משהו עובר בשנים האחרונות על בני השלושים והארבעים בישראל. יותר ויותר אנשים כותבים כיום צוואה. מה שהיה פעם נחלתם של בני 65 ומעלה או של צעירים מהאלפיון העליון, הופך בשנים האחרונות לחלק מהתכנון ארוך הטווח של קבוצות ממעמד הביניים: משפחות אלטרנטיביות, שהחוק לא תמיד מכיר בהן, מנצלות את הצוואה כדי להבהיר עניינים. זוגות בהליכי גירושים - בעיקר בשלב שאחרי הפרידה ולפני הגט הרשמי - ממהרים לוודא שגם אחרי המוות, הגרוש לא ייהנה מרכוש.
הייטקיסטים אחרי אקזיט או לפני רילוקיישן מבינים שיש להם כמה פינות לסגור כדי לישון בשקט, ואנשים שחוו אסון במעגלים הקרובים - או שחוו תאונה שגרמה להם לראות את המוות מול העיניים - מפנימים שהחיים שבירים, והולכים גם הם לעשות סדר.
מה גורם לבני 30-40 לנסח את צוואתם
אין אומנם נתונים רשמיים על היקף התופעה, אבל התחושה בלא מעט משרדי עורכי דין היא שמדובר בתופעה שמתחזקת דווקא בקרב הדור שמתקשה הרבה יותר מהוריו לקנות דירה ולהשקיע בנכסים משמעותיים. "כמו שהסדר ממון הוא כיום דבר שכיח, אבל פעם אנשים היו מבטלים חתונה בגללו, כך קורה עכשיו עם צוואות", אומרת עו"ד שירי לינד, אחראית תחום ניהול הון אישי ולקוחות פרטיים במשרד פירון. "מתחילה אותה התעוררות לגביהן. לא בגלל שאנשים צעירים התחילו לחשוב יותר על המוות, אלא כי הם רוצים לשמור על הרכוש שבכל זאת הצליחו לצבור ולהכתיב מי בדיוק יגע בו, בלי להשאיר דבר ליד המקרה.
"אני לא מדברת כאן על בני המשפחות עם הכסף הגדול, שתמיד כתבו צוואות, אלא על מעמד הביניים פלוס. זה דור הרבה יותר קשוח מהוריו, שלא מאמין בשיתוף, אולי בגלל שהגב הכלכלי שלו פחות חזק מזה שהיה לדורות שלפניו. הכול מאוד שכלתני ופרקטי".
דוגמאות?
"רואים את הקשיחות הזו גם בהסכמי הממון - האבא יאמר על כלתו, 'אוקיי, אז היא לא תקבל רכוש משפחתי, אבל אחרי שנתיים-שלוש או אחרי הילד הראשון, אפשר יהיה להעביר חצי מהדירה על שמה. בכל זאת, היא תהיה האמא של הנכדים שלי'. והבן שלו, זה שיתחתן עם אותה בחורה, יגיד - הדירה שלי. עד המוות היא לא תיגע בה. ואם הוא מוריש לה את הדירה, הוא ידרוש שבן הזוג החדש, אם יהיה לה כזה בעתיד, יהיה חייב לחתום על כתב ויתור בנוגע לזכויותיו בדירה".
"סגולה לאריכות ימים"
כשזה נוגע לצוואה, לכל דור יש את הקטנוניות שמאפיינת אותו. "הצעירים יותר ענייניים ופרקטיים. בגלל שהילדים שלהם קטנים, אין אצלם את ההתחשבנויות עם הילדים שמאפיינות את הגיל המבוגר שאומר - אני לא אוריש לו כי הוא לא בא לבקר או לא התקשר להגיד חג שמח", אומרת עו"ד רויטל כ"ץ ממשרד הרצוג פוקס נאמן, שמתמחה בייעוץ וניהול עיזבונות, צוואות והסכמי ממון.
"החשיבה לגבי הילדים מתייחסת לעניינים תכליתיים כמו באיזה גיל יקבלו את הכסף ומי ישמור להם עליו עד אז. זה הרבה יותר קל כשהכול רחוק ותיאורטי, כי מה אכפת לנו לומר שהילד לא יקבל את הכסף לפני גיל 25, כשאני ממילא מתכנן למות רק בגיל 120 והילד יהיה אז כבר בן 85.
נישאר בנוחות התיאורטית שהזכרת קודם. דווקא כשהכול בתיאוריה וכולם בריאים וצעירים, אנשים לא מפחדים מכל ההתעסקות הזו? למשל, שזה ייצור ריבים או יעשה עין הרע?
"יש אנשים שבאו בחשש גדול, והתאהבו בתהליך. יש משהו נכון בלעשות סדר. לחשוב מה נכון לכל ילד ואיך אני דואג באמת לבן הזוג שלי, במקום להשאיר הכול בבלגן כי אחריי המבול. מי שחושש מעין הרע, באמת לא בא. למרות שאני תמיד אומרת שאין לי סטטיסטיקה של אנשים שמתו חודש אחרי שערכו צוואה, אלא כספת מלאת צוואות של אנשים חיים ובריאים, שאני שמחה לפגוש מדי שנה, כדי לעדכן את הצוואות שלהם".
רק אל תגידי שאתם חוגגים את זה.
"לא צריך להגזים. נכון שלא באים אלינו בשמחה, ואנחנו לא פותחים שמפניה. יש לפעמים קצת אי נעימות, וכדי לנטרל אותה, אנחנו משתמשים בביטויים מרככים ומציינים שזה יקרה כשתגיע ל-120 או שצוואה זו סגולה לאריכות ימים. ערכתי צוואות לחולים ולבריאים, והתהליך יותר קל כשהבן אדם בריא והשיח הוא תיאורטי, למרות שיש גם יתרונות בכתיבה כשהמחלה על השולחן".
ההתלבטויות פחות היפותטיות.
"נכון. כשאדם חולה, לא צריך לנחש כל מיני תסריטים. את יכולה להעריך מה יהיו גילאי הילדים כשזה יהיה רלוונטי ומי יהיה כשיר לטפל בהם בטווח הזה. את מסתכלת למציאות בעיניים ולא מדמיינת מצבי שלמות אופטימליים. אבל גם אצל מי שמדובר בעתיד רחוק, אני ממליצה לשלוף את הצוואה פעם בשנה ולקרוא אותה. צוואה זה לא מסמך ששמים במגירה ושוכחים ממנו. צריך לבדוק כל פעם אם היא עדיין משקפת את הרצונות שלי ואת המצב המשפחתי המדויק. וגם אם לא עושים את זה בתדירות גבוהה, לזכור לעדכן כשקורה משהו גדול בחיים כמו גירושים, לידת ילד או קניית בית".
ועו"ד רות דיין-וולפנר מוסיפה: "ערכתי צוואה לאמא לארבעה ילדים. לשניים הגדולים שהיו מנישואים קודמים היא הורישה הרבה יותר מלקטנים שנולדו לבן הזוג הנוכחי שלה, שנחשב אדם עשיר".
נשמע הגיוני.
"השאלה מה יקרה אם הוא ירד מנכסיו או ינתק איתם קשר. הם יכולים להיות במצב יותר בעייתי מהגדולים. כדאי תמיד לבדוק אם המצב המתואר בצוואה עדיין מתאים לנסיבות".
הלקוח: רווק תל-אביבי בן 26
דיין-וולפנר, בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה וירושה, ערכה לא מעט צוואות בחייה, מה שלא חיסן אותה כשכתבה את זו שלה. "עשיתי צוואה לראשונה בגיל 41 ועדכנתי אותה עכשיו שוב אחרי שמונה שנים, כי אני בפרק ב' ודברים השתנו", היא מספרת בגילוי לב. "אני מודה שהיו לי דמעות כשכתבתי את הצוואה. למרות שאני תמיד אומרת לאנשים שצוואה זו סגולה לאריכות ימים, מאוד קשה רגשית להתמודד עם הידיעה שבסוף נמות, ובכתיבת צוואה אתה מתעמת עם ההבנה הזו, שרוב האנשים מדחיקים ביומיום. זה כמו שיש אנשים שמפחדים לעשות הסכם ממון. אנשים מדחיקים את האפשרות שיתגרשו, למרות שלפי הסטטיסטיקה, שליש מהזוגות מתגרשים".
ואת בכל זאת טוענת שיש עלייה בכתיבת צוואות בקרב הצעירים.
"כי גיל הגירושים יורד, ואנשים מבינים שאם ימותו בפרק הזמן שבין הפרידה לגט הרשמי, אפילו אם זה ימים ספורים לפני מתן הגט, הגרוש שאיתו הם ניהלו עכשיו מלחמה, יקבל חצי מהרכוש שלהם. הם רוצים לעקוף אותו ולהוריש הכול ישירות לילדים, שלא יקבל חלילה שום דבר דרך האפוטרופסות".
זוגות צעירים שכבר עורכים הסכם ממון, ממשיכים באופן טבעי גם לצוואה?
"בגלל אותה הדחקה שדיברתי עליה, הרבה נמנעים להמשיך לצוואה. וזה אבסורד שזועק לשמיים, כי הסכם הממון שכל-כך הקפדתם עליו, לא חל לאחר המוות. אני מכירה מישהי שדווקא הרוויחה מזה. היא נישאה לגבר שדרש הסכם ממון והפרדת רכוש מוחלטת. הוא הקפיד שלא יהיה להם חשבון משותף ושמעבר לדירה שנתן לה, היא לא תקבל שקל מיותר והכול ילך לילדים ולהוריו. בגיל 52 יצא לרוץ ומת. לא הייתה לו צוואה, והיא ירשה מתוקף היותה בת זוגו החוקית חצי מהרכוש, כי זה מה שאומר החוק. ולא משנה שהסכם הממון היה ברוח אחרת לגמרי".
ולינד מוסיפה: "אצלנו אומרים שהסכם ממון ללא צוואה, זה כמו חצי היריון, כי הוא מגן על תקופת הנישואים, ולא על התקופה שאחרי המוות. ולכן במשפחות עם רכוש, גם בני העשרים פלוס מחברים צוואות, כדי שבת הזוג לא תירש, למשל, את מניות העסק המשפחתי, אם זו לא הייתה כוונת המשפחה".
על אותן משפחות עשירות מרחיבה עו"ד נטלי דוידאי, שמרכזת את מחלקת בעלי ההון במשרד איתן, מהולל, שדות: "אני מטפלת במשפחות רב דוריות ובמתעשרים חדשים. במשפחות מאוד מבוססות מתחילים לתת מתנות לילד הבגיר ולהכניס אותו לחשבונות הבנק ולרכוש המשפחתי, בזמן שההורים בחיים, כדי שאם יקרה משהו, הוא לא יזדקק לצו ירושה כדי להיכנס לחשבון. אבל לא רוצים שאם חלילה הילד ימות, תהיה לבת הזוג גישה לחשבון המשפחתי. וגרוע מזה - שלבן הזוג החדש שלה תהיה גישה כזו, ולכן דורשים מהילדים לערוך צוואה".
מי היה הלקוח הכי צעיר שלך?
"רווק תל-אביבי בן 26 שקיבל ירושה גדולה מהסבא וההורים לחצו שיעשה צוואה".
את עצמך עשית צוואה?
"לא, למרות שזה עלה בשיחות ביני לבין בעלי יותר מפעם אחת".
הסנדלר הולך יחף.
"כנראה. יש פער בין המודעות לצורך הזה בצוואה לבין המימוש של זה בפועל. הוא נובע מפחד סביב כל הרעיון שלא אהיה פה יותר. אנשים שעושים צוואה הם אלה שהפחד מהריבים המשפחתיים שעלולים להתעורר בגלל חלוקה לא מחושבת, גדול אצלם מהפחד שבעיסוק במוות".
צוואה עלולה ליצור ריבים חדשים.
"כשעובדים חכם זה לא קורה. צוואה היא לא רק כלי לחלוקת רכוש, אלא גם כלי להסביר את השיקולים שלך - למה בחרתי באדם הזה לכסף ובאדם אחר לטפל בילדים. ההפרדה הזו בין הנאמנויות עוזרת למנוע הרבה קונפליקטים אחר כך, אם מתאימים לכל אדם את התפקיד שהוא טוב בו. הרבה אנשים מגיעים לכתוב צוואה אחרי שעברו תאונה וראו את המוות לנגד עיניהם או חוו טרגדיה במשפחה או במעגל החברתי הקרוב. אירוע כזה, שגורם לך להבין כמה הכול שביר, גם בגילאים צעירים, גורם לאנשים להבין שחשיבה ארוכת טווח היא חיונית. לכל מי שיש דירה כדאי לעשות צוואה".
חופש פעולה ללהט"בים
מי שעוד עשתה צוואה היא עו"ד טלי סיון להב ממשרדה של רות דיין-וולפנר. "אנשים עושים צוואה כדי להגן על בן הזוג שהם אוהבים", היא מסבירה את השיקולים שהנחו אותה. "לפי חוק הירושה, הילד זכאי לחצי מהרכוש ובן הזוג לחצי השני. אם אני רוצה למנוע מצב שבו אני הולכת לעולמי והילדים שלי בגיל 19-18 ידרשו לפנות את אבא שלהם מהבית, מבלי שתהיה לו שליטה על זה, כדאי לי לחשוב על האפשרות הזו בצוואה".
את באמת חושבת שהם יעשו כזה דבר?
"הילדים שלי עוד קטנים, הם רק בני חמש ותשע, אנחנו משפחה אוהבת והכול בסדר, אבל דווקא בגלל שאני עובדת בתחום הזה, ורואה את הדברים האלה קורים, אני מרגישה חובה להגן עליי ועל המשפחה שלי מפניהם. יש קרעים איומים בין הורים וילדים, ואף אחד לא חושב שבמשפחה שלו זה יקרה. נכון, זה מקרי קיצון, אבל ראיתי ילדים שבגיל צעיר מפנים הורה מהבית, ולא בגלל שהוא צריך ללכת לבית אבות, אלא כי הם רוצים את הדירה. אני החלטתי שאני לא רוצה להשאיר דבר ליד המקרה. כבר היו מקרים ששני בני הזוג נהרגו באיזו תאונה מחרידה.
"במקרה שלי, ההורים שלי לא צעירים, ואחותי חיה בחו"ל. אני רוצה שיהיו הוראות ברורות לגבי מי ימונה לאפוטרופוס. בית המשפט לא חייב תמיד לכבד את זה, והוא רואה בראש ובראשונה את טובת הילד, אבל מטבע הדברים, הוא ייתן עדיפות ראשונה לבדיקת האפוטרופוס שביקשתי".
נושא נוסף שגורר עיסוק תדיר יותר בצוואות הוא מודל המשפחה החדשה, שמכיל להט"בים, הורות יחידנית או אנשים שחולקים הורות. "אלה אנשים שההורות שלהם יותר ממוסמכת, גם אם בלית ברירה, וצוואות הופכות לחלק מאותם מסמכים שמגדירים אותם כמשפחה", אומרת עו"ד רויטל כ"ץ. "דווקא בגלל שהחוק לא תמיד מכיר בבן או בת הזוג שלהם כהורה הנוסף לילד, הצוואה הישראלית שנותנת חופש פעולה גדול, מאפשרת להם להוריש לאנשים שהם רוצים ומחשיבים כמשפחה, גם אם המדינה לא מכירה בהם בתור שכאלה".
ד"ר איילת בלכר-פריגת, מומחית לדיני משפחה ומרצה בכירה במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט מצננת את ההתלהבות מהדרך העוקפת הזו. "נכון שאפשר לתקן את חוסר ההכרה בחלק מהמשפחות החדשות באמצעות צוואה, אבל זה בגלל שאת יוצאת מהנחה שכולם תל-אביבים מתוחכמים, ומתעלמת מהשכבות המוחלשות שבכלל לא מודעות לכל זה. אני לא יודעת מה הנתונים בישראל, אבל בארצות-הברית יש נתונים מדהימים בהקשר הזה. רוב המשפחות הלהט"ביות הן לא של ניו-יורקרים מתוחכמים, אלא של לסביות ממדינות הדרום שלא עושות צוואות, והבלגן שם חוגג. גם בארץ ראיתי מקרה של זוג גברים שחי יחד ארבעים שנה, וכשאחד מהם נפטר ללא צוואה, הוויכוח בין המדינה לבן הזוג שנותר על הדירה הקטנה שלהם בטבריה הגיע לבית המשפט. מאוד תלוי מה את רואה לנגד עינייך, את תל-אביב או את הפריפריה".
קריטי ברילוקיישן
קבוצה מתוחכמת נוספת שנכנסה בשנים האחרונות לשוק הצוואות היא זו של ההייטקיסטים, והיא מתחלקת לשני סוגים - אנשי האקזיט ואנשי הרילוקיישן. "אני מלווה אנשים משלב טרום האקזיט ועד אחרי שנרגעו מהמכירה והם חושבים מה לעשות עם ההון החדש", אומרת דוידאי. "בשלב הזה, אנחנו גם מעלים בפניהם את נושא הצוואות. ואז את רואה את החרדה - עזבי, אני צעיר, מה זה קשור, אני בדיוק מקים סטארט-אפ חדש".
הוא בא אלייך שתסדירי לו את קניית היאכטה, ואת מדכאת אותו עם תסריטים שחורים.
"נכון שזה פוגע באופוריה", היא צוחקת, "אבל לאט-לאט זה מחלחל והם חוזרים".
"זה כלי לניהול פיננסי של משפחה", אומרת גם עו"ד שלומית בקרמן אפרתי, "כמו שאנשים מבינים היום שצריך ביטוח חיים וביטוח מנהלים, אנשים מתחילים להפנים גם את הצורך בצוואה. אנחנו מרצים על זה הרבה בחברות הייטק, מזמינים אותנו לדבר על צוואות בפני חבר'ה בני 40-30, והרבה מאוד באים. מספיק שיהיה לך בן זוג שלושה חודשים כדי שנכסים יעברו אליו אם תמותי. זה נושא שמטריד אנשים צעירים שמחליפים בני זוג, ולא רוצים שמערכת יחסים זניחה יחסית תשתלט להם על הנכסים שהספיקו לצבור".
ברילוקיישן, וכשיש ילדים, העניינים מורכבים אפילו יותר. "אנחנו מכינים הרבה צוואות לאנשים שמתכננים רילוקיישן לארצות-הברית, כי אם קורה שם אסון להורים, ואין למשפחה מסמכים מסודרים שמנחים מה לעשות במקרה כזה, רשויות הרווחה לוקחות את הילדים אליהן", אומרת עו"ד כ"ץ, "ולא משנה אם יש סבא וסבתא שמוכנים לטוס ולקחת את הילדים או מה החוק בארץ המוצא שבה יש לכם אזרחות. קודם הרווחה תיקח אותם, ואז העניינים מתחילים להתגלגל.
"אצל אנשי הרילוקיישן, הכסף הוא כמעט נון-אישיו - גם בגלל שהם מתייחסים למה שיש להם בארץ כאל משהו זניח, כי אני את הכסף הגדול הולך לעשות בחו"ל, וגם בגלל שההתמקדות בצוואה היא במי שיטפל בילדים, ואת עניין הכסף והנכסים הם עושים על הדרך".
מה מייצר יותר קונפליקטים בין בני זוג - החלטות לגבי הטיפול העתידי בילדים או לגבי חלוקת הכסף?
"הקטע של האפוטרופסות על הילדים הוא מאוד קשה. אחותי או אחותך? ההורים שלי או שלך? זה מאוד רגיש ומציף לא מעט דינמיקות משפחתיות".
אנשים נפרדו בגלל ויכוחים תיאורטיים כאלה?
"לא, במקרה הגרוע מחליטים לוותר על הצוואה, ובדרך כלל מתפשרים. אמא שלך תטפל בילדים כי הם יותר קשורים אליה, ואבא שלי יטפל בכסף, כי בצד שלך לא מבינים כלום בכסף".
יש אנשים שכותבים צוואה ובן הזוג בכלל לא יודע ממנה?
"ברוב המשפחות אין סודות. מי שמסתיר, יודע למה הוא עושה את זה. יש לנו לקוחות שלא סיפרו, ואני כבר יודעת שבעתיד אני אעבוד מאוד קשה ואיחשף להרבה דמעות, כשהצוואות האלה ייחשפו ויגיעו כנראה לבית המשפט".
עו"ד משה אלפסי, יו"ר ועדת הנוטריונים בלשכת עורכי הדין, מעריך ש"צעירים שחוו סכסוכי ירושה מכוערים ומשפחה שמתפרקת בגלל ריב על דירה, יעשו צוואה כדי למנוע מראש כזה דבר. ועדיין, 50% מהאנשים שכותבים צוואות לא מעדכנים את בן הזוג שכתבו צוואה, וגם אם כן, לא מספרים לו מה בדיוק כתבו בה".
ראית את זה קורה?
"כן, אנשים שנכנסים לפרק ב' הם הראשונים לעשות צוואות, כי הם כבר יודעים שגירושים זו אופציה, והם רוצים שהכסף ילך רק לילדים ולא לבן הזוג החדש. לפעמים הם מספרים אחד לשני מה כתבו ולפעמים מסתירים. אני זוכר זוג כזה, שלא ביקש צוואה הדדית וכל אחד מהם נכנס אליי בנפרד. אחרי שסיימנו ובאתי לדבר עם שניהם, האישה אמרה 'איזה יופי שסידרנו את הכול חצי-חצי', היא באמת עשתה את זה כשהייתה מולי, אבל הבעל, שהיה בעל הממון, בכלל עבד עליה, וכשישב מולי לבד סירב להוריש לה הרבה דברים".
אמרת משהו?
"לא, אסור לי. יש חיסיון, אבל הבנתי בדיעבד שהם סיכמו כנראה משהו אחר, שהגבר לא עמד בו. ואת זה היא תבין, אולי, רק בעתיד".
ואז, החיים דופקים בדלת
"למות זה לא הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לך בחיים", אומרת העיתונאית לינוי בר-גפן, "יש דברים מורכבים יותר, וגם להם צריך להיערך. למשל, להחליט מי יקבל עליי אחריות אם מתישהו בחיי אאבד את הכושר הקוגניטיבי לקבל החלטות בעצמי, ולמנות אותו באמצעות ייפוי-כוח מתמשך".
בר-גפן יודעת על מה היא מדברת. לפני ארבע שנים עבר בן זוגה, העיתונאי בן זילכה, אירוע מוחי, שהפך אותו לחולה סיעודי. "לא היה עולה על דעתי לחתום על ייפוי-כוח כזה לפני שחוויתי אישית את ההשלכות של המצב שבו אין לך ייפוי-כוח מבן הזוג, ואת צריכה אישור בית משפט על כל הוצאה. אני מבינה את ההיגיון שמאחורי זה - החשש שהאדם הסיעודי ינוצל על-ידי המשפחה, אבל הלימבו הביורוקרטי שזה משליך אותך לתוכו הוא מטורף".
תני דוגמה.
"יום לפני שבן נכנס לקומה (שממנה יצא, ועבר תהליך שיקום) רכשנו יחד קרקע לבניית דירה, והחלטנו שהוא יהיה זה שמטפל בזה. לא הספקתי להתעדכן בפרטים, כל האינפורמציה נמצאת איפשהו אצלו, ואני לא יודעת אם הוא יתעורר אי פעם. אם היה לי ייפוי-כוח מתמשך לא הייתי צריכה להילחם אחר כך מול עורכי דין כדי להתעדכן. מאז אני אומרת לחברות שלי, לפחות תכתבו על דף את מספר חשבון הבנק שלכן, ואת הביטוחים והחסכונות שיש לכן, ותמסרו לאמא או לאדם שאתן סומכות עליו. כדי שאתן או הקרובים שלכן לא תמצאו את עצמכם כמוני, מחטטים נואשות בניירת, בניסיון להבין מה קורה".
טלילה יודפת, סמנכ"לית לשעבר במקדונלדס ישראל, חוותה גם היא את אותה טלטלה, כשבן זוגה, יוסי שלום, מנכ"ל חברת אינטרסיסטמס עם רקורד של מתחרה בתחרות איש הברזל, הפך לסיעודי 100% בעקבות תאונת אופניים. "אם יוסי, בן זוגי, היה חותם על ייפוי-כוח כזה, המדינה לא הייתה מתערבת בחיינו כמו שהיא עושה עכשיו", אומרת יודפת. "אני מרצה על זה עכשיו בהתנדבות בכל מקום שמבקשים - בחברות שעוסקות בתכנון עסקי, בפורומים של עורכי דין, עובדים סוציאליים, קופות חולים. הכול כדי להרתיע אנשים מלהגיע למצב שלי ולעודד אותם להסביר לאנשים כמה חשוב לחתום על ייפוי-כוח".
תני דוגמאות להתערבות של המדינה.
"אני לא יכולה לגעת בשקל מחשבונות הבנק ששמו של יוסי מופיע בהם, גם אם זה חשבון משותף. גם כשמדובר בהוצאת כספים עבור הטיפול בו, אני צריכה לבקש אישור ולהגיש קבלות. כדי להוציא כסף עבור החתונה של הבת שלו מזוגיות קודמת, הלכתי לבית המשפט ותבעתי את המדינה. הכסף הגיע שלושה שבועות אחרי החתונה".
ומה היה חשוב לך שיהיה בייפוי-כוח שכתבת?
"איזה רכוש יעבור לילדיי, ומתי. לקבוע איפה אהיה מאושפזת ומה יעשו איתי. כשיש ייפוי-כוח, המדינה נדרשת לאשר רק העברות של מעל מאה אלף שקל וההתנהלות היומיומית הרבה יותר פשוטה. אני רוצה להקצות 20 אלף שקל בחודש כדי להיות מטופלת במוסד יוקרתי, כמו זה שיוסי נמצא בו, כי אני לא רוצה להיות בבית עם עובד זר. זה משהו שחשוב להגיד אותו מראש, שאתה רוצה לשים על עצמך סכום כזה. יכול גם לבוא עורך הדין ולהוריד אותך לקרקע, כי הכספים שיש לך לא מאפשרים את זה, אבל חשוב לשים את הרצונות שלך על השולחן".
נשמע מאוד משכנע.
"את יודעת, כמה שאני מספרת את הסיפור שלי, אנשים משוכנעים שלהם זה לא יקרה. גם הקרובים אליי שאמרו שיעשו ייפוי-כוח, בסופו של דבר לא עשו".
מה הרתיע אותם?
"ראשית, מפחיד לדמיין את החיים שלך עם מנטליות של ילד קטן. גם יוסי ואני לא חשבנו על זה, למרות שכבר הייתה לו תאונת אופניים קודם, ולמרות שליוסי יש שלושה ילדים מנישואים קודמים, ושניים מהקשר איתי כידועה בציבור שלו, כך שהמצב דרש לעשות סדר. המחשבה לא עולה בדעתך, עד שהחיים ממש דופקים לך בדלת".
זה גם לא תמיד פשוט לבחור את האדם שיקבל בשבילך החלטות.
"זה מעורר מצבים מאוד עדינים, גם בין בני זוג. זוגות חברים שדיברתי איתם על זה התחילו להתלבט אם יהיה נכון למנות את בן הזוג כמיופה כוח. לא תמיד זה מובן מאליו, גם אחרי הרבה שנים יחד. כי מה יהיה אם הוא ימצא מישהי אחרת שתשפיע עליו, ואם אני לא לגמרי סומכת עליו לגבי הטיפול בילדים, או חוששת שהוא לא ירצה לשלם עבורי על מוסד סיעודי יקר ויסתפק במשהו זול יותר, כדי לחסוך את הכסף. לפעמים אנשים מעדיפים להחתים דווקא את האחים שלהם או בני משפחה אחרים, וזה יוצר משבר".
"לאנשים יש עכבות פסיכולוגיות", אומרת בר- גפן, "הם מסרבים לדמיין את עצמם במצב סיעודי, ועוד לכפוף את הדמיון להחלטות של ממש, כאילו שזה מה שיביא עליהם את הצרה הזאת. בתחילת הזוגיות, יש את הקטע החמודי הזה, שאתם יושבים על השטיח בסלון, ואת שואלת אותו - אם הייתי נכה, היית נשאר איתי? והוא אומר שברור. וכולנו מבטיחים הבטחות ומשביעים את בן זוגנו שיהרוג אותנו אם נהיה סיעודיים. כל הדיבורים האלה הם קשקוש, כי בפועל, כש'shit happens', והוא קורה, את מבינה שהמורכבות של המצב בכלל לא הייתה ברורה לך".
עשית גם צוואה?
"לא. יש לי יורש אחד, הבן שלי, ולכולם ברור מי יטפל בו אם יקרה לי משהו. דווקא בגלל מה שקרה לנו, אנחנו משפחה שמדסקסים בה הכול".
סביב ייפוי-הכוח והדיונים בעל-פה, לא נוצרו עימותים והיעלבויות סביב השאלה למה עליי את לא סומכת שאטפל בילד או בכסף?
חמש עובדות שצריך לדעת על צוואות
1. לא כתבת צוואה? לפי החוק, רכושך יחולק בין בת זוגך (50%) לילדיך (50%). זו ברירת המחדל
2. החוק הישראלי מאפשר חופש פעולה נרחב בנושא צוואות. זו ההזדמנות להכיר באנשים שבהם אתה רואה כמשפחה, גם אם המדינה לא מכירה בהם ככאלה
3. אתה אף פעם לא עני מדי מכדי לעשות צוואה, תמיד יש מה להשאיר. אפילו הוראות לגבי אופי הקבורה
4. הסכם ממון רלוונטי רק כשאתם בחיים. אם אין צוואה שממשיכה אותו, חלוקת הרכוש תהיה לפי סעיף 1
5. אחד הדברים הכי אמוציונליים בצוואות הוא חלוקת התכשיטים. השעון מהבר מצווה והשרשרת מהסבתא לעולם יהיו בעלי ערך רגשי גדול
על מי אתם סומכים? ומה זה ייפוי-כוח מתמשך
ייפוי-כוח מתמשך הוא מסמך משפטי, שמאפשר לאדם לבחור מי יטפל בענייניו וכיצד ייראו חייו אם יהיה מוגבל בגלל מחלה או תאונה באופן שישפיע על כושר השיפוט שלו. האפשרות להיעזר בו מעוגנת בחקיקה מאז אפריל 2017. ממשרד המשפטים נמסר כי עד כה הוגשו למשרדי האפוטרופוס כ-4000 אלפים ייפוי-כוח מתמשך.
לדברי עו"ד יהונתן קניר, שטיפל בעניינן של לינוי בר-גפן ושל טלילה יודפת המרואיינות בכתבה, בחודש מאי עמד מספרם על אלפיים בלבד: "כך או כך", הוא אומר, "זה מספר זניח ביחס לאוכלוסייה הבוגרת בישראל המונה חמישה מיליון איש, ובמובנים רבים מדובר בכישלון לכלי החשוב הזה. יש 25 אלף תיקי אפוטרופסות, ועשרה אנשים באפוטרופוס הכללי שמטפלים בהם וכמהים שיורידו מהם את הנטל. ייפוי-כוח כזה משחרר אותם, וטוב שכך. בעיקר כשהוא מאוד מפורט, ולוקח בחשבון כמה שיותר סיטואציות".
איך הבנק בכלל יודע שאדם הפך לנבצר?
"יהיו נשמות טובות שיספרו מסיבותיהן שלהן, או שהפקידה תשים לב שמדי חודש יש העברה למוסד סיעודי ותתקשר לשאול למה. ברגע שהיא תבין שזה עבור בן הזוג, שערי החשבון המשותף יינעלו, ולא משנה אם היית ידועה בציבור או נשואה רשמית".
הבעיה היא שאיש לא רוצה לדמיין את זה.
"אריאל שרון חי למשל, שמונה שנים בנבצרות כשהוא שרוי בתרדמת, זו חתיכת תקופה, וכדאי לחשוב איך אנחנו רוצים להעביר אותה, אם זה יקרה לנו, ואיך היינו רוצים שיתנהלו החיים של המשפחה שלנו בתרחיש כזה. שאשתי והילדים יוכלו לנסוע לחו"ל? שהילד שלנו, שחי בקהילה אבל לא מתפקד באופן מלא, יוכל להמשיך לקבל קצבה? יש אנשים שרוצים מטפלת 24/7 או מבקשים להימנע מטיפול פסיכיאטרי. ככל שהדברים יותר מפורטים, בהנחה כמובן שיש להם את הכסף לזה, הסיכוי שיכבדו את רצונם גדל משמעותית".
הכתבה פורסמה במקור באתר גלובס
