפיעות על השיקולים.
כל האמור לעיל עלול להיות לא רלוונטי אם הבנק מתרשם שהחייב אינו אמין. כך למשל, אם החייב ניתק את הקשר ו"ירד למחתרת" או שהתברר כי יש לו מקורות הכנסה נוספים שעליהם לא דיווח, הסבירות שהבנק ירצה להגיע עם חייב כזה להסדר, יורדת.
דוגמות למקרים שבהם הבנקים הגיעו להסדרי חוב, יש למכביר. כך למשל, הצליחה בעלת מסעדה מצליחה בעבר, שכשלה וצברה הפסדים ואף הגיעה לחובות רבים ולהון עצמי שלילי, להגיע להסדר שעל פיו היא תשלם 150 אלף שקלים – ויתרת החוב, בסך כ-350 אלף שקלים – תימחק. במקרה זה, מדובר היה בחייבת בת 40, שלא היו בבעלותה נכסים מהותיים (היא גרה בשכירות והרכב שהיה לה היה משועבד ונמכר לצורך פירעון החוב בגינו), אימא ל-3 ילדים קטנים ובעל מורה. המימון להסדר הגיע מהוריה, שהתנדבו לסייע על מנת לחסוך מבתם הליך חדלות פירעון.
סביר להניח שישנם לא מעט קוראים, בעלי חוב, שנחשפו לפרסומים ברשתות החברתיות ובגוגל שעל פיהם, מכוח חוק חדלות הפירעון החדש – הם יכולים לממש את "זכותם" למחיקת ענק, שמוענקת לכל חייב בהליך שיימשך זמן קצר. אולם פרסומים אלה רחוקים מהמציאות. בשונה מהסדר חוב, הליך חדלות פירעון נמשך כחמש שנים, ולעתים גם יותר. במסגרתו, מוטלות על החייב מגבלות רבות, ובכללן עיכוב יציאה מהארץ, אי-שימוש בשיקים או כרטיס אשראי, ועוד. להליך יש אף מחירים נוספים – הוא פומבי ומחתים את תדמיתו של החייב, לרבות במאגר המידע של בנק ישראל, ובמקרים מסוימים אף יכול להוביל לשלילת רישיון עיסוק מקצועי (רישיון עו"ד, רישיון מתווך וכן הלאה).
בנוסף, במסגרת ההליך, כל נכסיו של החייב (למעט חריגים) מקונים לנאמן. לכן, במסגרת ההליך, החייב עלול לאבד את דירת מגוריו, את רכבו, את הירושה וכיוצא בזאת. כל אלו יכלו לשמש לצורך פירעון חובותיו.
לסיכום, הסדר חוב במקרים רבים מהווה פתרון לשני הצדדים. כלומר, גם הבנק מרוויח מכך שבמסגרת ההסדר הוא מקבל יותר ממה שהיה מקבל בהליך חדלות פירעון, וגם היחיד זוכה ממחיקת חוב חלקית, ללא צורך לעבור הליך חדלות פירעון (על קשייו ועל מכשוליו). במקביל, לכל מקרה יש גם את הפתרון הנכון ביותר הנקבע בין היתר על פי חובותיו, נכסיו, יכולת ההשתכרות ומקורותיו הכספיים הנוספים של האדם. לכן, רק לאחר בדיקה יסודית ופרטנית של כל מקרה ומקרה, יכול עורך דין להמליץ ללקוח על אפיק הפעולה המיטבי.
עו"ד אסף מירוז עוסק מזה כ-14 שנה ביישוב סכסוכים ובייצוג לקוחות מול בנקים ומוסדות פיננסיים. בעל תואר שני בכלכלה ומנהל עסקים.