מי באמת מבטיח לנו הוזלת מחירים? אף אחד
בשבוע הבא רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" יוצאת לדרך: האם המחירים באמת יצנחו? אמנם המהלך אמור להוזיל עלויות ליבואנים, מה שיאפשר להם להוזיל מוצרים לצרכן, והנחת המוצא היא שבעקבות כך גם ייכנסו שחקנים נוספים שיגבירו את התחרות, אבל גורמים בשוק ממהרים כבר מעכשיו לצנן את ההתלהבות ותוהים: מה מחייב את היבואנים לגלגל את העלויות שהם חוסכים כהנחה לצרכן?
"למה שהיבואן יוריד מחיר ויגלגל לצרכן בהכרח?", תוהים בלובי 99. "בכל הרפורמה אין שום אלמנט שמחייב לגלגל את ההוזלה לצרכן. יש להם מנגנון שבודק כמה יבואנים משתמשים ברפורמה הזו, אבל שום מנגנון שבודק אם אכן היבואן מוזיל מוצרים בפועל".
הבעיה העיקרית היא שהיבואנים יכולים לתרץ את חוסר גלגול ההנחות לצרכן בגלל הוצאות שילכו ויגדלו בעקבות הגזירות הכלכליות. וגם עם זה שר הכלכלה יכול "לזרום", בדיוק כמו שהוא זרם עד עכשיו עם "עלויות היבוא ההולכות וגדלות".
הבעיה העיקרית היא שהיבואנים יכולים לתרץ את חוסר גלגול ההנחות לצרכן בגלל הוצאות שילכו ויגדלו בעקבות הגזירות הכלכליות. וגם עם זה שר הכלכלה יכול "לזרום"
זה בכלל לא משנה אם בעקבות התחזקות השקל בתקופת המלחמה, מחירי היבוא לא רק שלא עלו, הם אף ירדו. ועדיין, כפי שהיטיב לתאר זאת אלכס ז'בז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב: "סך הרווחים של החברות הלא פיננסיות בישראל עלו ברבעון השני של 2024 לעומת הרבעון השני של 2023 ב-21%, למרות המלחמה".
ואיפה ניר ברקת? זורם עם התירוץ השקרי ומסרב לפתור את המשבר. המקסימום שהרשות להגנת הצרכן יכולה לעשות הוא לתת קנס שולי וחסר חשיבות של 2 מיליון שקלים בגלל משהו כמו אי-הצגת מחירים. אבל לעצור הכול ולפתור את עליית המחירים המטאורית לאזרחי ישראל? מה פתאום? עדיף פשוט לתת להם לשלם עוד מיסים.
בינתיים, במסווה של "הוזלה אפשרית", רשת הסטוק משתלטת על שתי רשתות צעצועים: הפיראט האדום וטויס אר אס. הסטוק אמנם נחשבת רשת זולה עם מחירים נגישים, אבל האם באמת היעדר התחרות יגרום להם לשמור על מתח רווחים נמוך בעולם הזה, או שגם הם לאט-לאט יעלו את המחירים בהדרגה בגלל היעדר תחרות (מלבד מקס סטוק כמובן)? מבטיחים לעקוב.
בזכות מי ההייטק מאט, והעסקים הקטנים נסגרים
ישנן עובדות שניתנות כחומר רקע, אחרי החדשות עצמן. המטרה שלהן, על פי תורת הכתיבה העיתונאית הקלאסית, היא להרחיב את נקודת המבט של הקורא ולשים את הדברים שקרא בהקשר רחב יותר. עוד מעט נכתוב על דברים שאירעו השבוע, אבל נדמה שחומר הרקע מאפיל על כל מה שנכתוב וחשוב ממנו: מאה חטופים עדיין נמצאים בשבי חמאס. המלחמה נמשכת וחיילים ממשיכים לאבד את חייהם. עשרות אלפי מפונים עדיין לא הצליחו להתמודד עם המשברים הנפשיים והכלכליים שהביא עליהם האסון הגדול ביותר בתולדות המדינה.
מה קורה כשכל כך הרבה אנשים נמצאים במשבר כלכלי? הכלכלה כולה במשבר. לא התמוטטות מלאה, אלא התרסקות איטית שלא ברור אם מישהו מנסה לעצור אותה. לא פחות מ-60 אלף חברות ועסקים נסגרו השנה, לפי נתוני חברת המידע העסקי Coface BDI. המספר הזה גבוה ב-50% מזמני שגרה. אפשר להאשים את המלחמה, אבל הנתונים מראים שהמצב הגרוע התחיל עוד לפני השבת השחורה, בזמן שהניסיונות לקדם הפיכה משפטית עשו שמות בחברה ובכלכלה. מחירים שממשיכים לעלות וריבית גבוהה הובילו בעלי עסקים קטנים לקבל החלטה לסגור. המלחמה רק האיצה את התהליך והחמירה אותו.
המפסידים הגדולים הם העסקים הקטנים, שמרכיבים 90% מהמשק. החברות והרשתות הגדולות המשיכו להרוויח, או ספגו הפסדים שלא פגעו בהן יותר מדי.
לא פחות מ-60 אלף חברות ועסקים נסגרו השנה. המספר הזה גבוה ב-50% מזמני שגרה. אפשר להאשים את המלחמה, אבל הנתונים מראים שהמצב הגרוע התחיל עוד לפני השבת השחורה
אם קיוויתם שההייטק יספק איזו קרן אור, כנראה שאתם במדינה הלא נכונה. המשבר היכה גם בסטארט-אפים ובחברות הייטק בשלב בוגר יחסית. דוח חדש על המשבר בהייטק של מכון המחקר RISE Israel מגלה אומת סטארט-אפ שקפאה במקום. בשנת 2023 מספר המועסקים בתחום קפא, לראשונה מזה עשור. עד אז צמח התחום בקצב לא ייאמן כמעט של 4% בשנה. עשר החברות המובילות בענף גייסו כשליש מכלל ההון שזרם להייטק הישראלי, נתון חסר תקדים שמחדד את הפער המעמיק בין החברות הגדולות לקטנות.
התחום הולך וסוגר את שעריו עבור מי שאין לו תואר אקדמי רלוונטי. אך במדינה שממשיכה לפגוע במערכת החינוך ובהשכלה הגבוהה, לא ברור מאיפה יגיעו בעלי התארים האלה.
חדשות לא פשוטות, שוודאי מדירות שינה מעיניהם של כל השרים הרלוונטיים, וגם מאלה שאינם רלוונטיים. גם זה נכון אולי למדינה אחרת. המשבר סביב התקציב מתמקד בכלל בשאלה האם למשרד לביטחון לאומי מותר להפר את החוק ולהעלות משכורות ללא אישור והאם אפשר לעשות שימוע פומבי ליועצת המשפטית לממשלה. כן, הניסיון לפרק את הדמוקרטיה מנשקה עדיין איתנו, והוא עדיין עולה לנו כסף.
כדי להימנע מהמשבר הזה הממשלה לא ממש מתכנסת, והחלטות עוברות בטלפון. ביום ראשון אישרו 20 מיליון שקל עלומים לעיריית ירושלים. ביום שלישי אושרה (בוואטסאפ) העברה של 470 מיליון שקל בכספים קואליציוניים, בעיקר לתרבות יהודית ומבני דת, על חשבון, בין היתר, תוכניות של משרד החינוך.
כל זה במקום להעביר תקציב שיקדם את המדינה, להבטיח את שיקום היישובים בדרום ובצפון, לשפר תשתיות ולעודד את הייצור המקומי. או סתם להחזיר הביתה את מי שנחטפו מבתיהם במשמרת שלכם.
הורים לילדים? כדאי מאוד שתקראו את זה
סוף-כל-סוף אחת הטעויות הקשות ביותר של המדינה בפרויקט המבורך "חיסכון לכל ילד" נפתרה.
בגדול - המדינה נתנה לכל הורה להשקיע את הכסף דרך שני גופים: בנק או חברת השקעה. הבעיה שמי שבחר לשים את הכסף בבנק הרוויח על הכסף תשואות זעומות אם בכלל, בעוד שמי שבחר לשים את הכסף בבית השקעות, בטח אם בתוכנית של סיכון מוגבר - נהנה מריביות מטורפות על הכסף לאורך השנים.
אז מה הבעיה לעבור בין בנק לבית השקעות, אתם שואלים? ובכן, עד עכשיו לא הייתה אופציה כזו, ומי שבחר ברגע המכריע בחייו - לידת הילד שלו - בבנק, פשוט נידון להישאר שם.
מי שבחר לשים את הכסף בבנק הרוויח על הכסף תשואות זעומות אם בכלל, בעוד שמי שבחר לשים את הכסף בבית השקעות, בטח אם בתוכנית של סיכון מוגבר - נהנה מריביות מטורפות
התקנה הזו הולכת להשתנות ב-1 בינואר, כך שהורים שבחרו להשקיע את הכסף של הילדים בבנק - יוכלו מעכשיו להסיט כספים למסלולי השקעה משתלמים יותר. עכשיו זו חובתכם לבדוק ולשנות. תתחילו בלחפש מסרון עם השם של הילד בסמארטפון שלכם - בדרך כלל שם תגלו איפה הכסף של הילד מושקע.
החרדים מקבלים מהממשלה 4,000 שקל - משקי בית הלא-חרדים משלמים 6,000 שקל
דוח העוני שהתפרסם בשבוע שעבר חשף את הפערים המדאיגים בקרב המגזרים, כשהוא מציין במפורש את המגזר הערבי והחרדי כמגזרים העניים ביותר. בבדיקה שערכנו, ניסינו למפות את אחוזי המשפחות העניות בקרב 20 הערים הגדולות, ולא הופתענו: ירושלים, בית שמש ובני ברק מדורגות במקומות הראשונים כערים העניות ביותר בישראל.
על פי הדוח, תעסוקה מסייעת לחילוץ מעוני ולצמצום עומק העוני בקרב העניים. שיעור העוני בקרב משפחות שבראשן עובד שכיר או עצמאי הוא נמוך מהממוצע, וירד במעט מ-15.5% ב-2022 ל-15.3% ב-2023. עם זאת, בקרב משפחות שבראשן עצמאי עלתה תחולת העוני בין שתי השנים, מ-13.3% ל-13.8% - עלייה חריגה בשל הירידה או היציבות שהייתה בכלל קבוצות האוכלוסייה.
אין זה סוד שבקרב החרדים, שברוב המשפחות רק האישה עובדת, נכללות תחת הנתונים הללו, מה שמוביל אותם לקבל קצבאות מהמדינה, ולמעשה לקחת מקופת המדינה הרבה יותר מאשר מה שהם מכניסים אליה.
השינוי עובר בסנקציות כלכליות שצריך להטיל על כל מי שלא תורם למדינה, הן בגיוס והן בעבודה
דוח נוסף, באופן אירוני מפורום קהלת, שעדיין שואף לפרק את מערכת המשטר בישראל, מעלה כי משק בית חרדי ממוצע מקבל כ-4,000 שקל מהממשלה יותר ממה שהוא משלם, משק בית ערבי ממוצע מקבל כ-1,000 שקל יותר ממה שהוא משלם, ואילו משק בית יהודי לא-חרדי משלם למדינה בממוצע מדי חודש כ-6,000 שקל יותר ממה שהוא מקבל. הפער בין משק בית חרדי למשק בית שאינו חרדי, בשל התערבות הממשלה, עומד לפיכך על כ-10,000 שקל.
המצב הזה חייב להשתנות, בטח בתקופה של גזירות כלכליות שיכבידו יותר על משלמי המיסים מאשר על אלו שלא. והשינוי עובר בין השאר בסנקציות כלכליות שצריך להטיל על כל מי שלא תורם למדינה, הן בגיוס והן בעבודה - אחרת אנחנו לא נצליח לצאת מהמשבר הזה עוד הרבה מאוד זמן.
איך משבר האקלים גורם לכם לשלם יותר בסופר
איכות הסביבה לא מקבלת תשומת לב רבה מדי בישראל. אפשר להאשים את המלחמה (או את המלחמות, בעצם), את העול הכלכלי ואת האדישות הישראלית לדברים שאי אפשר למשש בידיים. אבל אם גורל דובי הקוטב לא מזיז לכם, אולי המחירים בסופר יזיזו.
בסיכום שנת 2024 התברר שמי שהשקיע בסחורות בתחילת השנה עשה הון קטן. אם קניתם קקאו, הרווחתם 176% על ההשקעה. אם קניתם קפה, הרווחתם 73% על החוזים העתידיים על פולי קפה.
אלא שרוב בני האדם בעולם אינם קונים חוזים על סחורות, אלא הולכים למכולת וקונים את הסחורות עצמן. ושם מחכים להם מחירים גבוהים יותר. לא תמיד באופן מוצדק, כפי שכבר כתבנו כאן לא מעט, אבל זה לא מונע את ההתייקרות. שטראוס כבר הודיעה על העלאת מחירים של עד 18% בחלק ממוצרי השוקולד שלה, ובעקבותיה הודיעו גם אסם ויוניליוור על התייקרויות צפויות.
מזג האוויר הופך לקיצוני וגורם לסדרה של אסונות לחקלאות – בצורת ושריפות מצד אחד, וגשמים עזים שעוזרים להפצת מחלות מהצד השני
מה גורם לעליית מחירי הקקאו והקפה שמובילים למחיר הגבוה יותר בקופה? משבר האקלים. מזג האוויר הופך לקיצוני וגורם לסדרה של אסונות לחקלאות – בצורת ושריפות מצד אחד, וגשמים עזים שעוזרים להפצת מחלות שפוגעות בצמחים מהצד השני.
המומחים מזהירים שזו רק ההתחלה. בעתיד הקרוב, משבר האקלים עלול לפגוע גם בגידולים בסיסיים כמו תירס וחיטה, מה שעלול להוביל למשבר מזון עולמי. הוא כבר משפיע לא רק על כמות היבולים, אלא גם על איכותם - כולל הטעם של פירות וירקות, ותכולת המינרלים והחלבונים באורז.
פסימיות ואזהרות זה חשוב, אבל דרושה פעולה. וזו צריכה להתחיל בקטן, כאן בישראל, ולהמשיך לרמה העולמית. בינתיים, עידית סילמן והמשרד לאיכות הסביבה מפרסמים קמפיינים נגד משטח סופג במקרר וטראמפ מאיים לרסק כל יוזמה סביבתית.