אחרי טענת הלקוחות שרומו: החבילה של Wecom חוזרת
בקיץ האחרון יצאה חברת Wecom בקמפיין בכיכובה של אנה זק ובו הבטיחה לשנות את כללי המשחק בתחום הסלולר: תמורת 50 שקלים בלבד בחודש ניתנה ללקוחות גלישה בארץ ובחו"ל ללא הגבלה וללא רכישת חבילה מיוחדת.
אלא שלפני 3 חודשים גילו הלקוחות של "החבילה הנצחית" שנפח הגלישה יוגבל ל-5 ג'יגה. הלקוחות התלוננו שהמחיר החדש לא משתלם אבל בחברה הסבירו כי: "לקוחות ניצלו לרעה את החבילה", ושיווק החבילה האטרקטיבית הופסק.
אלא שהשבוע Wecom הודיעה שוב ששיווק החבילה האטרקטיבית חוזר עם כוכבית: בארץ תהנו מ-7,000 ג'יגה בחודש (עדיין נפח עצום), ונפח הגלישה בחו"ל יהיה 5 ג'יגה בחודש. "מרגע שהפסקנו למכור את חבילת החו"ל כלול, קיבלנו הרבה מאוד פניות מלקוחות שביקשו שנחזיר את החבילה למכירה. כחברה ששואפת תמיד להביא ללקוחותיה את החבילות המשתלמות ביותר עם הטכנולוגיה החדשנית והמתקדמת, החלטנו להחזיר את חבילת החו"ל כלול ולאפשר ללקוחותינו הרבים להצטרף אליה ולהנות מחוויית גלישה בארץ ובחו"ל בחבילה אחת".
האם הלקוחות יחזרו וירכשו מהחברה למרות שנפגעו ממנה בעבר? אין לדעת. אבל בכל מקרה ככל הנראה החברה הבינה כי השפן היחיד בכובע שלה הייתה החבילה הזו, וככל הנראה לא יכלה לספוג את עזיבת הלקוחות לחברות אחרות.
אנגלית שבורה וארץ ישראל השלמה
כן, שר האוצר שלנו לא שולט באנגלית. זה מביך, אבל יש דברים גרועים מאלה. הנה, יש לנו ראש ממשלה דובר אנגלית שוטפת שבה הוא מספר שקרים וחצאי אמיתות. סמוטריץ' רוצה שנאמין שהוא אמנם מדבר על ה"גריימוזר שלו", אבל הוא מקצועי. בפועל, לא ברור אם יש הבדלים רבים בינו לבין בנימין נתניהו.
שניהם אוהבים לשווק את עצמם כמקצוענים ומעמיקים, אבל שולחים את הכל לעזאזל לטובת תחומי העניין האמיתיים שלהם. אצל נתניהו מדובר, אם כן, בנתניהו, ואצל סמוטריץ' מדובר ביהודה ושומרון, על כל המשתמע מכך.
שניהם מעדיפים להתנהל באמצעות שליחים, שמצליחים להאפיל עליהם בשיא הסערה שמערבלת את אזרחי המדינה. יריב לוין הולך ותופס את התפקיד של נתניהו כפוסק האחרון במדינה. ואילו שמחה רוטמן, בסך הכל מספר 4 ברשימה שאותה מוביל סמוטריץ', הוא הפנים של המהפכה המשפטית והאיש שמסרב או לא מסרב לפשרות.
מי שמעריך את נתניהו ואת סמוטריץ' יגיד ודאי שמדובר בטקטיקה – השליחים משחקים, ואז מגיעים הבוסים ומצילים את המצב. מי שמעריך פחות, יגיד שהמצב יצא משליטה. לרגע היה נדמה שסמוטריץ' הופך להיות המבוגר האחראי, רגע אחרי שהזכיר שצריך למחוק את חווארה. הוא הבטיח לבכירי סיטי בנק להרגיע את השווקים ולהביא מתווה ש"כולם מהמיינסטרים יידעו לחיות איתו". לאחר מכן הוא קיצר את ביקורו בארה"ב כדי "ללוות את תהליך ההידברות" (שקרס עוד לפני שהספיק לחזור למשרדו).
אבל אז נגיד בנק ישראל העז להזכיר ועוד באנגלית, שהמהפכה המשפטית עלולה לפגוע בדמוקרטיה הישראלית ובכלכלה הישראלית וסמוטריץ' התחיל לחבב פתאום ציוצים נגדו. אולי כשסמוטריץ' יתמקם במשרד הוא ייזכר ששר אוצר שפוגע בכלכלה לא נחשב לשר מוצלח. ואולי מישהו אחר יזכיר לו, כמו שהיה צריך להזכיר לראש הממשלה, שביקורים בחו"ל זה נחמד, אבל לא בזמן שמנסים להעביר תקציב. או בזמן שהרחובות בוערים.
האם בנק יכול לקרוס בישראל?
"המקרה של קריסת SVB הוא נורת אזהרה לישראל ולנו אין שרת אוצר חזקה שתציל אותנו", אמר השבוע אראל מרגלית, שותף מייסד של קרן ההון סיכון JVP בראיון לכלכליסט. "כל קרן הון סיכון מייעצת עכשיו ליזמים שלה לפתוח שני חשבונות בבנקים שונים בארה"ב וגם שני חשבונות בבנקים שונים בישראל. הבנקים הישראלים מצוינים, אבל צריך להקשיב למה שאומרים ראשי המערכת הכלכלית בפגישות סגורות: אם יש אובדן אמון כללי במדינה זה גדול יותר מהמצב בחשבון. גם ל־SVB הייתה עוצמה כלכלית, אבל כשהאמון אבד, לא הייתה לזה משמעות".
מרגלית בעצם מסכם את המצב שנוצר בעקבות קריסת אחד הבנקים החזקים בארה"ב, מקום 16 מבין רשימה של מאות בנקים, אשר נזקק להתערבות ממשלתית כדי שיוכל להחזיר את הכספים ללקוחות שלו.
לשאלה האם בנק יכול לקרוס בישראל התייחס השבוע אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים של בית ההשקעות "תמיר פישמן": "בישראל הרגולציה מהודקת יותר, והוראות הפיקוח מחייבות את הבנקים לשמור רזרבות כספיות של הון כדי להבטיח את פעילותם השוטפת גם בשעת חירום. ההקפדה על יציבות הבנקים בימי שגרה, העמידה את המערכת הבנקאית כיום במצב של עמידות מפני משברים. הבנקים נהנים מעודפי הון, יחסי נזילות גבוהים ותיק אשראי באיכות גבוהה. בנוסף מספר הבנקים קטן ואין כמעט תחרות (ולכן אין שחיקה ברווחיות)".
אבל אם יש משהו אחד שאפשר ללמוד מהמשבר הזה, זה שלא כדאי לשים את כל הביצים בסל אחד, או להקשיב להמונים שנוהרים אמוציונלית לכיוון זה או אחר.
קפיטליסטים עד שהם צריכים כסף
עוד דבר שאפשר ללמוד ממשבר הבנקים הוא איך האופורטוניזם הוא האידיאולוגיה האמיתית ששולטת בכלכלה העולמית. בנק SVB המתמוטט נלחם במשך שנים נגד המדינה וביקש שתפסיק להתערב בענייניו. ומה רצתה המדינה? בסך הכל להבטיח שלבנק יש מספיק הון עצמי כדי להתמודד עם משברים. כאב ראש לבנק, אבל כזה שמשאפשר למפקידים לישון בשקט בלילה. ב-2018, בזכות טראמפ, הקמפיין של SVB הצליח.
כל מי שתמך במהלך הזה נשמע אחרת לגמרי ב-2023, אחרי שהבנק התמוטט כהרף עין וזעזע את העולם העסקי. פתאום, המדינה לא צריכה להתרחק מהבנק. אותם אנשים שביקשו לשלם פחות מסים ולא לציית לאף חוק גילו שבשעת משבר דווקא נחמד שיש מי שכן שילם מסים. ככה אפשר לבקש ממנו להבטיח את גורלם של לקוחות הבנק. (ביידן, אגב, הבטיח שהחילוץ של הבנק לא ייעשה על ידי הטלת מסים חדשים אלא ייעשה שימוש בקופה הקיימת. זה טוב. רק שהקופה הזו גם התמלאה בזכות המסים).
הלקח, אפשר להניח, לא יילמד. ברגע שיחזרו הרווחים, פתאום אף אחד במגזר הבנקאי לא ירצה לחלוק.
למזלם של הבנקים בישראל, ב-2022 לא מדובר בבעיה. למה? כי הם מרוויחים יותר מדי כסף. מי צריך ביטוח פיקדונות כשיש לקוחות שבויים ותחרות אפסית. כמה הרוויחו? ארבעת הבנקים הגדולים הרוויחו יחד 22.2 מיליארד שקל. ביחד עם הרווח הצפוי של הבינלאומי, רווחי הבנקים יגיעו כבר ל-24 מיליארד שקל.
איך מגיעים לרווחים כאלה? בזכות האינפלציה (יותר מחצי מנכסי הבנקים צמודים למדד), הלוואות, משכנתאות שהציבור לקח בלי הכרה ב-2022 ועם קצת עזרה מבנק ישראל, שלפני שנה החל להעלות את הריבית. הבנקים, כזכור, מיהרו להעלות את הריבית על ההלוואות השונות. טוב, הרי אי אפשר להתעלם מבנק ישראל. הריבית על הפיקדונות, לעומת זאת עלתה בקצב איטי ומתון הרבה יותר.
בניגוד לעמיתיהם בארה"ב, מנהלי הבנקים הישראלים לא צפויים לעלות לכנסת כדי לדרוש הפחתת רגולציה. הם יודעים שאולי מדובר בכאב ראש, אבל בשורה התחתונה, היא עובדת בשבילם.
האם דווקא עכשיו המשכנתא מוזלת?
זאת אולי הבשורה הטובה היחידה שנוכל לבשר בקשר למשכנתא שלכם שרק הולכת ומתייקרת מחודש לחודש. בגלל ששוק המשכנתאות הולך ומצטמק והנתונים החדשים משקפים שפל של יותר משלוש שנים בהיקף לקיחת ההלוואות לרכישת דירה, יש לכם כעת יכולת מיקוח גדולה יותר מול הבנקים בנושא מחזור המשכנתא.
החידוש הוא שיש כבר בנקים שמאפשרים למחזר רק חלק מהמשכנתא - זה שצמוד לריבית והתייקר. בהלוואה ממוצעת של מיליון שקלים, המחזור יכול לחסוך מאות שקלים בחודש ועשרות אלפי שקלים בתקופת ההלוואה כולה.
שווה לבדוק.