היקף הנכסים הפיננסיים של הציבור מגיע היום לכ-3.4 טריליון שקל, מתוכם מחזיקים הבנקים כ-1.1 טריליון שקל. לעומת הבנקים, היקף החסכונות בחברות הביטוח מגיע ל-200 מיליארד שקל בלבד. הריביות בבנקים שואפות לאפס, וכך גם התשואות של תכניות החיסכון שהם מציעים, ובכל זאת, רוב החוסכים לא מחפשים אלטרנטיבות.
ואולי כל זה עומד להשתנות? בשנתיים האחרונות יש תופעה של העברת כספי חוסכים מפיקדונות בנקאיים וקרנות נאמנות לפוליסות חיסכון בחברות ביטוח. הפוליסות, שנקראות גם פוליסות פיננסיות, הן תכנית חיסכון לכל דבר. בפועל, חברות הביטוח משווקות אותה במשך שנים רבות, אולם מצב החסכונות בבנקים הוביל את חברת הביטוח לנסות ולהגדיל את חלקן בשוק.
עוד ב-mako כסף:
- בכמה זולה יותר אובר ממוניות רגילות
- חינוך פיננסי: 7 דברים על כסף שהילדים שלכם חייבים ללמוד
- ישראלי ברשימת הפרסומאים המבטיחים בעולם
החברות מיהרו לצאת בקמפיינים שמבטיחים לציבור הרחב חסכונות שמשתלמים יותר. אולם המציאות, כמובן, מורכבת יותר. כדי לקבל את ההחלטה הנכונה, חשוב להבין מה בדיוק ההבדל בין ההצעות של הבנקים השונים, לבין ההצעות של חברות הביטוח כאשר מדובר בחיסכון לטווח הקצר והטווח הבינוני.
היתרונות של פוליסות חיסכון
תשואה – חברות הביטוח משקיעות את כספי פוליסות החיסכון לא רק בשוק ההון הסולידי, אלא גם במוצרים לא סחירים כמו נדל"ן ותשתיות, מסבירה חגית ציטיאט לוין, מנכ"לית החברה המנהלת של קופות הגמל וההשתלמות בקבוצת "הראל". לכן חברות הביטוח יכולות להגיע לתשואה טובה מזו של פיקדונות הבנקים למיניהם, במיוחד אם מדובר בטווח קצר של שנתיים-שלוש.
עם זאת, בשנת 2015 השיגו פוליסות החיסכון בחלק מהחברות תשואה שלילית, ובחלק תשואות נמוכות. המובילה היא הראל עם תשואות שבין 1.84% במסלול סולידי ל-3.54% במסלול מנייתי (התשואה נטו היא לאחר הורדת דמי ניהול). בסיכום 5 שנים אחרונות השיגו כל חברות הביטוח תשואות שבין 20% ל-41%.
נזילות – ניתן להוציא את החיסכון ללא מגבלת זמן.
גמישות גבוהה – ניתן לשנות את גובה ההפקדות, להשהות את ההפקדות ללא מגבלת זמן וכמובן להפקיד סכומים חד פעמיים מתי שרק רוצים, מסבירה ציטיאט לוין. כלומר, אפשר ביום בהיר אחד, אם אנחנו לחוצים, להקפיא את הוראת הקבע ולהמשיך להפקיד כאשר הלחץ הכספי שלנו חולף. בזמן ההקפאה הרווחים ממשיכים להצטבר, אין כל נזק בהפסקת ההפקדות בהיבט הצבירה.
ציטיאט לוין מזכירה שבפוליסות חיסכון ניתן גם לשנות מסלולי השקעה ממנייתי לסולידי, ולהיפך בלחיצת כפתור באינטרנט. לפוליסות חיסכון מספר רב של מסלולי השקעה, חלקם סולידיים וחלקם עם סיכון גבוה. ניתן לשנות את תמהיל ההשקעה (לעבור מסלול) בכל זמן ללא עמלות או תשלום מס על הרווח שהצטבר עד כה.
מומחיות – חברות הביטוח מנהלות היום מאות מיליארדי שקלים באפיקים שונים, לכן ניתן לסמוך על המומחיות של מנהלי ההשקעות שלהן, מדגישה ציטיאט לוין.
מס על רווחים – מדובר על מס בשיעור 25% מרווחי החיסכון, והוא משולם רק בתום תקופת החיסכון.
חסרונות פוליסות חיסכון
דמי ניהול – שונים מפוליסה לפוליסה ונעים בין 1% לשנה ל-1.3% לשנה. מדובר בדמי ניהול נמוכים בהשוואה לעבר, בעקבות התגברות התחרות והרגולציה. ניתן להתמקח על גובה דמי הניהול, כמובן בהתאם לטיבכם כלקוח.
חוסר יציבות – הריבית על החיסכון אינה מובטחת. מדובר בהשקעה פיננסית לכל דבר, ברמות סיכון שונות, שדומה יותר מכל לקרן נאמנות.
חוסר אובייקטיביות – יועץ ההשקעות, אם זה סוכן או יועץ ביטוח פיננסי יציג לכם אופציות של חברות ביטוח אתן הוא עובד (לעיתים אחת בלבד), כך שהאופציות מראש מוגבלות. בנוסף, הוא מקבל תמריצים שונים מחברות הביטוח אתן הוא עובד, ולכן יש סכנה של הטיה או ייעוץ לא אובייקטיבי ללקוח.
שקיפות וזמינות – למרות הגישה לחשבון שלי באינטרנט, קשה לקבל במדויק את הרווחים שהשיג הכסף שלי בהתאם לכל השקעה בתיק. בנוסף, יש צורך בסוכן ביטוח מקצועי שיוכל לענות על בעיות שעולות בכל רגע נתון.
גם לחיסכון בבנק יש יתרונות
מומחיות – השקעות וחיסכון פיננסי זו המומחיות של הבנקים, אומר עודד קרביץ, מנהל מחלקת ניהול פיננסי בבנק ירושלים. אי אפשר לזלזל בעובדה הזו.
ייעוץ אובייקטיבי – יועץ ההשקעות בבנק לא מתאים את מסלול החיסכון להכנסות הבנק או להכנסותיו (לעומת, סוכן הביטוח, שעלול להמליץ על התכנית שתכניס לו יותר כסף) ומתאים את התכנית בהתאם ללקוח ולשוק, טוען קרביץ. עם זאת, צריך להסתייג ולומר, שכל בנקאי ינסה להשפיע עליכם לחסוך בבנק שלו – ואתם צריכים לעשות השוואות בין הבנקים.
זמינות ושקיפות מלאה - עוד סיבה שבגללה, ככל הנראה, חוסכים בוחרים לחסוך בבנק היא זמינות הסניפים, היועצים ותדירות הגישה למצב החשבון בבנק כספומט או באינטרנט, מסביר קרביץ. החוסך יכול בכל זמן שירצה בכך לראות את תיק החסכונות שלו.
חסרונות בחיסכון בבנק
ריבית מאד נמוכה – ריבית הפריים נמצאת כבר מספר חדשים סביב ה-1.6% לשנה, משום שריבית בנק ישראל עומדת על 0.1% כבר כמה חדשים. כשמדובר בפיקדון לטווח קצר, הבנקים מציעים ריבית נמוכה מהפריים. גם פיקדון לטווח של כמה שנים לא ישיג תשואה שניתן להשיג בפוליסת חיסכון, אך הוא יציב יותר.
נזילות – למעט אם מדובר בפיקדון יומי, יש להודיע תקופה מראש על משיכת הפיקדון והמשיכה מתבצעת במועד מסוים בלבד.
גמישות מינימלית – כמעט ואין גמישות בתוכניות החיסכון של הבנק. בבנקים מסכמים אתנו מראש על סכום הפקדות חודשיות קבוע למספר שנים קבוע מראש. ניתן אמנם לשנות את גובה ההפקדות או להפסיק את ההפקדות, לתקופה קצובה, ולרוב בכך מסתכמת הגמישות של הבנק. בנוסף, בדרך כלל בתוכניות אלו של הפקדות שוטפות לא ניתן לבצע הפקדה גדולה חד פעמית.
קנסות יציאה – הבנק גובה מאיתנו קנס כספי על משיכת הפיקדון בטרם הסתיימה התקופה שלו, או בשבירת תכנית חיסכון, למעט במועדים מסוימים פעמיים בשנה.
מס על רווחים – הפיקדון בבנק נפתח כל כמה שנים ואז אנחנו משלמים מס רווח הון. בפוליסות חיסכון משלמים כאמו רק בסוף הדרך, בעת המשיכה, לפעמים 20 שנה אחרי תחילת ההפקדה. במילים אחרות, המס שאנחנו נדרשים לשלם במשיכת הפיקדון בבנק ואיננו משלמים בפוליסת החיסכון, ממשיך לצבור תשואה בפוליסה.
עמלות – הבנק גובה עמלות על פתיחת התכנית, על משיכה וכדומה. עם זאת, יש בנקים, כמו בנק ירושלים, שמבטיחים חיסכון ללא גביית עמלות.
ההבדל העיקרי בין חיסכון בפוליסה של חברת ביטוח לבין חיסכון בבנק הוא בעיקר ברמת הסיכון. עם זאת, אי אפשר לקבוע נחרצות, שהחיסכון בפוליסת חיסכון מסוכן יותר מזה של פיקדון בבנק. תלוי במוצר עצמו. בכל מקרה מדובר בהבדלים, שכמו שפורטו לעיל, פונים לא רק לשכל הישר והניסיון הכלכלי של החוסך, אלא גם לפסיכולוגיה שלו. השאלה היחידה היא האם הפסיכולוגיה מספיקה כדי לגרום לחוסכים לשקול את כל האפשרויות.