תקציב המדינה: אתם תשלמו, המקורבים ימשיכו לקבל הטבות
93 ישראלים נהרגו בחודש אוקטובר האיום. מתוכם יותר מ-60 חיילים. ההפצצות על הצפון נמשכות. בעזה עדיין נמצאים 101 חטופים, שנדמה שאיש לא עושה מאמצים של ממש כדי להשיב אותם הביתה.
אלא שבכל אלה הממשלה והכנסת לא עסקו יותר מדי השבוע. הסיפור האמיתי בכנסת ובכלכלה הישראלית הוא אישור תקציב המדינה. אותו תקציב שאמור היה להגיע לשולחן הממשלה אחרי דיונים והסכמות, מובהל ברגע האחרון לאישור. לכאורה, המטרה היא לחסוך מיליארדי שקלים כדי לעמוד בעלויות המלחמה ובהפניית התקציבים המאסיבית למערכת הביטחון. בפועל: שוב דאגה למגזרים הקרובים לליבה של הממשלה על חשבון מעמד הביניים והשכבות החלשות.
איך זה מתבטא במספרים? מצד אחד קיצוצים מתוכננים של מאות מיליונים בתקציב משרד החינוך ומערכת ההשכלה הגבוהה, לאחר שכבר נלקח מתקציבה חצי מיליארד שקל. מהצד השני, דנים בהגדלת תקציבי החינוך החרדי הפרטי במאות מיליונים בשנה.
במהלך השערורייתי ביותר, דורשים משרי הממשלה לאשר חלוקת כספים קואליציוניים מבלי לדעת את הסכום המדויק ולאן יגיע הכסף. בשנת 2024 לבדה היה מדובר ב-5.7 מיליארד שקל. חלק מהכסף הזה מיועד למטרות הגיוניות לגמרי. אולם רובו אמור לתמוך בישיבות, מוסדות דת ובהתנחלויות מעבר לקו הירוק.
במקביל, מבקשת המדינה לקצץ 700 מיליון שקל מתקציבי התשתיות והתחבורה בישראל בכל שנה עד 2028, ועוד 270 מיליון שקל ממשרד הכלכלה.
במקום לקצץ בהשכלה הגבוהה ובתשתיות צריך דווקא להשקיע בהם יותר. הציבור נדרש לשאת בנטל עכשיו, וימשיך להפסיד בהמשך
בעוד הפרטים נסגרים במחשכים, חשוב להזכיר את הדבר החשוב באמת: כדי לסיים את המשבר האיום שנמצאת בו המדינה (והמזרח התיכון כולו), הממשלה צריכה לעשות שני דברים: הראשון הוא לסיים את המלחמה ולהחזיר את החטופים הביתה. השני הוא דווקא להשקיע כמה שיותר במשק כדי להחזיר אותו לקצב צמיחה. במקום לקצץ בתשתיות, להרחיב אותן, במקום לחסל את ההשכלה הגבוהה, להנגיש אותה ליותר אוכלוסיות.
אלא שכמו בכל הנושאים החשובים מאז 7 באוקטובר, הציבור הישראלי יידרש להסתדר לבדו. מי שלא נשחק לגמרי מסבבי מילואים בלתי נגמרים, יגלה שנטל המיסים מחכה כדי להשלים את המשימה. הכסף מהמסים האלה לא יחזור אליו. למדינה אין מחויבות כלפיו. היא רק מבקשת את כספו ואת חייו.
הממשלה מציגה: יש חרדים, ויש אזרחים סוג ב'
משקי בית חרדים מקבלים 55% מתקציב הנחות במעונות היום. ההנחה הממוצעת שניתנת לילד חרדי היא 2,200 שקל, לעומת 1,500 שקל לילד יהודי שאינו חרדי. ב-75% מהמשפחות החרדיות המקבלות הנחה, האב אינו עובד, לעומת 10% בקרב משפחות שאינן חרדיות. כך עולה ממחקר מקיף של המכון הישראלי לדמוקרטיה על ההנחות במעונות יום.
נתונים אלה ראויים לתשומת לב מיוחדת, בייחוד על רקע דרישת הנציגים החרדים לוותר על קידום חוק הגיוס תמורת החזרת ההטבה במעונות היום, שנשללה מהם ביוני (אך טרם יושמה בפועל).
נזכיר, כי בעקבות החלטת בג"ץ מיוני, שלא ניתן להמשיך לממן לימודים בישיבה לתלמידים שאיבדו את דחיית שירותם הצבאי, קבעה היועצת המשפטית לממשלה, כי לא ניתן להמשיך להעניק להם הנחות במעונות יום. הטבה זו הייתה מרכיב מרכזי בסל ההטבות לאברך, ומבחינת הציבור החרדי זו הסנקציה המשמעותית ביותר שננקטה עד כה בנוגע לסוגיית השירות הצבאי.
ההנחה הממוצעת שניתנת לילד חרדי היא 2,200 שקל, לעומת 1,500 שקל לילד יהודי שאינו חרדי. ב-75% מהמשפחות החרדיות המקבלות הנחה, האב אינו עובד
ההחלטה לוותר על התעקשות להעברת חוק הגיוס התקבלה, ככל הנראה, בשל מספר החיילים הרב שנפל בחודש אוקטובר, שרובם משתייכים לציבור הציוני-דתי. עובדה זו מערערת את טענת הרבנים שלא ניתן לשלב לימוד תורה עם שירות צבאי, דבר שהציבור הדתי-לאומי מצליח לבצע בהצלחה רבה.
המנהיגות החרדית, בצעד מחושב מבחינתה, מעדיפה להימנע מביקורת נוספת על זו הקיימת, ומוכנה לוותר על קידום החוק המעורר מחלוקת בקואליציה, בתנאי אחד: החזרת ההטבה המשמעותית במעונות היום, הקובעת באופן עקרוני כי על שני בני הזוג לצאת לעבודה - דרישה שממנה פטור הציבור החרדי בלבד.
דרישה זו מאששת את התובנה שהתגבשה זה מכבר: כאשר נשללת התמיכה הכלכלית, מתחילה הסתגלות הדרגתית להכרח להשתלב במעגל העבודה, ולו לצורך קיום בסיסי. אם הקואליציה אכן תבטל את הסנקציה (כפי שצפוי לשם שמירה על שלמותה של הממשלה), היא תמחיש בכך את מעמדו המועדף של הציבור החרדי על פני שאר האוכלוסייה.
כבר אי אפשר לעצור לקפה במשרדים של אינטל
הייתה תקופה שבה אינטל שידרה את התחושה שישראל היא עוד אחת מהחטיבות של החברה. הממשלה אישרה הטבות מס במיליארדים, יישובים בנו הרחבות בציפייה לעובדים שיגיעו והחברה אפילו הרשתה לעצמה להציב תנאים לסיקור תקשורתי: אישור מראש של הטקסט.
הימים האלה חלפו. כיום אינטל היא חברה במשבר. כמה במשבר? מספיק בשביל לבטל את הקפה במטבחון לעובדים שלה. עוד נחזור לקפה, אבל כדאי לרגע להיזכר מה בדיוק מצבה של החברה העולמית. בעוד מתחרות כמו אנבידיה הפכו למעצמות בזכות ה-AI (ויחסי ציבור שעושים טוב בבורסה), ענקית השבבים הוותיקה נשארה מאחור. כשהמכירות בירידה, השבב החדש לא הפך ללהיט והמנייה בצניחה, אינטל הודיעה באוגוסט על פיטורים של 15 אלף עובדים ועל קיצוצים נרחבים בהטבות לעובדים. המטרה פשוטה וברורה: רווח, והרבה ממנו.
כך גילו העובדים לפני שהטבת הרכב הצמוד נשללה מהם. גם קו הסלולרי בחינם. גם המענקים השנתיים המסורתיים נמצאים בסכנה. אלא שאם ביטול הטבה של אלפי שקלים עוד נראה הגיוני, הגיעה הקיצוץ בפינת הקפה. החברה שמעסיקה מאות אלפי עובדים דורשת מהם לשלם על הקפה ועל התה במטבחונים. אינטל מעולם לא נחשבה לחברה הכי מפנקת בתעשייה, אבל אפילו עבור העובדים שלה זה היה יותר מדי.
עובדת אחת סיפרה ל-mako על ההלם שחשו העובדים. "אנשים היו בהלם, לא חשבו שהחברה תרד לרמה כזאת נמוכה, זה מביך". והיא צודקת. כמה באמת תחסוך החברה על פינות הקפה, ועוד על מוצר שהוא הוצאה מוכרת? כנראה שמעט מאוד. אבל עיקרון זה עיקרון.
כמה באמת תחסוך החברה על פינות הקפה, ועוד על מוצר שהוא הוצאה מוכרת? כנראה שמעט מאוד
מנגד, בהצעת חבילות הפרישה לעובדים אינטל הייתה נדיבה במיוחד. מענקי הפרישה שהציעה לעובדים היו עצומים, אפילו מעוררי קנאה: עד 19 משכורות לעובדים הוותיקים ביותר. אלא שכאן בדיוק נמצאת הבעיה שצפויה לחברה: עובדים חזקים יקבלו סכום כסף גדול שיאפשר להם לחפש עבודה אחרת בנחת. מי שהחליט להישאר ירגיש מקופח ויתחיל לאבד את תחושת השייכות. "אני מקבל בחוץ הצעות עם 40%–50% יותר בשכר", אמר אחד העובדים ל-TheMarker.
עובדי ההיי טק בחברות הענק הפכו למפונקים במיוחד ב-15 השנה האחרונות. אלא שהזמנים השתנו. עם מניות שכבר לא טסות כלפי מעלה ועבודה מהבית, חברות שוקלות מחדש את ארוחות השף והחטיפים חינם במשרד. אלא שלהטבות יש יתרונות אחרים. גוגל, למשל, ממשיכה לספק ארוחות חינם לעובדים, בטענה שהעלות משנית לעומת שיתופי הפעולה שנוצרים דווקא בחללים של ארוחות משותפות. גם המנהלים של אינטל היו צריכים לשקול את החיסכון אל מול הפגיעה במורל של העובדים ובפרודוקטיביות. אפשר לתהות אם גם שיקול הדעת של הנהלת החברה בנושאים אחרים הוא כה קצר רואי.
מי שחי בעולם האמיתי, מחוץ לבועת ההיי טק, יכול קצת ללעוג לבעיות העולם הראשון האלה. אבל אפשר גם ללמוד מהן. אמנם לא צריך להזמין שף לחדר האוכל בכל מקום עבודה, אבל כדאי להתייחס טוב לעובדים. החברה מרוויחה מזה.
תראו מה קורה כשלוקחים לאנשים את שטר 200 השקל
בוקר אחד השבוע, קמו כעשירית מאזרחי ישראל, ערכו קניות בסופרמרקט או רכשו פריט אחד או שניים, וגילו כי כרטיס האשראי אינו מתקבל. על פי כמה עדויות, הבעיה התחילה אפילו בערב שלפני כן. לא, לא מדובר בבעיה בחשבון הבנק, אלא בבעיית סליקה אצל בעלי עסקים המשתמשים בחברות סליקה שהשרתים שלהן מצויים בחו"ל.
המידע הגיע לשירות בנק אוטומטי (שבא), האחראית על תעבורת האשראי בארץ, והיא מיהרה לנתק את הגישה לאותם שרתים. בתגובה שנמסרה לעיתונות, הדגישו בשבא כי מדובר בתקלה שגרתית. החברה התעקשה שבנק ישראל ומערך הסייבר שוללים אפשרות של מתקפה.
הטיפול הסתיים במהירות, ותוך שעתיים כרטיסי האשראי חזרו לפעול. אולם מאחורי התקלה הסתתר איום רציני יותר: מתקפת סייבר, לא פחות.
אולי במקום לצמצם אופציות תשלום מהציבור, נכון יהיה להפנות משאבים למאבק בארגוני פשיעה ובגמ"חים כדי לחסל באמת את ההון השחור
זו הייתה אזהרה, אולי קטנה ושולית, אבל חשובה. אם מישהו יצליח להקריס את המערכות בפעם הבאה, תישלל מאזרחי ישראל היכולת לשלם שלא במזומן.
בהקשר זה ראוי להזכיר את החוק שניסתה הממשלה לקדם לצמצום השימוש במזומן, אשר כלל ביטול שטר 200 השקלים במסגרת המאבק בהון השחור. החוק אמנם נגנז, אבל כדאי לקחת בחשבון את האירוע האחרון ראוי שיילקח בחשבון כאשר שוקלים להבא צעדים דומים, שמחסלים את היכולת לשלם במזומן.
אולי במקום לצמצם אופציות תשלום מהציבור, נכון יהיה להפנות משאבים למאבק בארגוני פשיעה ובגמ"חים כדי לחסל באמת את ההון השחור.