שוק הרכב הישראלי מתקרב לישורת האחרונה של השנה, עם נתוני מכירות שמצביעים - לכאורה - על חוסן מרשים. כ-259 אלף כלי רכב חדשים נרשמו לתנועה בחודשים ינואר-נובמבר השנה, ירידה זניחה של כ-2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
בהתחשב בעובדה שחודש דצמבר הוא חודש מכירות חלש, אפשר להניח שהשנה תסתיים עם כ-270 אלף מסירות של כלי רכב ביבוא סדיר ועקיף. אבל, וזה אבל גדול, צריך להביא בחשבון שכ-20 אלף כלי רכב, כמות שוות-ערך לחודש מכירות ממוצע כמעט, היו של רכבים "אפס קילומטר", שנרשמו על שם היבואניות ורובם עדיין מחפשים לקוחות. כלומר המכירות "האמיתיות" היו נמוכות ב-8% כמעט. אבל גם בשנת מכירות חריגה, מורכבת ומאתגרת כמו 2024, אפשר לזהות כמה מגמות ברורות.
טויוטה שומרת על מעמדה כמותג הרכב הנמכר בישראל עם קרוב ל-32 אלף מסירות בחודשים ינואר-נובמבר. אחריה ברשימה - המותגים הקוריאנים קיה ויונדאי.
רכב סיני: דיפלומטיה קרה, מכירות לוהטות
המדור הזה אינו מרבה לעסוק בסוגיות גיאופוליטיות, אולם קשה להתעלם מהפער העצום בין היחס הקר של ממשלת סין לישראל בשנה החולפת ובין ביצועי המכירות של כלי הרכב הסיניים בישראל.
מתחילת המלחמה לא היה כמעט חודש שבו דוברים של ממשלת סין לא מתחו ביקורת נוקבת על התנהלות ישראל במלחמה, והיחס השלילי השתקף היטב במדיה הסינית. בו בזמן רכשה סין נפט איראני בעשרות מיליארדי דולרים, תוך הפרת הסנקציות הבינלאומיות, ואף העניקה לאיראן "חיבוק חם" בפורומים בינלאומיים, כמו ארגון BRICS, תוך הבעת רצון להדק את שיתוף הפעולה האסטרטגי בין שתי המדינות.
אבל הנתונים מגלים, שצרכני הרכב בישראל נותרו אדישים למתרחש, ו-2024 הייתה שנת שיא במכירות של כלי רכב מתוצרת סין, שחלק נכבד מהם מיוצר על ידי חברות ממשלתיות.
בין ינואר לנובמבר נמכרו בישראל 56,824 כלי רכב מתוצרת סין, עלייה מרשימה של 29% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. חלקם היחסי מכלל המסירות צמח ל-23%, לעומת 17.3% בתקופה המקבילה בשנה שעברה. גם מספר המותגים מתוצרת סין שנמכרים בישראל צמח בשנה החולפת בכ-20%.
אין ספק שלזינוק יש קורלציה ישירה לצמיחה המהירה של פלח כלי הרכב החשמליים הזולים (יחסית), שבו היה לסינים נתח של למעלה מ-75% בשנה החולפת. אבל זו רק תמונה חלקית.
נתוני המסירות מראים, שמתחילת השנה נמכרו בישראל גם למעלה מ-9,000 כלי רכב סיניים לא חשמליים, ובהם דגמי בנזין, פלאג-אין והייבריד. זאת, "על חשבון" מכירות של מותגים מבוססים מתוצרת אירופה, קוריאה ויפן. לזה אין תקדים בשום שוק רכב "מערבי" בעולם, שמאמץ תקינה אירופית ואמריקאית. המשמעות היא, שגם אם הפלח החשמלי יתכווץ משמעותית בשנה הבאה, הסינים לא הולכים לשום מקום.
המחירים: המשך עלייה מואצת
למרות המצב הכלכלי הבעייתי, והריבית הגבוהה שהכבידה על נטילת מימון לרכישת רכב, מחירי הרכב החדש בישראל המשיכו לטפס. המחיר הממוצע לעסקה, שמבוסס על מחירי המחירון הרשמיים, המשיך לטפס השנה ונע, במקורב, סביב 210 אלף שקל לרכב. חשוב לציין שבפועל חלק נכבד מהעסקאות בוצעו במחירים נמוכים ממחירי המחירון, בשל הנחות ומבצעים.
אך עדיין, זו מגמה ייחודית לישראל. עד תחילת 2023 המחירים של רוב כלי הרכב החדשים בעולם טיפסו, בשל התייקרות עלויות הייצור והפגיעה בהיצע בתקופה שלאחר הקורונה. אולם מאז, חזר ייצור הרכב הגלובלי לפעילות מלאה, חומרי גלם רבים הוזלו, המיתון הפך את הלקוחות לבררנים וברוב השווקים בעולם מחירי הרכב החדש התמתנו.
אצלנו, כאמור, הם המשיכו לטפס גם ב-2024, ויש לכך מספר סיבות. הראשונה היא עליית המיסוי בפלחים עתירי ביקוש. ההיברידיות איבדו את הטבת המס שלהן כבר בתחילת 2023, מס הקנייה על דגמי פלאג-אין זינק בתחילת 2024 ב-25% כמעט, ואילו מס הקנייה על רכב חשמלי זינק מ-20% ל-35%.
נוסף על כך, חל שינוי בהעדפות הלקוחות לכיוון דגמים יקרים יותר, בעיקר רכבי קרוס-אובר ופנאי, שהיוו כמעט 75% מהמכירות בישראל ב-11 החודשים הראשונים של השנה. יצרני הרכב הקטינו משמעותית את היצע הדגמים הקטנים והזולים שלהם, המכירות של כלי רכב חשמליים יקרים יחסית עלו, עלויות התובלה לישראל התייקרו ב"עידן החות'י", וכל זה "דחף" את המחיר הממוצע כלפי מעלה.
התוצאה היא, שבלי תקציב של כ-150-170 אלף שקל לפחות, תתקשו למצוא רכב צנוע למשפחות בשוק הרכב החדש של ישראל. זה עוד לפני 2025, שתיפתח עם עלייה במע"מ, קיצוץ רוחבי של אלפי שקלים בהטבות המס הירוק לכל סוגי כלי הרכב, עליית מס הקנייה על רכב חשמלי ועוד.
המגמה היחידה שעשויה למתן את עליית המחירים ב-2025 היא "מלחמת מחירים", שכבר ניתן להבחין בסימנים ראשונים שלה במיוחד ברבעון האחרון של 2024.
התופעה נובעת מגודש תחרותי של מותגי רכב חדשים ודגמים חדשים, בעיקר סיניים, שנחושים להשיג מסת מכירות ראשונית באמצעות "דיל" מרשים של מפרט/אבזור ביחס למחיר.
רק בשבועות האחרונים ראינו מחירי חדירה שוברי-שוק לדגמים אסטרטגיים, שמכוונים לקחת מכירות גם, ואולי בעיקר, ממותגים סיניים אחרים, לעיתים אפילו ממותגים של אותה חברה אם.
הדוגמה העדכנית ביותר היא הדגם החשמלי החדש של המותג "לינק אנד קו" מבית גילי, שמחיר ההחדרה שלו שאב אליו אלפי לקוחות תוך שבוע, חלק לא מבוטל מהם על חשבון ביטולים של להיטי מכירות קודמים כמו "זיקר X", וולבו EX30 ו"סמארט", שכולם שייכים לאותו קונצרן סיני.
ב-2025 נראה את מלחמת המחירים הזו מתרחבת במהירות גם לפלחים לא חשמליים, עם תחרות קשה בין דגמי פלאג-אין של צ'רי, ג'אקו (תת-מותג של צ'רי), BYD ועוד. אפשר לצפות שהמגמה תביא להתמתנות בעליית המחירים הכללית, או לפחות לפיצוי על עליית המיסוי. אבל בטווח הארוך יש להניח, שחלק מהמותגים והדגמים ייעלמו מהשוק בשל ההפסדים, ויותירו את הלקוחות ללא תמיכה.
הרכב החשמלי מתעלם מהמס
הנה פרדוקס: בין 2022 ל-2024 צמח מס הקנייה על רכב חשמלי בישראל פי 2.5, אך מסירות כלי הרכב החשמליים יותר מהוכפלו באותה תקופה, ונתח השוק שלהם צמח מ-11% לפני שנתיים לכ-24% בחודשים ינואר-נובמבר השנה.
ואם לשפוט על פי כמות כלי הרכב החשמליים החדשים, שיובאו ברבעון האחרון של 2024 כד להקדים את עליית המס, נראה בשנה הבאה כי המכירות בפלח יהיו לפחות בהיקף דומה, אם לא למעלה מכך.
איך אפשר להסביר את התופעה? הסיבה העיקרית היא עדיין הרצון של הלקוחות הפרטיים והמוסדיים להתנתק ממחירי הדלק הנוסקים ומעלויות התחזוקה גבוהות של רכב הבנזין. אבל גם להגדלה המשמעותית של היצע הדגמים יש בכך חלק.
השאלה העיקרית היא, מה יקרה כאשר ייגמרו המלאים הנוכחיים, והרוכשים החדשים יעמדו בפני התייקרות לא מבוטלת, אגרת רישוי שתזנק בחדות ובעיקר עלייה משמעותית בהיצע החשמליות המשומשות, שעתידה לשחוק משמעותית את מחירי היד השנייה.
הכתבה עלתה באתר גלובס.