אתם זוכרים איך זה היה בדור הקודם? בעיקר מאוד פשוט. אנשים היו קמים בבוקר, הולכים לעבודה, חוזרים בערב הביתה, וחוזר חלילה. חמישה או שישה ימים בשבוע, משך כל החיים המקצועיים. קריירה אחת או מקצוע אחד, לרוב אותו מקום עבודה במשך עשרות שנים.
אבל הימים האלה עברו מזמן, והעובדים של עשרות השנים האחרונות הם מדור אחר, מתקופה אחרת. עבודה הפכה מצד אחד לכלי להגשמה עצמית, אבל מצד שני למשהו שלא חייבים לקחת יותר מדי ברצינות, כי אפשר פשוט להחליף. החיים המקצועיים שלנו הפכו הרבה הרבה יותר דינמיים. יחד עם זה, ועם המהפכה הטכנולוגית, הלכו המשכורות ותפחו, ואיתן פינוקים ותנאים ודרישות.
אירועי השנים האחרונות טלטלו את שוק העבודה ואת העובדים. הקורונה שינתה את כל מה שידענו על המשרד, המלחמה הפכה אותנו להרבה פחות סבילים לשינויים. בחודשים האחרונים שוק העבודה בישראל מתמודד עם מלחמה, עם עובדים ועובדות במילואים, עם כאלה שמפונים ועסקים שנאלצים לעבוד אחרת ממה שהכירו. איך אנחנו מגיבים לכל השינויים האלה?
סקר חדש שנערך על ידי מכון איפסוס, בחן את היחסים בין העובדים למקומות העבודה בחודשים האחרונים – עד כמה השפיעה המלחמה על תפיסת התעסוקה שלנו ועל חשיבות מקום העבודה. הסקר גילה כמה דברים מעניינים. למשל, ש-54 אחוז מהעובדים מצפים ליציבות ולביטחון תעסוקתי ממקום העבודה שלהם גם בזמנים קשים. במילים אחרות, העובדים אומרים להנהלה שהם לא חייבים רעש וצלצולים בדמות אירועים מפוארים, מתנות יוקרתיות והוצאות לא רלוונטיות, אלא שהם פשוט מעדיפים שיתנו להם שקט תעשייתי. שלא יצטרכו לחשוש מקיצוצים ופיטורים בכל משבר, אלא שירגישו שגם בעוד כמה חודשים תמשיך להיות להם עבודה.
עוד עולה מהסקר, כי עבודה מהבית הפכה לצורת עבודה מקובלת ומובנת מאליה, גם לעובדים וגם למנהלים. 48 אחוז מהעובדים שהשיבו לסקר ענו שהם עשו שינוי התנהגותי בהקשר של העבודה – הם עובדים יותר מהבית ומקפידים על איזון בין שעות העבודה לזמן האישי. אחת הסיבות יכולה להיות המלחמה, אז עובדים, במיוחד במקומות רגישים, יעדיפו להיות בבית וליד המשפחה. חברות המתחשבות בצרכים האלה של העובדים ירוויחו, ואילו כאלה שלא עלולות לגלות שיש להם עובדים מתוסכלים שלחוצים מהגעה לעבודה.
דבר נוסף חשוב שמעסיקים יכולים ללמוד הוא שעובדים מחפשים יציבות – 59 אחוז מהעונים על הסקר לא חושבים שהם יחליפו עבודה השנה. אנשים לא ממהרים לצאת לשוק במצב לא בטוח ולא יציב וימנעו מהרפתקאות שעלולות לסכן את הפרנסה.
"בסופו של דבר, כולם בני אדם, ולכן המציאות שינתה ומשנה את התייחסותם אל החברה ואל המציאות בה הם עובדים", אומר אילן סלה, מאמן בכירים ובעלי עסקים. "על המנהלים לתת יותר יחס אישי לעובדים, להתייחס יותר לצרכים האישיים והמשפחתיים, ולמצוא פתרונות לקשיים ברמת הפרט, בין אם מדובר בהיעדרות בשל מילואים ארוכים, משפחה שזקוקה לתמיכה נפשית, חיזוק החוסן, תמיכה פיננסית, ועוד ועוד".
בשורה התחתונה, חברות צריכות לזכור שהעובדים הם המשאב הכי חשוב שלהן, ומי שבאות לקראתן מרוויחות נאמנות ותחושה שיש על מי לסמוך. עובדים במקומות כאלה לא ימהרו לחפש הזדמנויות חדשות, הם מבינים שכסף הוא לא הדבר החשוב ביותר כרגע. עובדים יהיו מוכנים לעבוד גם בשכר פחות אטרקטיבי, הן בגלל מצב השוק והן בגלל המצב הבטחוני וחוסר היציבות הכללי במשק.
אבי ניר הוא מנכ"ל חברת COMPVISION, המתמחה בתגמול ושכר ומלווה חברות להנפקות.