באום אל־פחם נוצרה לוולט תחרות שבתל אביב יכולים רק לחלום עליה

את הפער מרגישים הצרכנים והמסעדות גם בכיס: באפליקציות שהוקמו על־ידי יזמים מהחברה הערבית, כמו האאט מאום אל־פחם (Haat) וסאלא משפרעם (Sala), והפכו פופולריות במיוחד בנצרת, בסכנין, בטייבה וכן בערי המשולש, ניתן למצוא עמלות נמוכות ומחירים משתלמים יותר.

כך, מסעדה בעיר ערבית תשלם להאאט עמלה של 18% ממחיר כל הזמנה, בעוד שעבור אפליקציות חדשות ומתחרות כמו סאלא, משלמות המסעדות רק 15% מהעסקה, ואפליקציה מקומית לעיר טירה וסביבתה בשם "טירה איט" (TiraEat) גובה בין 8% ל־10% מעסקים שעובדים איתה באופן בלעדי. 

דמי המשלוח באפליקציות אלה משתנים, אך כאשר המסעדה אינה נדרשת לשלם כמעט שליש ממחיר ההזמנה עבור המשלוח, כפי שקורה במרכז הארץ, היא יכולה להרשות לעצמה למכור מנות במחירים יותר תחרותיים. 

אלא שגם וולט עצמה לא נחה. היא התאימה את מחיריה למשל לזירה התחרותית בנצרת או ברהט, שם היא החתימה את המסעדות על מבצעי השקה עם עמלות שהגיעו ל־20%-24%, בהשוואה למינימום של 27% לפני מע"מ בתל אביב, או 32% אחרי מע"מ.

מחירי המשלוח בוולט עשויים להיות תחרותיים ביחס לאלה של סאלה והאאט, שנחשבת לשחקנית היקרה מבין השלוש בגלל היכולת לבצע משלוח ממרחקים ארוכים. ואולם האאט וסאלה אינן מחייבות את הלקוח על "דמי טיפול", התשלום הנוסף שהחלה וולט לגבות החל מ־2023. בוולט מדגישים את תוכנית "וולט פלוס" החדשה, המאפשרת לשלם החל מ־49 שקל בחודש על משלוחים ללא הגבלה - מבצע שמשתלם עבור המזמינים לפחות פעם בשבוע.

יזמים מקומיים

האאט הוקמה ב־2020, כשנתיים לאחר שוולט הגיעה לישראל, והתמקדה בעיקר בגוש דן וסביבותיו. מייסדיה, ד"ר חסן עבאסי ועלי איוב, שהגיעו מחברות ענק כמו גוגל, אינטל ואנבידיה, החליטו לפתור את הבעיה שהפריעה לכל־כך הרבה מסעדות במגזר לבצע משלוחים עד הבית: היעדר מספרי בתים, שמות של רחובות, האפשרות לשלם במזומן ומוקד שירות טלפוני אנושי.

השניים פיתחו אלגוריתמים שסייעו לשליחים להתמצא בקלות ושכנעו אלפי עסקים שכדאי להם להשקיע בתפריט דיגיטלי ונוכחות אונליין כדי להגדיל את המכירות. על־פי אתר IVC, היא גייסה 15 מיליון דולר ממשקיעים דוגמת איל וולדמן, מייסד מלאנוקס, גיגי לוי, סיר רונלד כהן ושורה של משקיעים פרטיים נוספים, סכום צנוע למדי ביחס למאות מיליוני הדולרים שגייסו אפליקציות המשלוחים המובילות בשלב דומה.

תוך ארבע שנים הפך המיזם טכנולוגי מפיילוט של 300 הזמנות בחודש לאימפריית משלוחים המספקת יותר מ־4 מיליון הזמנות בשנה, עם פעילות ב־40 יישובים, רובם ככולם ערים ערביות או מעורבות. החברת משרתת 3,000 מסעדות ומעסיקה כ־250 עובדים.

אלא שהאאט לא נותרה השחקנית היחידה בעיר. ההצלחה הביאה עליה מתחרות, ובינואר 2024 כאמור נכנסה וולט לנצרת עם אפליקציה ומוקד בשפה הערבית, מבצעי השקה אגרסיביים וקמפיין שילוט חוצות מאסיבי.

בהמשך התרחבה וולט לישובים נוספים ובהם ירושלים וכפר קאסם, כאשר העימות המרכזי מול האאט נערך בערים כמו נצרת ורהט. היא הפכה פופולרית על שליחים בערים הערביות שחיפשו הזדמנויות תעסוקה חדשות ומודל העסקה גמיש.

עוד קודם לכן נכנס לשוק מתחרה חדשה, אפליקציית סאלא (קופסה בערבית), שהוקמה בשפרעם ב־2022 על־ידי היזם עלי סמניה. החברה מציעה דמי משלוח ועמלת מסעדות נמוכים, ומתבססת על שליחים מקומיים שמכירים היטב את השטח.

מוחמד בדר, מנהל ברשת משהדאוי קינג סטור הוותיקה, מציין כי הרשת בחרה לעבוד במקביל עם כל חברות המשלוחים הפועלות בשוק - האאט, וולט וסאלא, לצד שליחים פרטיים. "אנחנו רוצים להיות נגישים לכל הלקוחות, בלי קשר לאפליקציה המועדפת עליהם", הוא מסביר.

בדר מציין כי מאז תקופת הקורונה ב־2020, חל שינוי דרמטי בענף המשלוחים, עם דפוסי צריכה משתנים והתפתחות מואצת. "אנחנו רואים הבדלים אזוריים מעניינים - האאט היא השחקנית הדומיננטית, בעוד שבנצרת התחרות בין החברות עזה במיוחד".

"המהפכה מגיעה לצפון"

ב־2023 הונחתה על האאט מכה: תוכניות ההתרחבות למרוקו, לירדן ולסעודיה ולשטחי הרשות הפלסטינית נתקלו במחסום בשל העובדה שהיא תויגה כחברה ישראלית, אך המלחמה היוותה עבורה גם הזדמנות: בחברה מדווחים על הצלחה בערים שעמדו תחת הפצצות כמו עכו, שם צמחו שירותי משלוחי המרכולים שלה במהירות.

"בחברה הערבית קיימת נטייה רבה יותר לכיוון עסקים קטנים ומשפחתיים, ולכן יש יותר שחקנים מקומיים", אומר אבי זיתן, מומחה לשיווק ואסטרטגיה. "שחקנית זרה כמו וולט צריכה להתמודד כאן עם אתגרים תרבותיים, גאוגרפיים ולוגיסטיים. מנגד, אפליקציות מקומיות מחוברות יותר לשוק - החברה הערבית מחשיבה שייכות, גאוות יחידה, ולכן ההתרחבות של וולט שם מתבצעת בקצב מוגבל".

לדבריו, "התחרות מביאה להורדת מחירים, בין השאר בשל מבצעים וקופונים. מצד שני, הדבר מוריד את שולי הרווח של החברות, מה גם שהן עומדות בפני אתגרי שימור ושירות".

מנכ"ל האאט, חסן עבאסי, מסביר איך נוצרה הדומיננטיות של שחקנית אחת מחוץ לערים הערביות: "רוב היזמים הולכים לסייבר או לענן ולטכנולוגיות שמשרתות חברות, ולא את הצרכן הסופי. כך, כששחקן מתוחכם מגיע מחו"ל, אין שחקן מקומי שיתחרה בו". 

האאט כבר מזמן לא מגבילה את עצמה לערים ערביות או מעורבות, וכבר פעילה בערים כמו עפולה, כרמיאל, נוף הגליל וכוכב יאיר. היא רואה בעצמה כאפליקצייה כלל־ישראלית עם שאיפות התרחבות ותאבון לכניסה לערים גדולות נוספות.

*** גילוי מלא: בכתבה לקחו חלק משתתפי הקורס של גלובס ומרכז אעלאם לעיתונאים מהחברה הערבית