פרופסור ארנון אפק, הדיקן החדש של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת רייכמן, מרוצה מאוד. בעוד כשבועיים תחל האוניברסיטה ללמד רפואה כ-80 סטודנטים שיתחילו את המסלול הארבע-שנתי (במתכונת מעט יותר דחוסה), שנבחרו מתוך 255 מועמדים.
המספרים הללו לא מובנים מאליהם. כל שנה באוניברסיטה עולה קרוב ל-100 אלף שקל - סכום לא מבוטל, בטח לא באקלים התזרימי שממנו סובלים רוב אזרחי מדינת ישראל. פרופסור אפק אומנם מסכים לחלוטין ששכר הלימוד גבוה מאוד, אבל מאמין כי זה המינימום שהאוניברסיטה יכלה לגבות בהתחשב בעובדה שהמעבדות החדישות והמרצים המבוקשים מצדיקים כל שקל, בנוסף לעובדה שהאוניברסיטה היא כידוע פרטית ואינה מסובסדת על ידי המל"ג.
"ברור לנו ששכר הלימוד מהווה חסם משמעותי למי שרוצה ללמוד כאן. לא בכדי המל"ג מעביר לכל אוניברסיטה 72,000 שקל לכל סטודנט באוניברסיטאות המוכרות. תוסיפי לזה שהמל"ג משלם גם עבור תשתיות המחקר שגם את זה אנחנו לא מקבלים. מנגד, תוכנית כזו כמו שאנחנו מקימים עולה סדר גודל של 50-60 אלף דולר בשנה בארה"ב. אז אנחנו לא דורשים את הסכומים הללו פשוט כי אנחנו משלמים הרבה פחות למי שמלמד אותם. אבל אי אפשר לתת תוכנית ברמה גבוהה כזו, ולא לקבל אף תקציב מהמדינה כדי לממן אותה".
שזה קצת אבסורד כי המדינה אומרת "חסרים לנו רופאים" ומצד שני לוקחת את הזמן באישור פתיחת מקומות לימוד חדשים או כמו במקרה כאן - לא מממנת את אותם מקומות שנפתחו.
"אני אומר לך יותר מזה. כתשעה אחוזים ממי שלומד רפואה בארץ נוסע בסיום הלימודים לעבוד בחו"ל, וכ-10 אחוזים בוחרים ללכת לסטארט-אפים מייד עם סיום הלימודים. הבחירה הזו היא זכותם המלאה אבל המדינה כאן חייבת להבין שהיא חייבת לממן ולתת מלגות לאלו שהתחייבו לעסוק ברפואה בארץ, בדגש על הפריפריות, ולא לתת מימון פר אוניברסיטאות. חייב לעשות שינוי בשיטת המלגות כי בסופו של דבר המימון הזה יוצא מכספי המיסים שלך ושלי".
יש לרייכמן מלגות אם כבר דיברנו על זה?
"התשובה היא כן. הצלחנו כרגע להשיג מלגות לבערך 10 אחוזים מהכיתה ואנחנו עובדים על להשיג עוד. אבל צריך גם התערבות של המדינה גם בנושא הזה. מי שהתחייב לעבוד בארץ - יזכה במלגה ומי שלא - יחזיר את הכסף. ואז פתאום יהיה כסף לכל השאר".
מה עם מילואימניקים? להם יש הטבות?
"קודם כל אני גאה להגיד שאנחנו תיעדפנו מילואימניקים בקבלה (מי ששירת בשנה האחרונה קיבל פטור מבחינת כניסה מתוך ההבנה כי לא היה מסוגל ללמוד כמו שצריך, ונכנס על סמך סבב הראיונות בלבד). יאמר לזכותם שבסוף אני יכול להגיד שהמילואימניקים היו מאוד מאוד טובים ולא נפלו מאף מועמד אחר שהגיע. בכלל, אם תשאלי אותי מי ראוי להיות רופא, לעמוד בלחצים, לגלות אמפתיה לאחר, לעבוד לפי רשימה מסודרת - זה מי ששירת 200 ימים בטנק בעזה ובלבנון. יש משהו יותר אינטואיטיבי לגבי מי יכול להיות רופא יותר טוב? לכן המילה תיעדוף היא מילה פחות מוצלחת אבל לא - הם עומדים בזכות עצמם והיו טובים מאוד".
פרופסור אפק אף מציין כי כל דיקני הפקולטות האחרות בנו מתווה קבלה מיוחד למילואימניקים, מתוך הבנת הקשיים עימם התמודדו במהלך השנה, לצד היתרונות העולים על שאר האוכלוסייה. "המל"ג בעצמו אישר 5 אחוזים בכלל הפקולטות לאנשי המילואים", הוא טוען.
איך בחרתם את המועמדים?
"ראשית, הקבלה לתוכנית 4-שנתית כוללת תואר ראשון כלשהו, ביצוע 7 קורסים כמופיע בדרישות משרד הבריאות ומבחן ידע. אנחנו החלטנו שכל מי שעובר את הסף הזה מוזמן לראיון ולמעשה מתחיל את תהליך הקבלה מאפס שוב. הבנו שלמועמד יש את הידע האינטלקטואלי אבל הדבר שיותר מעניין אותי הוא אישיותי. כמה הוא מסוגל לעמוד בלחצים? זוהי תוכנית סופר אינטנסיבית וקשה. אז ציונים זה דבר אחד אבל יותר חשוב לבדוק אם הוא יצליח לעמוד בעומס".
איך בוחנים את זה?
"עשינו סדרה של שלושה ראיונות אישיים ומי שעבר אותם הוזמן לראיון קבוצתי. הכל מלווה על ידי פסיכולוגים ארגוניים ומומחים ממרכזי הערכה שיבטיחו את אלמנט המקצועיות ואת אלמנט השוויוניות בקבלה. עשינו כל דבר בהתייעצות מלאה עם ביקורת מדוקדקת על התהליך, בלי להתעלם מהגורם הכי חשוב בעינינו: היכולת האישיותית של האדם. כמה הוא אנושי, האם הוא יודע לעבוד בקבוצה? כמה הוא מסוגל לעמוד בלחצים? כמה הוא מחויב למקצוע התובעני הזה?"
"אין שום סיבה שסטודנטים יעברו ללמוד בחו"ל"
בית הספר החדש יוקם בשיתוף פעולה עם בית החולים שיבא, קופת חולים כללית בשיתוף בתי החולים שלה במרכז וקופת חולים מכבי, ולפי הפרסומים של אוניברסיטת רייכמן הוא צפוי להעמיד תוכנית לימודים חדישה שתיתן מענה למחסור ההולך וגובר של סטודנטים שלומדים רפואה בישראל. כיום, על פי הנתונים, רק כ-40% מהרופאים החדשים שנכנסים למערכת מדי שנה למדו בישראל, השיעור הנמוך ביותר של רופאים המוכשרים במערכת המקומית בקרב כל מדינות ה-OECD.
בדוח מיוחד שהקדיש הארגון להכשרת רופאים בישראל ופורסם במאי השנה, ציינו לרעה את מספר הסטודנטים לרפואה המסיימים את לימודיהם בישראל, הנמוך ביותר ב-OECD ביחס לאוכלוסייה. המשמעות היא כי החל משנת 2026, צפויה ירידה משמעותית במספר הרופאים לנפש בישראל, הנמוך מלכתחילה ביחס למדינות מפותחות. המחסור בבתי הספר לרפואה בישראל שיכשירו די רופאים, לצד הפסקת ההכרה בלימודים בשורה ארוכה של מוסדות בחו"ל (רפורמת יציב) - מהלך שצפוי לצאת לדרך בשנת 2026 - צפויים להביא למחסור חמור של רופאים בארץ.
למה התעקשתם להתחיל עכשיו בפברואר ולא לחכות לאוקטובר?
"אני מודה שהייתה דילמה מה לעשות. האם לחכות לאוקטובר שברור שזה יותר עדיף או להתעקש על פתיחה בסמסטר ב'. המחשבה היחידה שעמדה לנגד עינינו היו הסטודנטים שייסעו סתם לחו"ל ללמוד רפואה, במקום להתחיל כבר עכשיו ללמוד כאן בארץ. אין שום סיבה ושום הצדקה, בעיקר עכשיו בצל האנטישמיות הגוברת. ככה למעשה 82 ישראלים פחות יצטרכו לנסוע לחו"ל.
"בסוף החלטנו לפתוח גם עכשיו בסמסטר ב' וגם באוקטובר, פשוט כי אנחנו מוכנים. הגשנו את הבקשה לפתיחת בית הספר ביוני 2023, ואמנם קיווינו שנקבל את האישור לפני סמסטר א' של 2024 אבל זה לא קרה. העובדה שמרגע הגשת הבקשה התחלנו בהכנות לפתיחת המקום עזרה בקבלת ההחלטה הסופית: מתחילים בפברואר".
מה המחיר של פתיחת שנת לימודים באמצע השנה? כי אני מניחה שיהיה כזה.
"אין חופש בין הסמסטרים. זאת למעשה שנה שכוללת 36-38 שבועות לעומת 28 שבועות בשנה אוניברסיטאית. עם זאת השיטה שלנו היא שונה ומבוססת הרבה על לימוד עצמי וקבוצתי. הסטודנטים מקבלים ללמוד חומר לילה לפני ובבוקר עונים על שאלון קצר כדי לבדוק שהם אכן קראו את החומר. יש לציין שאני מאוד מאמין לכולם שהם קראו אבל אני גם מאוד מאמין בלבדוק את זה.
"בבוקר מגיע המרצה שהוא בדרך כלל רופא שעובד בבית חולים, ומלמדים אותם בקבוצות קטנות את החומר עד השעה אחת בצהריים. פעמיים בשבוע יש גם 2 קורסים אחר הצהריים. יום אחד בשבוע מוקדש להוראה קלינית החל מהשבוע הראשון במרכז סימולציה גדול שהקמנו, לצד טכנולוגיות VR והדפסות תלת-ממדיות. בהמשך הם גם ילכו וילמדו אצל רופאי משפחה ורופאי ילדים מהקהילה כדי להבין בלייב את דרכי האבחנה.
"בסופו של דבר המטרה היא שידעו ללמוד לבד כי מה עוזר לי לשנן חומר? דקה אחרי שאני מסיים לימודים הוא כבר מתיישן. ולכן הדגש הוא שהסטודנטים ידעו ללמוד ופחות לשנן. אם זה בהתנסות מעשית ואם זה בלימוד עצמי".
אז הדגש הוא יותר על רפואה קהילתית?
"כן. זהו בית הספר הראשון שמוקדש לנושא הזה. יש גם כמובן מקום למחקר או לכירורגיה אבל הדגש הוא על רפואה בקהילה. כל השנתיים הראשונות המחשבה היא שיתנסו ממש ולכן חברו אלינו גם קופות החולים כללית ומכבי בנוסף על בתי החולים. אי אפשר לדבר על השתלבות רופאים בקהילה ולא ללמד בקהילה. זה הרי עתיד הרפואה".
בסופו של דבר אנחנו מדברים כאן על אנשים שעשו כבר תואר אחד ולכן רוב הסיכויים שמגיעים ללמוד גם בעלי משפחות. יש איזשהו סיכוי לעבוד תוך כדי התואר או שזה חסר סיכוי?
"זה מאתגר מאוד. לעבוד וללמוד בתוכנית כה אינטנסיבית זה מאתגר. אבל גם אני עבדתי בתור סטודנט. זאת תקופה מאוד קשה וזה לא קל אז אם החלטתם לעבוד צריך לעשות התאמות.
"בנוסף הקמנו תוכנית מאוד חדשנית. החל מהשנה השלישית יוכלו הסטודנטים להתלוות למתמחים בבתי החולים בערבים, לעזור להם במחלקות ולקבל לא רק תשלום - אלא גם יקבלו קרדיט ללימודים וזה יקצר להם את הלימודים: 5 משמרות - שבוע פחות".
מה אתה חושב על אלו שלומדים בחו"ל?
"ישראל צריכה כ-2,000 רופאים בשנה. עשר שנים מהיום היא תצטרך כ-2,880. בשנת 2023 - 69 אחוזים מהרופאים לומדים בחו"ל, והלימודים כאן הרבה יותר טובים מאשר הלימודים בחו"ל. שיבואו ללמוד כאן".
אבל איך? מקומות הקבלה מאוד מוגבלים והדרישות בשמיים. להגיד תלמדו כאן זה מעולה, אבל אם לא מקבלים אותך בגלל ציון פסיכומטרי, והחלום שלך הוא להיות רופא?
"את צודקת ולכן אני בעד לבטל את התוכנית ה-6 שנתית ולהתמקד בארבע-שנתיות בלבד. הכיתה ככה הרבה יותר טובה וכוללת המון אנשים עם ידע בנושאים שהם אומנם לא רפואיים - אבל כאלה שיסייעו להם להפוך להיות רופאים הרבה יותר טובים. הסטודנטים שבאים אחרי תואר ראשון הם הרבה יותר מגובשים אישיותית".