אין כמו הנחות ומבצעים, נכון? בסוף 2024 התבשרנו שחגיגות "בלאק פריידי" ויורשו "סייבר מאנדיי" שברו, שוב, שיאי מכירות. רבים מאיתנו מתחדשים במוצרים זולים בימים מיוחדים כאלה או מחפשים עסקאות משתלמות במשך כל השנה. אולם בחלק מהמוצרים, למשל בתחום המזון, המחירים הנמוכים לעיתים מסתירים מאחוריהם עלויות כבדות לסביבה, לכלכלה העולמית ולבריאותנו; כמו שנהוג לומר, מה שקונים בזול – יכול לעלות ביוקר.
מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת "אקולוגיה וסביבה", מציג מודל לחישוב העלות האמיתית של מזון. זה כולל לא רק עלויות של דשנים, מים, כוח אדם, שינוע ואריזה, דמי תיווך ותשלומים לסוחרים ומפיצים, אלא גם של היבטים נוספים כמו זיהום מים מחומרי הדברה, פליטות גזי חממה, והשפעות בריאותיות על העובדים והצרכנים ‒ שאינן מובאות בחשבון בתג המחיר של המוצר.
המאמר המדעי נכתב על ידי מיכל לויט, מהתוכנית לתואר שני בהיבטי חברה ומדיניות של שינויי אקלים באוניברסיטת תל אביב ומהפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא, שני מילוא, מבית הספר ע"ש פורטר למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת תל אביב, וד"ר אלון שפון, ממוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב ומהפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא.
הערכות הן שיש פער אדיר בין העלות לצרכן לבין העלות האמיתית. בארצות הברית ההערכה היא שצרכנים משלמים רק שליש מעלות המזון האמיתית: הם מוציאים 1.1 טריליון דולר על מזון בשנה, אך נזקים לבריאות הציבור, עלויות הזיהום והיקף הפגיעה במגוון הביולוגי מביאים את המחיר האמיתי לכ-3.2 טריליון. ברמה העולמית, ההערכות של האו"ם הן שהעלויות החיצוניות הן כפולות מהעלויות בפועל – 19.8 טריליון דולר בשנה לעומת 9 טריליון. זאת אומרת, אם מתייחסים לא רק למחיר בסופר, אלא גם לפליטות גזי חממה, לשימושים במשאבי טבע כמו מים וקרקע, ולהשלכות של עוני ורעב – מקבלים השפעה גדולה הרבה יותר שמחירה גדול. על פי המאמר, העלות האמיתית של מזון בעולם משפיעה רבות על הכלכלה העולמית – ומהווה כ-10 אחוזים מהתמ"ג העולמי, מה ש"מדגיש את הצורך בשינוי דחוף", לפי המחברים.
בישראל אפשר לזהות שימושים שונים בעקרונות אלו בכל ביקור בסופר וגם בפעולות יום-יומיות אחרות, לדוגמה: הטלת מס על רכישת מוצרי טבק שמזיקים לבריאות, תמחור נפרד על שקיות הפלסטיק החד פעמיות בסופר, כדי לצמצם את הצריכה והזיהום מהן. בעבר אף הוטל מס הסוכר על משקאות ממותקים שמגבירים את הסיכון לסוכרת ויוצרים עומס על מערכת הבריאות, ובתכנון הטלה של "אגרת גודש" בניסיון למתן פקקי תנועה.
זאת העלות האמיתית של המזון שלכם
הרעיון לכמת השפעות חיצוניות הוצג כבר לפני יותר ממאה שנה על ידי הכלכלן הבריטי ארתור ססיל פיגו, שטען שאם לסביבה יש ערך כלכלי אז ניתן לטפל בפגיעה בה בכלים כלכליים. כלכלנים ממשיכים להציג מודלים שמכמתים את ההשפעות של פעולות ייצור על הסביבה ומצמידים להן ערך כלכלי.
בתעשיית המזון העולמית השימוש בכלים כאלו עדיין נחשב לחדשני. על פי המאמר, למרות שמודל העלות האמיתית של מזון מציע דרך להראות לציבור הרחב כיצד ההתנהלות בשוק המזון משפיעה עלינו באופן נרחב – הוא לא חף מחסרונות. אחת המגבלות שלו היא ההישענות על הערכות שנויות במחלוקת, והחוקרים מזהירים מפישוט יתר של מערכות מורכבות או מהחמצה של מלוא המשמעות שלהן בגלל הניסיון לכמת את ערכן הסביבתי.
גם אם בחלק מהמקרים מחירי המזון יעלו, וככל שתהיה חקיקה ואכיפה של שימוש בכספים שיהוו פיצוי לפגיעה הסביבתית, אז הדבר ילווה בתרומה משמעותית לרווחה של האזרחים בחברה. גם לזה יש ערך כספי – בפרט דרך מתן תנאי עבודה הוגנים וצמצום בזבוז מזון. צעדים כאלו, שיקודמו בעזרת החלטות של צרכנים ושל קובעי מדיניות שמתחשבים בעלות האמיתית של מזון, יובילו ליותר מזון בריא ובר-קיימא.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה