הדולר ממשיך להתחזק ונסחר כעת שוב מעל שער של 3.86 שקלים - רמת שיא של כמעט 7 שנים. התחזקות הדולר משמחת את היצואנים המקומיים, אך פוגעת בכיסו של רוב הציבור בישראל, שכן היא מובילה לעלייה במחירי מוצרים וסחורות מיובאים, טיסות וחופשות בחו"ל ובמחירי הדלק. הפועל היוצא מכך הוא לחצים אינפלציוניים המעלים את הסבירות להעלאה נוספת בריבית.
אבל לא רק בישראל, גם בעולם הדולר נוסק. מדד ה־DXY, המודד את עוצמתו של המטבע האמריקאי לעומת מטבעות מובילים אחרים' הגיע לשיא של יותר מ־10 חודשים - מאז נובמבר בשנה שעברה. מדוע זה קורה? שני גורמים מרכזיים מובילים לכך: עוצמת הכלכלה האמריקאית והמדיניות הפיסקאלית היוצרות ביקוש גובר לדולר.
ראשית חשוב להבין את התמונה המאקרו־כלכלית בארה"ב. הצמיחה בתוצר מוסיפה להיות חזקה (2.4% ברבעון השני), וזאת ביחס למקומות אחרים בעולם. בהמשך לכך, הבנק המרכזי של ארה"ב, הפד, צופה שעליות הריבית בהחלט עשויות להימשך. בהחלטת הריבית האחרונה, בסוף ספטמבר, אמנם שיעורה נותר בטווח של 5.25%-5.5%, אך הרטוריקה של הפד והעומד בראשו, ג'רום פאוול, לימדה כי עליית ריבית נוספת נמצאת עדיין על השולחן. גם התחזית הכלכלית של הפד מסמנת את אותו הכיוון - עליית ריבית נוספת עד לסוף השנה.
"ארה"ב נמצאת בעמדה מאוד חזקה כלכלית כעת", אומר בשיחה עם גלובס רפי גוזלן, כלכלן ראשי באי.בי.אי. "הדולר מתחזק לעומת סל המטבעות כאשר המשקל הגדול ביותר בסל הוא של האירו. השוואה בין ארה"ב לגוש האירו מצביעה על כך שהצמיחה בארה"ב חזקה יותר לעומת הדשדוש בכלכלה האירופית, ומעבר לכך בשווקים לא רואים עליות נוספות בריבית באירופה". כך הצפי בשווקים לעליות נוספות בריבית הפד, תורם להתחזקות נוספת של הדולר.
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, מסכים. הוא מסביר כי בעוד שבארה"ב ממשיכים בריסון מוניטרי, בגוש האירו החלו להישמע אמירות אחרות. "בהודעת הריבית האחרונה בגוש נרמז כי הריבית הנוכחית כבר יכולה להספיק, אם תישאר זמן ארוך דיו, כדי להשיג את יעד האינפלציה. רוח הדברים גרמה לפיחות של האירו כנגד הדולר".
מנחם מדגיש כי "שנאת הסיכון הגלובלית, שעלתה בגלל שורה ארוכה של התפתחויות גיאו־פוליטיות שליליות, מובילה לדומיננטיות של הדולר כחוף מבטחים השקעתי. המלחמה באוקראינה, או המתיחות בין סין לארה"ב ומוקדים נוספים, מביאים שחקנים רבים בשוק לחפש יעדי השקעה סולידיים יותר ומחזקים את הדולר".
מדיניות הפד מקטינה היצע הדולר בשוק
גם הסביבה הפיסקלית בארה"ב מובילה לעליות בתשואה על האג"ח הממשלתית, שמרקיעה שחקים. תשואת האג"ח ל־10 שנים עומדת על כ־4.87% - רמת שיא של כ־16 שנים, ומובילה לעלייה בביקוש לאיגרות הממשל, שמתורגמת גם לביקוש למטבע שבו הן נרכשות, ומעלה את ערך הדולר.
גוזלן מסביר שהמצב באג"ח הממשלתיות קשור למשברי החוב אליהם נקלעת ארה"ב והכבדת ניהול החוב על הממשל האמריקאי: "אחוז הגירעון כחלק מהתוצר האמיר בשנים האחרונות. המשבר האחרון בחודש מאי הביא לכך שהממשל השתמש בקופת הרזרבה שלו כדי לשלם את מחויבותיו, וכעת לאחר שתקרת החוב עלתה הממשל צריך למלא מחדש את הרזרבות", אומר גוזלן. "בהתאם אנו רואים את הנפקות החוב גדלות, מה שמביא לעלייה בתשואות".
המצב הפיסקלי האמריקאי אינו פשוט, המשברים הכלכליים הרבים שאליהם נקלע הממשל גוררים הגדלה של הגירעון וצורך להנפיק עוד אג"ח. כאמור הגדלת החוב האחרונה, בחודש מאי, אפשרה לממן את תקציב הממשל באמצעות הנפקת איגרות חוב, מה שהגדיל את ההיצע ותרם לירידת מחירן ועליית התשואה.
גם הפד מסייע למטבע כשהמדיניות המרסנת שהוא מיישם לצמצום כמותי, מקטינה את היצע הדולר בשוק. הבנק הפדרלי נמנע מלרכוש אג"ח חדשות ונותן לאג"ח שברשותו להיפרע במועדן. והקטנת הביקוש מצד הבנק מביאה לירידה מתמשכת במחירי האג"ח.
המשברים אינם מיטיבים עם מצב האשראי של ארה"ב בעולם. המשברים הפיסקליים הקודמים שבהם כמעט הגיעה לחדלות פירעון, הובילו להורדת דירוג האשראי המושלם של ארה"ב אצל חברות הדירוג.
קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי, אומר כי ביחס לעולם "סביבת התשואה בארה"ב גבוהה בפער משמעותי. בישראל לדוגמה, התשואה על האיגרת ל־10 שנים עומדת על כ־4.2%, חצי אחוז פחות מהקיים בארה"ב. במדינות אחרות כמו צרפת או גרמניה הפער אף משמעותי יותר".
לוי מדגיש כי "התשואה הריאלית בארה"ב גבוהה ביחס לעולם לכל אורך עקום התשואות, מצב הכלכלה טוב ביחס למדינות מפותחות אחרות, והביטחון בדולר גבוה, שכן הוא מטבע הרזרבה הנפוץ ביותר בעולם. כל אלה מביאים לכך שהדולר מצוי בסנטימנט חיובי והתחזק בתקופה האחרונה מול המטבעות של עשר הכלכלות הגדולות בעולם, וגם מול השקל".
השקל מראה עמידות יחסית
אז בישראל, כאמור, השקל נמצא במגמת היחלשות ביחס לדולר, כשמתחילת השנה הוא נחלש ביותר מ־9%. ביום ג' התקרב שער השקל לשפל מחודש ספטמבר, אז הגיע ל־3.85 שקלים לדולר. המשך היחלשות השקל, מסיבות מקומיות או עקב גורמים גלובליים, עתיד להביא לעליות מחירים מחודשות בישראל.
עם זאת, לוי מלאומי מדגיש כי בעת האחרונה השקל מתחזק לעומת מטבעות אחרים, בראשם האירו והליש"ט, אשר פוחתו לאחרונה. "בראייה רחבה יותר, ניתן לראות כי השקל, למרות הפגיעות הרבה של המטבע בצל האירועים הפנימיים בישראל, עומד בראש המטבעות החזקים בשבוע האחרון".
לעומתו, מנחם מדגיש כי גם מול השקל, כמו מטבעות אחרים, הדולר מתחזק. "השקל עדיין מצוי בסביבה הפועלת לרעתו, הכוללת בין היתר את נושאי החקיקה המשפטית והחשש ממשבר חוקתי, ההסלמה הביטחונית והסביבה הפוליטית". הגם שמטבעות אחרים נחלשים יותר מול הדולר בעת האחרונה, מנחם מבהיר כי מרכז הסיפור הוא הדולר ולא השקל.
בזווית האופטימית, מנחם מציין כי אירועים מפתיעים יכולים לשנות את התמונה, ולמשל "תהליך מדיני מול סעודיה תחת מטריה אמריקאית, אם וככל שיתקדם, יפעל להתחזקות השקל מול הדולר".