אף אחד לא היה רוצה למצוא את עצמו במצב הזה: אתם מעבירים סכום כסף גדול בהעברה בנקאית. כל הפרטים בידיכם, הקלדתם נכון את השם, בחרתם את הבנק והסניף, הזנתם את מספר החשבון, ולחצתם על אישור. רק עכשיו, אתם פתאום קולטים שטעיתם באחת הספרות. אוי ואבוי. לאן הכסף שלכם נשלח? מה עושים עכשיו? והאם אי פעם תוכלו לראות שוב את הכסף?
לדברי אייל דותן, שותף במחלקת בנקאות, מימון ופיננסים במשרד עורכי הדין מיתר, מסתבר שאתם ממש לא לבד. "זה בהחלט מצב שכיח, ובעבר הוא באמת עורר הרבה בעיות ואתגרים. אנשים טועים, ולא מעט פעמים הגיעו לבתי משפט תביעות נגד הבנקים, שמצדם טענו שיש להם סודיות בנקאית כלפי הלקוחות, ולכן לא הסכימו למסור את המידע".
התביעות המרובות בנושא הביאו בסופו של דבר להסדרה הנושא בחוק, בשנת 2020 נכנס בישראל לתוקף חוק שירותי שלום הצרכני, שבסעיף 21 שלו יצר כללים ברורים בנושא לטובת הלקוחות.
ראשית, החוק דורש מהבנקים להגדיר קוד זיהוי ייחודי, כדי לזהות באופן וודאי את הלקוח שמעביר הכסף ואת האדם שאליו הוא רוצה להעביר את הכסף. "הבנק בעצם אומר ללקוח – אם אתה רוצה לתת לי הוראת תשלום ולהעביר כסף למוטב, תצטרך להגדיר לי בצורה מדויקת את קוד הזיהוי הייחודי שלך ושל מקבל הכסף", מסביר דותן. בהעברה בנקאית קוד הזיהוי הייחודי שלנו מורכב ממספר בנק, מספר סניף ומספר חשבון".
דותן מדגיש שהצורך בקוד הזיהוי הייחודי עלה מכיוון שהשימוש בשם בלבד לא מספיק. "יכולים להיות למשל המון אנשים בשם אבי לוי, אז אנחנו צריכים משהו שהוא חד ערכי וודאי". מכיוון שכך, הוא מסביר, גם אם נכתוב את שם המוטב, מה שמחייב את הבנקים בהעברת הכסף הוא קוד הזיהוי הייחודי. "לפי ההסבר בחוק, פעולת תשלום שבוצעה על סמך קוד זיהוי ייחודי של המוטב, שמסר הלקוח, בין שנמסר לבדו, ובין שנמסר עם פרטים נוספים, יחשב כפעולה שבוצעה כנדרש לעניין זהות המוטב", הוא מבהיר.
מה קורה אם טעינו בהזנה של אחת מהספרות שמרכיבות את הקוד הייחודי?
"האחריות לכתוב את קוד הזיהוי הייחודי במדויק ולבדוק אותו שוב לפני אישור ההעברה היא על הלקוח שמבקש להעביר את הכסף", אומר דותן, אבל יש גם חדשות טובות: "החלק האחרון בהסבר החוק, שהוא ייחודי ושונה ביחס לעבר, מטיל על הבנקים את החובה לעשות מאמצים סבירים כדי לסייע ללקוח המשלם להשיב את הכסף שהועבר בטעות. הכוונה היא לשני הבנקים – גם זה שממנו הועבר הכסף וגם זה שאליו הכסף הועבר".
כלומר, הבנקים אמורים לפנות למוטב, להסביר לו שקיבל את הכסף בטעות, ולבקש ממנו להחזיר את הכסף למשלם.
במסגרת אותם מאמצים סבירים, אם הלקוח שקיבל את הכסף בטעות לא מחזיר אותו, שני הבנקים רשאים למסור למשלם לבקשתו את כל המידע של מקבל הכסף, כדי שיוכל לפנות אליו בעצמו או אפילו לתבוע אותו אם הוא מסרב להחזיר את הכסף. "תיקון החוק החדש בא ממקום שגם המחוקק סבור שעל המוטב להחזיר את הכסף", מסביר דותן.
מדוע החוק מדבר על מאמצים סבירים ולא פשוט מורה לבנקים להחזיר את הכסף? "כי לבנק אין סמכות להוציא כסף מחשבון של אדם בלי הסכמתו", מסביר דותן, "לא לבנק של המשלם ולא לבנק של המוטב אין יכולת לחייב את המוטב להחזיר את הכסף שהועבר לו בטעות, לכן החוק מחייב אותם לעשות מאמצים סבירים להשיב את הכסף".
הפתעה בעובר ושב
אבל מה קורה במצב ההפוך? תארו לעצמכם שיום בהיר אחד אתם בודקים את חשבון הבנק שלכם, ומגלים שנחת לכם בעו"ש סכום כסף שלא ציפיתם לקבל, מחשבון בנק שאתם לא מזהים. במצב כזה כמובן שמומלץ להשיב אבידה לבעליה. דותן מסביר שתוכלו לדווח על הטעות לבנק שלכם, שידאג לפנות לבנק שממנו הועבר הכסף, כדי לברר את מקור הטעות ולהחזיר את הכסף למשלם.
ברור, ברור שהדבר הנכון הוא להחזיר את הכסף. אבל בינינו, כולנו שואלים עכשיו בלב את אותה שאלה: יכול להיות שבעצם זכינו בלוטו של החיים ואפשר להתפטר מהעבודה? דותן ממהר לצנן את ההתלהבות: "הכסף שהגיע אליכם לחשבון הוא אמנם כרגע שלכם, אבל רוב הסיכויים שמהר מאוד הבנק יפנה אליכם כדי להגיד לכם שקיבלתם את הכסף בטעות", הוא אומר, "אם לא תחזירו את הכסף, הבנק שלכם או של מעביר הכסף ימסרו לו את הפרטים שלכם. סביר להניח שהוא יפנה אליכם בטלפון או במכתב, יבקש מכם להחזיר את הכסף, ואם לא תחזירו אותו, הוא יגיש נגדכם תביעה לבית המשפט, ויבקש ממנו לחייב אתכם להחזיר את הכסף".
אבל עד שכל זה קורה, האם אפשר לעשות בכסף שימוש? האם מותר, למשל, למנף את הכסף לטובת השקעה במניות או בקרן כספית, או לקחת כנגדו הלוואה? "מבחינת המשפט, מהותית הכסף לא שייך למי שקיבל אותו בטעות", אומר דותן, "אם הוא מחליט לעשות פעולות ולהשתמש בכסף הזה, הוא צריך לקחת בחשבון את התוצאות שיכולות לנבוע מזה. כי בסוף, המשלם יגיע אליו ויוכל לתבוע אותו, ובית המשפט יורה לו להחזיר את הכסף. אז אם הוא בוחר לעשות שימוש בכסף, האחריות והסיכון הם עליו, כי הוא יצטרך להחזיר את הכסף גם אם הוא כבר עשה בו שימוש או אפילו השקיע והפסיד אותו".
ומה אם מעביר הכסף לא מבקש את הכסף בחזרה? האם אחרי זמן מסוים תחול התיישנות והכסף בכל זאת יהפוך לשלכם? דרור קדם, שותף במחלקת הליטיגציה במיתר, מספק תשובה מורכבת: "הזכות להשבת התשלום שבוצע בטעות מעוגנת בענף המשפטי של עשיית עושר ולא במשפט. עקרונית, במקרה כזה יחולו דיני ההתיישנות הרגילים, כלומר התביעה להשבה תתיישן לאחר שחלפו שבע שנים ממועד ביצוע התשלום, בכפוף לחריגים אפשריים שונים", הוא מסביר, ומדגים: "סעיף 8 לחוק ההתיישנות, לדוגמה, מעכב את תחילת תקופת ההתיישנות אם ממבצע התשלום 'נעלמו העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן'. כלומר, העיכוב הוא עד למועד שבו נודע לו על אותן עובדות. על-פני הדברים, למבצע התשלום יהיה קשה בדרך כלל להסתמך על הסעיף הזה, כי הוא אמור לדעת או להיות מסוגל לוודא ששילם לאדם הנכון. אבל יש מקרים שהם יותר בתחום האפור וידרשו בחינה יותר מדוקדקת, למשל, אם מי שביצע את התשלום קיבל פרטי תשלום שגויים ממי שהיה אמור לקבל את התשלום, או אם זהותו של האדם שקיבל את התשלום בטעות אינה ידועה לו.
ומה לגבי ביט או פייבוקס?
דותן מדגיש שהחוק רלוונטי גם לאפליקציות התשלומים, כמו ביט, פייבוקס ואחרות, ולכן כל ההסברים שבו חלים גם עליהן. "החוק חל על נותן שירות התשלום למשלם ועל נותן שירות התשלום למוטב, והם לאו דווקא חייבים להיות רק בנקים, אלא גם גופים אחרים", הוא מסביר, "במקרה של אפליקציות התשלומים, הן נותנות שירות התשלום גם למשלם וגם למוטב, והקוד הייחודי במקרה כזה הוא מספר הטלפון שלנו".
כלומר, אם טעינו בהזנת מספר הטלפון כשהעברנו כסף באפליקציית תשלום, האחריות היא עלינו, אבל על האפליקצייה חלה החובה לעשות מאמצים סבירים להשיב לנו את הכסף, ובכלל זה גם למסור לנו את הפרטים של האדם שאליו העברנו את הכסף בטעות.
למעשה, החוק פותח פתח גם לעתיד: סעיף 33 לחוק הרגולטורי החדש שנכנס לתוקף ב-2024, סעיף הקישוריות, פותח פתח להמשך, ומציין שבעתיד נוכל לבצע העברות כספים באמצעות פרוקסי – זה יכול להיות כמו שאנחנו רגילים היום עם מספר בנק, סניף וחשבון או עם מספר טלפון, אבל בעתיד פרוקסי יוכל להיות גם מספר תעודת זהות, מספר ח"פ, כתובת מייל. כמו שבחלק מאפליקציות התשלומים אנחנו מעבירים כספים דרך מספר טלפון, נוכל בעתיד לפי מספר אימייל או לפי מספר תעודת זהות או לפי מספר ח"פ. קוד זיהוי בעתיד באפליקציית תשלומים או אפילו בבנקים יוכל להיות מספר ח"פ.