אחד הצעדים המרכזיים שמוצעים כחלק מהניסיון למתן את פליטות גזי החממה ובעקבותיהם את משבר האקלים הוא הטלת "מס פחמן": מיסוי על פעולות שגורמות לפליטת גזי חממה – ובעיקר על שריפת דלקי מאובנים. עם זאת, אחת הבעיות במהלך כזה היא שאם לא מוקדשת לכך תשומת לב ראויה, הוא עלול לפגוע בעשירונים התחתונים, שהשימוש במוצרים יומיומיים שונים, כמו חשמל או דלק, עלול להפוך ליקר עבורם בעקבות המס הנוסף, ושחלופות סביבתיות (כמו מעבר לכלי רכב חשמליים או שיפוץ הבית בהתאם לעקרונות הבנייה הירוקה) נמצאות מחוץ להישג ידם.
כעת, במחקר בריטי-איטלקי חדש, מוצעת שיטה לפתור את הבעיה: שימוש בהכנסות ממיסוי הפחמן למימון חשמל שמקורו באנרגיות מתחדשות ותחבורה ציבורית בחינם לאזרחים. על פי ממצאי המחקר, אספקת שירותים אלו ללא תשלום עשויה להפחית את היקף הפליטות המזהמות באחוזים ניכרים.
מה עדיף, לסבסד או לפצות?
לדברי אביטל עשת, מנהלת תחום כלכלה במשרד להגנת הסביבה, יש חשיבות להטלת מסי פחמן. "בישראל מוטל מס על הייבוא והייצור של דלקי מאובנים, שהם המקור ל-80 אחוז מפליטות הפחמן בישראל", היא אומרת. "תמחור פחמן באמצעות העלאת המס יביא לייעול צריכת משאבים ואנרגיה ולהפחתת פליטות הפחמן". מעבר לכך, ההכנסות מהמס יכולות להוות מקור תקציבי עבור פיתוח ויישום של מיזמים וטכנולוגיות ירוקות.
במחקר החדש, החוקרות העריכו את ההיקף השנתי של פליטות גזי החממה של משקי בית, מבחינת השימוש הביתי באנרגיה והשימוש בכלי רכב. לשם כך הן בחנו את נתוני ההוצאות על אנרגיה ביתית ועל שימוש בכלי רכב בכ-275 אלף משקי בית מ-27 מדינות באירופה.
על פי תוצאות המחקר, החוקרות הסיקו שמיסי פחמן, שחלים באופן גורף על כל משלם ללא קשר להכנסתו, מהווים נטל גדול מדי על משקי בית עם הכנסה נמוכה. לדבריהן, קיים בכך חוסר צדק, כיוון שמשקי בית עם הכנסה נמוכה משפיעים הרבה פחות על משבר האקלים מאשר משקי בית עם הכנסה גבוהה. בקנה מידה עולמי, על פי דו"ח של ההתאחדות הבינלאומית אוקספם (Oxfam) למלחמה בעוני, היקף פליטות הפחמן הדו-חמצני של המאיון העליון בעולם גדולה פי שניים מזה של כל המחצית הענייה יותר של אוכלוסיית העולם.
החוקרות השוו במחקר החדש בין שתי דרכים אפשריות למימוש הכנסות ממיסי הפחמן כדי להפחית את הפליטות ובו בזמן למזער את הנזק הכלכלי שנוצר למשקי בית עם הכנסה נמוכה כתוצאה מתשלום מיסי הפחמן: האחד הוא סבסוד תחבורה ציבורית וחשמל ממקורות מתחדשים באמצעות שוברים שיוענקו לתושבים, והשני הוא חלוקה מחדש של ההכנסות ממיסים בקרב האוכלוסייה – כלומר, העברת ההכנסות ממיסים על דלק ואנרגיה לשימוש ביתי באופן ישיר למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה.
על פי החוקרות, אספקת חשמל ממקורות מתחדשים וסבסוד תחבורה ציבורית בחינם באמצעות שוברים תהיה יעילה יותר, והיא תאפשר להפחית את פליטות גזי החממה כתוצאה מהשימוש הביתי באנרגיה ב-13.4 אחוז ואת הפליטות ממנועי כלי רכב ב-23.8 אחוז. זאת כל עוד אותם שירותים יפותחו במידה מספקת ויזכו להשקעה נוספת, כך שיהיה מענה לביקוש שיתגבר. "מדיניות אקלים מחמירה, שכוללת מיסי פחמן על שימוש באנרגיה ביתית ובכלי תחבורה, צפויה להיות חלק מאסטרטגיות ממשלתיות להשגת יעדי אקלים", הדגישה ד"ר מילנה בוקס, שהובילה את המחקר. "אולם, היא מטילה עומס גדול יותר על משקי בית עניים מאשר על עשירים. ממשלות צריכות להפוך את מדיניות האקלים להוגנת יותר על ידי מציאת דרכים שיכולות לפצות אוכלוסיות מוחלשות".
במחקר נבחנה גם האפשרות של אספקת שירותים דלי-פחמן בחינם ללא הטלת מיסי פחמן. על פי הממצאים, הדבר יוביל לירידה צנועה יותר בפליטות, אבל הנטל הכלכלי על משקי הבית הפרטיים יופחת גם הוא. כך למשל, נצפתה ירידה של 2.2 אחוזים במספר משקי הבית שסבלו מ"עוני תחבורתי" – מצב שבו משק בית מוציא יותר מ-10 אחוזים מהכנסותיו על תחבורה.
"ממצאים אלו מראים שמדיניות שמטרתה לפצות על מס פחמן צריכה לכלול התערבויות סביבתיות נוספות", הוסיפה בוקס. "צריך להרחיב את אספקת הסחורות והשירותים דלי הפחמן ולמזער את הקושי הכלכלי שמוטל על משקי בית עניים, כך שיהיה אפשר לעמוד ביעדים חברתיים וסביבתיים".
כמו בתחבורה הציבורית ובמים
לדברי עשת, השיקולים החברתיים נלקחו בחשבון כחלק ממהלך הטלת מס הפחמן בישראל. "אנחנו מודעים להשפעת העלאת המס על משקי הבית בישראל", היא אומרת. "יש לשים לב שמתווה המס שנקבע בהחלטת הממשלה מגביל את העלאת המס על גז המשמש בייצור חשמל, על ידי הכללת אילוץ תחשיבי שלפיו מחירי החשמל יתייקרו ב-5 אחוזים לכל היותר בעקבות העלאת המס. כמו כן, על פי החלטת הממשלה, צוות בין-משרדי עוסק בהשפעת המס על השכבות החלשות ויגיש המלצות בנושא".
האם הפתרון שמוצע במחקר, של סבסוד שירותים חברתיים על ידי מס הפחמן, רלוונטי גם לישראל? "כל ההוצאות הממשלתיות מבוססות על מיסוי, וסבסוד שירותים בעלי תועלת סביבתית יכול להישען על מקורות תקציביים מגוונים", אומרת עשת. "בלי קשר למיסוי, אכן יש חשיבות רבה לסבסוד של שירותים עם תועלת סביבתית משמעותית, כמו תחבורה ציבורית".
כבר היום, יש בישראל שירותים ירוקים שנתמכים כלכלית על ידי המדינה. תחבורה ציבורית, למשל, מסובסדת על ידי המדינה ברמה שמגיעה ל-100 אחוז כשמדובר בחיילים, בשוטרים, בעיוורים ובילדים מתחת לגיל 5. נוסף על כך, על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ההשקעה בפיתוח תחבורה ציבורית גדלה ב-2022-2016 בכ-219 אחוז.
"הרעיון שמוצע במחקר לא חדש", מסביר פרופ' יוג'ין קנדל מהחוג לכלכלה ומימון בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, מומחה למיסוי וסבסוד בנושאי סביבה. "עלייה במחירו של מוצר בעקבות מיסוי, במקרה זה של דלקים מזהמים, מורידה את הצריכה במידה מסוימת – וסבסוד עד לגבול מסוים של החלופה כדי למזער את הפגיעה בחלשים יגביר את ההשפעה של מהלך כזה". לדבריו, הדבר מזכיר את שיטת תמחור המים בישראל: מחיר המים השולי גבוה מאוד, אך כל משפחה זוכה להנחה עד כמות מסוימת של מים לאדם לחודש. "הדבר מביא לחיסכון במים, ובו בזמן מפחית את הפגיעה בחלשים", הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה