אף שמדובר באמצעי תשלום שנחשב יחסית ארכאי, השימוש בצ'קים בענפי הקמעונות ב-2019 דווקא עלה ביחס ל-2018, בניגוד למגמה של השנים האחרונות. מספר העסקות ב-2019 עלה ב-3% בהשוואה ל-2018, אחרי שמאז 2014 ועד 2018 נרשמה ירידה שנתית במספר העסקות בצ'קים. מ-2014 ועד 2018 ירד מספר הצ'קים השנתי ב-15%. כך עולה מבדיקה של מחלקת המחקר של ERN סליקת תשלומים את נתוני הצריכה של ישראלים בצ'קים בענפי הקמעונות.
אחת הסיבות שיכולה להסביר את העלייה שחלה בשנה האחרונה בשימוש בצ'קים בתחום הקמעונות היא כניסתו לתוקף של חוק המזומן, שמגביל את התשלום במזומן. לפי החוק, בעסקות בבתי עסק שהיקפן הוא יותר מ-11 אלף שקל ניתן לשלם במזומן רק 10% ממחיר העסקה (בעסקות של 110 אלף שקל ויותר - עד 11 אלף שקל בלבד).
מנתוני בנק ישראל עולה כי בין נובמבר 2018 לאוקטובר 2019 נפדו מחשבונות הבנקים 110 מיליון צ'קים בסכום כולל של 935 מיליארד שקל. ביחס לתקופה המקבילה מדובר בירידה של 7% במספר הצ'קים שנפדו וירידה של 2.6% בסכום הכולל של הצ'קים. מדובר בכלל הצ'קים במשק, בשונה מתחום הקמעונות.
באחד מבתי הדפוס שבהם מודפסים צ'קים עבור בנקים בישראל ציינו כי בשנים האחרונות לא ניתן להצביע על מגמה של ירידה בביקוש לצ'קים. הגם שמ-2013 החלה ירידה הדרגתית מסוימת, היא נבלמה ב-2015 - ומאז המספרים נותרו דומים. עם זאת, ייתכן שהנתונים מושפעים מהשינוי של חוק המזומן - ששינה גם את התבנית של הצ'ק החל מ-2019 - וגרם במהלך השנה לצבר הזמנות של צ'קים במתכונתם החדשה.
על אף האפליקציות ושלל החידושים הטכנולוגיים של השנים האחרונות, שי פרמינגר, מנכ"ל ERN סליקת תשלומים, אמר כי השימוש בצ'קים כאמצעי תשלום כאן כדי להישאר. זאת בעיקר משום שפריסת התשלום בצ'קים מאפשרת ללקוחות למעשה מסגרת אשראי נוספת ללא עלות: "כולנו מקבלים פרסומות להלוואות עם ריבית שנתית ממוצעת של 10%. אז איך עדיף לצרכנים לבצע את רכישותיהם? באמצעות השימוש בצ'קים או בהוראת הקבע בסלולר הם יכולים למעשה לקחת הלוואה על חשבון בתי העסק, בלי ריבית".
בתשובה לשאלה אם המסגרת הנוספת אינה תורמת למינוף יתר של משקי הבית, אמר פרמינגר: "אנחנו פועלים באחריות ומאפשרים זאת רק למי שיש לו כושר החזר, בהתאם למצבו הכלכלי. משום שאיננו גובים ריבית על ההלוואה, אנחנו גם לא יכולים להרשות לעצמנו שאחוז גדול לא ישלם". עם זאת, המתכונת של הצ'ק לדעתו עתידה לעבור שינוי ולהיהפך דיגיטלית, בדומה להוראת הקבע בסלולר שמציעים ב-ERN בשנה האחרונה.
לדברי פרמינגר, אפליקציות התשלומים של שלושת הבנקים הגדולים, שהולכות וצוברות תאוצה, לא יחליפו את השימוש בצ'קים: "האפליקציות משפיעות רק על תשלומי מזומן, כשרוב התשלום בצ'קים מתבצע באמצעות צ'ק דחוי או בכמה תשלומים". מהנתונים עולה כי השימושים הכי נפוצים בצ'קים הם בסופרמרקטים (20% מסך הצ'קים), במוסכים ובחנויות מוצרי חשמל (כל אחד עם 13% מסך הצ'קים).
בשנים האחרונות ניתן לראות עלייה עקבית בסכום העסקה הממוצע המתבצעת בצ'ק. כפי שעולה מהנתונים של ERN, ב-2018 סכום העסקה הממוצעת עלה ב-9% לעומת 2017. ב-2019 העלייה התמתנה ל-2% ביחס ל-2018 ל-2,192 שקל. ב-2014 סכום העסקה הממוצע היה 1,360 שקל, ומאז הוא עלה ביותר מ-60%. מנתוני בנק ישראל עולה כי גם השימוש בכרטיסי האשראי של ישראלים הולך ועולה עם השנים. כך, ב-2019 סך העסקות שנסלקו בישראל עלה ב-9% לעומת 2018 ל-323 מיליארד שקל.
אף שסכום העסקה הממוצעת עלה, ב-2019 פרסו הישראלים בממוצע את רכישותיהם בצ'קים לפחות תשלומים מאשר ב-2018. מספר ימי האשראי הממוצע (מספר הימים שבהם הצ'ק לא יכול להיפרע) ירד ב-12% ב-2019 לעומת 2018, בניגוד למגמה של השנים האחרונות. מספר ימי האשראי ב-2019 הסתכם ב-83, לעומת 94 ב-2018. מאז 2014 ועד 2019 עלה מספר ימי האשראי ב-13.7%.
בצפון ובדרום הארץ מספר ימי האשראי הממוצע ב-2019 היה 85 ו-77 בהתאמה, ואילו תושבי המרכז פרסו את רכישותיהם על פני 105 ימים בממוצע. אצלם גם חל השינוי המשמעותי ב-2019, ומספר הימים ירד ב-18% לעומת 2018, אז היה 128 ימים. סכום העסקה הממוצעת שנעשתה בצ'ק במרכז ב-2019 היה כ-2,900 שקל - 60% יותר מסכום העסקה הממוצעת בדרום ו-40% יותר מסכום העסקה בצפון הארץ. סכום העסקה הממוצעת באזור השרון (8,100 שקל) גבוה פי ארבעה לעומת הדרום.
אופנה ומחשבים קונים יותר באינטרנט
המעבר של צרכנים לרכישות אונליין בתחום האופנה ניכר בירידה במספר העסקות שבוצעו בצ'קים, שהיא עקבית מאז 2014 - והחריפה בשנתיים האחרונות. ב-2019 ירד מספר העסקות בצ'קים בתחום ב-16%. מאז 2014 נחתך מספר העסקות בחנויות האופנה בצ'קים ב-42%. עם זאת, דווקא בשווי עסקה ממוצעת בענף האופנה חלה עלייה הדרגתית, וב-2019 היא עלתה ב-2% ל-572 שקל. מאז 2014 ועד 2019 חלה עלייה של 12% בסכום הממוצע של עסקה בתחום האופנה.
המצב דומה גם בענף המחשבים, שרשם ירידה של 16% במספר העסקות ב-2019 בהשוואה ל-2018, ובסך הכל מספר העסקות ירד ב-40% מ-2014. לעומת זאת, גובה העסקה הממוצעת בצ'קים בענף המחשבים עלה ב-2019 ב-27% ל-3,667 שקל. עלייה זו ממשיכה רצף של עליות מתונות יותר, ומסכמת גידול של 45% בשווי העסקה הממוצעת מאז 2014.
תחומים נוספים שחוו מגמה משמעותית של ירידה במספר העסקות בצ'קים מ-2014 עד 2019 הם מוצרי החשמל (14%-) וסופרמרקטים (9.6%-). 2019 היתה שנה שחרגה מהמגמה בתחום הסופרמרקטים, שבה דווקא נרשמה עלייה של 12.9% במספר העסקות בצ'קים ביחס ל-2018. עם זאת, ענף הסופרמרקטים נשאר התחום שבו השימוש בצ'קים הוא הנפוץ ביותר - כשסכום העסקה הממוצעת עלה ב-1% בלבד ב-2019.
התחומים שנהנו מהעלייה המשמעותית ביותר, של מאות אחוזים, במספר העסקות בצ'קים בשש השנים האחרונות הם תקשורת, בהם גם חנויות קטנות וגם רשתות המוכרות מכשירים סלולריים, כשסכום העסקה הממוצע עלה באותה תקופה ב-44% ל-4,000 שקל; וכלי רכב מיד שנייה עם שווי עסקה ממוצע שעלה ב-51.2% ב-2019 ל-28,454 שקל.
גם בתחום התיירות, במשרדי הנסיעות השכונתיים בהם ניתן לשלם בצ'קים, ניכר גידול במספר העסקות. בין 2014 ל-2019 נרשמה עלייה של 69.5% במספר העסקות בתחום. ב-2019 עלה מספר העסקות בצ'קים בתחום התיירות ב-9%, ונרשמה גם עלייה דומה בגובה העסקה הממוצעת, שהסתכמה ב-5,755 שקל. במוסך, אחד התחומים הנפוצים בהם נעשה שימוש בצ'קים, סכום העסקה הממוצע בצ'קים הסתכם ב-8,500 שקל - עלייה של 5% לעומת 2018 ועלייה של 41% מאז 2014.
