חבילת טיסה עם הופעה של טיילור סוויפט וקניות בסופר
עזבו אתכם מהעובדה שהמשק הישראלי צמח ב-14.1% ברבעון הראשון של השנה, אבל במקביל התוצר לנפש חזר לרמה של 2021. בואו נדבר על טיילור סוויפט.
כפי שכל סוויפטית (וסוויפטי) מושבעת יודעת, כוכבת הפופ הגדולה ביותר של המאה הנוכחית התחילה בשבוע שעבר את סיבוב ההופעות האירופי שלה, והיא מביאה ביחד איתה גל מעריצים שמוציאים הון תועפות ומרימים כלכלית כל עיר שבה עוברת סוויפט. הנתון יוצא הדופן הוא שאלפים מהצופים במופעים באירופה יהיו אמריקאים. לא פחות מ-20% מהצופים בהופעות בפריז הגיעו מארה"ב, לפי AP, ויותר מ-10,000 מהצופים בהופעות בסטוקהולם הם אמריקאים.
לא מדובר במעריצים מושבעים שטסים סביב העולם עם האלילה שלהם. החישוב שלהם כלכלי ופשוט. בעוד מחירי הכרטיסים בארה"ב הגיעו לשיאים אבסורדיים, מחירי הכרטיסים באירופה סבירים יותר (אם כי עדיין לא זולים בשום אופן), בעיקר בשוק היד השנייה. המעריצים האמריקאים של סוויפט חישבו ומצאו שזול להם יותר לטוס אל מעבר לאוקיינוס כדי לראות את ההופעה שלה. על הדרך הם גם הרוויחו חופשה.
אם אתם רוצים להמשיך להרגיש טוב עם עצמכם אתם מוזמנים לעצור את הקריאה כאן, ואולי להאזין לאלבום החדש של סוויפט (או אוליביה רודריגו, אבל זה כבר נושא לדיון אחר). מי שבכל זאת מסתכל למציאות הנוכחית בעיניים, יודע שבקרוב ישראלים רבים יקוו להיות בדיוק במצב של מעריצי טיילור סוויפט.
תצטרכו לעלות למטוס עם מזוודה ריקה שאותה תמלאו במוצרי סופר. וכמו המעריצים של סוויפט, גם אתם תגלו שמשתלם יותר לקחת טיסה של כמה שעות כדי לקנות בסופר במקום לעבור את הכביש. ואם זה נשמע לכם דמיוני, צריך רק להעיף מבט בנתונים.
המדד שוב הפתיע ועלה, הפעם ב-0.8%. המחירים משתוללים בכל תחום. הקפדנים שבקוראים ודאי יעירו שעליית המחירים הגבוהה ביותר הייתה במחירי הטיסות, שזינקו ב-11%, ולכן גם הטיסה לקניות הזולות לחו"ל תהיה בעצם יקרה. מי שירצה לנפוש בארץ יגלה עלייה של 7.7% גם בסעיף הזה.
תקנו אותנו אם אנחנו טועים, אבל היינו בטוחים שיש לפחות שני אנשים שכל תפקידם הוא לדאוג לריסון האינפלציה ולכך שהמשק יצליח לעבור באופן סביר את אחת הטלטלות הגדולות בתולדותיו. אבל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מעדיף להתעמת עם גלנט במקום לנהל מדיניות כלכלית כלשהי ושר הכלכלה ניר ברקת צופה מהצד בעוד היבואנים ויצרני המזון מעלים מחירים וכל המשק מיישר קו. נשאר רק נגיד בנק ישראל, שלא יוריד את הריבית בעתיד הנראה לעין. בינתיים, המשק מתודלק עוד מכספי המילואים ומצליח להראות סימנים מזויפים של התאוששות.
אבל בואו נסיים בנימה אופטימית. זוכרים את מערכון משה והאורנג'דה? כן, ההוא של דודו טופז. לכבוד יום העצמאות בדקה קליה מור כמה היו עולות היום הארוחות (הרבות מאוד), במערכון הקלאסי מ-1984. לא היה פשוט לחשב שקל ישן מול שקל חדש ואת שנות השמונים מול 2024, אבל הנתונים הצביעו על כך שהמחירים עלו פי ארבעה. מאז עלו המשכורות, וגם כוח הקנייה.
בעצם, מה שהוביל לכך שהיום אנחנו משלמים הרבה יותר, אבל חיים הרבה יותר טוב (בשכבות העליונות של האוכלוסייה, כמובן), הוא העובדה שבאמצע שנות השמונים הייתה תוכנית כלכלית אמיתית לייצוב המשק ובשנים לאחר מכן נעשו ניסיונות אמיתיים לפתור בעיות פוליטיות וכלכליות. דבר מהדברים האלה לא קיים בממשלה הנוכחית. אם חסרים רעיונות גרועים, נסו להביא את סוויפט להופעה בישראל. שמענו שזה מביא תיירות.
הנס של שוק הדיור לא יעשה לכם טוב
בתקופה שקדמה למלחמת "חרבות ברזל" נרשמה ירידה בקצב רכישות הדירות, והמלחמה לא תרמה לקצב התחלות הבנייה שנפגע אנושות מעצירת כניסת הפועלים ומהפסקות משלוחי חומרי הבנייה מטורקיה.
כעת מפרסמת הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) את ההשלכות המלחמה על שוק הדיור: זינוק של 88% במספר הדירות שנמכרו ברבעון הראשון של 2024 לעומת סוף 2023.
על פי הנתונים, ברבעון הראשון של שנת 2024 נמכרו כ-23,520 דירות, עלייה של 20.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ושל 88.8% בהשוואה לרבעון הרביעי של שנת 2023. איך זה מסתדר עם קצב התחלות הבנייה שנפל דרמטית ברבעון הזה (ירידה של 20%)? ובכן, 52.1% מסך הדירות שנמכרו ברבעון הראשון של שנת 2024 הן דירות יד שנייה.
לפני חודש, כשכתבנו על שוק דירות יד 2, בדקנו מי הן הערים שבהן משתלם לחכות לירידת במחירי הדיור. מצאנו שבעיקר ביישובי קו העימות בצפון ובדרום - המחירים ירדו, בייחוד בדירות יד 2 ללא ממ"ד. כעת נראה שרוכשים מפסיקים לשבת על הגדר ומחליטים לרכוש דירות, כשהם מבינים שני נתונים מאוד מרכזיים: הריבית הגבוהה לא בדרך למטה בחודשים הקרובים ובניגוד לתחזיות, והירידה בקצב התחלות הבנייה ומחירי השכירות הגבוהים רק ימשכו בקרוב את השוק עוד יותר למעלה.
למה שער הדולר יורד, למרות הכל?
פרט לנס מחירי הדיור שממשיכים לעלות גם במלחמה, המשק הישראלי התעורר למציאות מוזרה במיוחד. למרות נפילה ביצוא, הסכנה לשיתופי הפעולה המדעיים, גינויים ברחבי העולם לפעולה הצבאית ברפיח, שר ביטחון שמזהיר את המדינה מפני ראש הממשלה שמינה אותו, הגירעון התקציבי לא מונע פיזור כספים למגזרים מקורבים והשיר הלאומי הגיע רק למקום החמישי באירוויזיון, שער הדולר דווקא ירד.
נתחיל מהסוף: אל תחשבו שהמחירים יירדו בגלל זה.
נחזור להתחלה. שער הדולר הגיע אתמול ל-3.69 שקלים, נסיגה קלה מהשפל של חודש וחצי שהגיע אליו לפני שפורסמו נתוני האינפלציה המדאיגים. הסיבות לכך מגוונות, ולא כולן קשורות לישראל. הכלכלה האמריקאית מתקררת (לאחר מאמצים מרובים של בלימת האינפלציה), והדולר נחלש ביחד איתה.
בנוסף, חשוב לזכור את הגורם העיקרי בשערי מטבע: גורמים שהאינטרס שלהם הוא להזיז את השוק ימינה ושמאלה כדי להרוויח. לפי מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, יוסי פריימן, בנקים ישראליים ובנקים זרים למדו לנצל עודפי דולרים בשוק המקומי. התוצאה: שער שעולה ויורד כל הזמן.
אבל זה לא משחרר את השוק, ואותנו, מהמצב הביטחוני. המתקפה הישראלית ברפיח לא הובילה לשינויים גדולים, אבל בעיקר כי שווקה כפעולה מוגבלת. אם המחסום הזה ייפרץ, עוד נתגעגע לשער הדולר הזה. וכנראה גם להרבה דברים אחרים.