תראו מופתעים: הארנונה מתייקרת

בחודש ינואר האחרון, הבטיחו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' להקפיא את עליית מחירי הארנונה השנה. אז הבטיחו.

"קרן הארנונה" הבלתי הגיונית של סמוטריץ' ומשרד האוצר, שמעבירה חלק מהרווחים של עיריות עשירות לעיריות עניות, טרפה את הקלפים.

ולמה החוק קרן הארנונה בלתי הגיוני? כי כפי שחשפנו שבוע שעבר, בבדיקה שערכנו על פי נתוני משרד האוצר, לא רק עיריות עם תושבים עניים יקבלו כסף, אלא גם עיריות עשירות מאוד כמו עיריית ראשון לציון צפויות להנות מהרווחים. כל זה לא הפריע כמובן לחוק לעבור השבוע בוועדת הכספים, שאישרה אותו בקריאה ראשונה ושלישית.

ומי ישלם את הקרן הזו? כמובן שאנחנו.

מנתונים שחישבו התאחדות התעשיינים עולה מדובר על התייקרות של 2.7 אחוזים בשנה, זאת לאחר שבשנת 2021 עלתה הארנונה ב-1.1 אחוזים, בשנת 2022 היא עלתה בכמעט 2 אחוזים - ולאחר מכן ב-1.4 אחוזים. ההתייקרות הצפויה בשנה הבאה היא החדה ביותר של הארנונה ב-4 השנים האחרונות.

אז גם בתחום הזה, תתכוננו לשלם והרבה.

מחאת ההייטקיסטים ברחוב קפלן בתל אביב, ינואר 2023 (צילום: רשות החדשנות, ליאור באקאלו)
בסוף יישאר מההיי טק רק ההפגנות|צילום: רשות החדשנות, ליאור באקאלו

 

להתראות, אומת ההיי טק

"הכל נכון", אמר מנכ"ל סטארט אפ שדיברנו איתו השבוע. "כבר לא רוצים לשים כסף בחברות ישראליות". מדובר באדם שמאחוריו כמה שנים טובות בתחום, מעסיק לא מעט עובדים וזו לא החברה הראשונה שהוא מקים. אף פעם, לדבריו, לא היה קשה כל כך לגייס כסף. החברה היא אותה חברה, הכישרונות הטכנולוגיים הם אותם כישרונות, אבל הנכונות של הקרנות לשים כסף כבר לא שם. לא מדובר בצמצום של השקעות מצד קרנות שכשלו, או בדרישה חדשה מחברות לעשות את מה שכל חברה נדרשת אליו ולעבור במהירות לרווחיות. זו המדינה.

"הם לא אומרים לך, 'אנחנו לא שמים כסף בחברות ישראליות'. אבל אתה מסתכל על המציאות, רואה את התשובות, שומע מחברות אחרות ומבין שזה המצב. אני מכיר לא מעט אנשים שכבר קיבלו התחייבות להשקעה, ועכשיו מתקשים 'לפגוש את הכסף'. משקיעים רואים מה קורה במדינה, מה החוקים שרוצים להעביר, ומחליטים שזה לא המקום המתאים בשבילם. חתכתי את כל התכניות שלי. אני רק מנסה להשיג עוד קצת כסף כדי שנמשיך לפעול עד סוף השנה הבאה, ואז אולי משהו ישתנה".

גם זוהר לבקוביץ, היזם שסגר השבוע חברה (לא לפני שמכר את הטכנולוגיה שלה), אומר דברים דומים. אין כמעט משקיעים, אין כמעט חברות חדשות, אין כמעט אקזיטים. המשבר בהיי טק הוא עולמי. ישראל היא חלק מסיפור גדול יותר. אבל לולא המהפכה המשפטית הייתה עדיין על סדר היום של הממשלה, אפשר היה עוד לרסן את המפולת. לא לחזור לימי ההשתוללות הגדולים (שאינם כל כך רחוקים), אבל להמשיך ולטפח את התעשייה שמשכה את המשק קדימה בכל מובן. כולנו עלולים לסבול מגלי ההדף האלה.

הדרישה לא לפגוע במרקם הדמוקרטי של המדינה היא לא מסובכת, לא דורשת כלום מאיש, ובפועל היא טבעית ומתבקשת. עד שמגיעים לממשלה הזו, כמובן. החדשות הרעות הן שהתקציב החדש הוא לא סוף פסוק בתהליך ההידרדרות. כשהיא חופשית מאיום אי העברת תקציב (ותוך כדי שהיא מתעלמת מהעובדה שאפשר לפרק קואליציה בלי קשר לתקציב), ממשלת נתניהו תתפנה להמשיך בעניינים שחשובים לה באמת. נזק משמעותי כבר נגרם, ונזק חמור יותר כבר מחכה מעבר לפינה. 

אבי כץ, מייסד קופיקס (צילום: חדשות 2)
אבי כץ|צילום: חדשות 2

זה הזמן להשקיע בנדל"ן?

קרן הגשמה הייתה קרן נדל"ן מבטיחה שאותה הקימו אבי כץ (שהקים בין היתר גם את רשת בתי הקפה המוזלים קופיקס) ועו"ד חנן שמש. היא זיהתה צורך של משקיעים עם כסף פנוי ואפס זמן לעשות חקר שוק: תנו לנו את הכסף, ואנחנו כבר נדאג להשקיע אותו בפרויקטי נדל"ן ברחבי העולם בתשואות חלומיות.

ההתחלה, כמו כל ההתחלות, הייתה מבטיחה: גיוסי הון של למעלה מ־2 מיליארד שקל מאלפי משקיעים פרטיים, שמימנו עבורה ביצוע של מאות השקעות בפרויקטים, והניבו תשואה שנתית ממוצעת גבוהה מאוד למשקיעיה, של 14.7 אחוזים נטו.

אלא שבשנים הבאות, עלה שמה לכותרות בעיקר בקשר לתביעות שהוגשו נגדה מצד משקיעים מאוכזבים, בגין הפסדיהם בפרויקטים שלה שבהם נטלו חלק. השבוע פורסם כי הקרן ביקשה הסדר חוב עם הנושים.

בתיאום קוסמי, יום לפני כן פרסמנו כתבה עם כל הטעויות שאפשר לעשות בהשקעות נדל"ן. כמה מהסעיפים מדברים בדיוק על זה: לרכוש נכס עם "תשואה מובטחת" או "שכירות מובטחת", או להבדיל להשקיע בחברה שמבטיחה תשואות. לרכוש דירה מחברה משווקת שלא משקיעה כספים בעצמה בפרויקט ועוד.

לכן בתקופה שהריביות עולות, וצריכים לחשוב טוב טוב על הכסף, אל תכנסו להשקעות שנראות טוב מידי על הנייר.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון אחרי העלאת הריבית (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל|צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הריבית עולה - מה עושים?

בנק ישראל החליט השבוע לעלות שוב את הריבית במשק, בפעם העשירית ברציפות,  ב-0.25 אחוזים נוספים ולהעמיד אותה על שיעור של 4.75 אחוזים. בצמוד לאותה הודעה, בנק ישראל מפרסם את שיעורי האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים, שעומדת נכון להיום על 5 אחוזים.

הדבר הזה מקשה עוד יותר על בעלי המשכנתאות, שנאלצים להתמודד עם קפיצה של  1,148 שקלים נוספים למשכנתא ממוצעת.

אבל מעבר לזה מדובר בעליית מחירים בכל אחד מתחומי החיים שלנו.  אז מה עושים?

קודם כל אם יש לכם משכנתא, כדאי שתבדקו מה אפשר לעשות כעת ואיך ניתן לפרוס אותה בצורה יותר נוחה. אם נטלתם הלוואות - בדקו איך אפשר לאחד או לפרוס אותן, אבל היזהרו מלפגר בתשלומים, שכן אתם לא רוצים לפגוע בדירוג האשראי שלכם.

מעבר לכך התחילו לחסוך. במדריכים הבאים שניתן למצוא כאן, וכאן, אספנו שלל עצות שתוכלו ליישם כבר מחר בבוקר, שיעזרו לכם לחסוך יותר כסף.

זכרו - התנהלות נכונה תעזור לכם לעבור את התקופה בשלום.

מחאה בירושלים (צילום: n12)
מחאה נגד אישור התקציב|צילום: n12

שלום, מעמד הביניים

ממשלת ימין, אוהבת את השוק החופשי? לכאורה, תמיד. השוק צודק תמיד, לא? בפועל, רק כשהוא מתנהג כמו שמצופה ממנו. אפשר לתאר שאיש בממשלה לא מחא לעצמו כפיים כשמרוב התלהבות מהתקציב החדש ומהרמיזות הביטחוניות עלה הדולר לשווי של 3.72 שקלים. שפל חדש בשקל. הבעיה היא שבניגוד לשמועות שמפיצים בהתלהבות נתניהו וסמוטריץ' כמענה לכל ביקורת, סוחרי מט"ח אינם סוכני שמאל או ימין. הם אוהבים כסף. כלכלה יציבה וודאות היא הבטחה להמשך הרווחים. ממשלה שמעבירה תקציב שאין בו בשורות אמיתיות ודקה לאחר אישורו מתפנים לעסוק שוב במהפכה המשפטית, לא מבטיחה דבר מאלה.

מעמד הביניים, שרובו כבר מסתכל איך מעט הכסף בחשבון הבנק שלו הולך לתשלומי משכנתא שמתנפחים מהריבית, לא ימצא בתקציב החדשה בשורה. תקציב החינוך גדל, אבל מי שייהנה מחינוך טוב יותר (או לפחות מיותר כסף למערכת החינוך), הוא רק הציבור החרדי והדתי לאומי. חינוך חינם מגיל אפס כלל לא נכנס לתקציב, "המלחמה במונופולים" תסתכם כנראה בהרבה הצהרות וניסיונות להפיל את האשמה על פקידים ובמעט מעשים, קרפור (שהביאה בכלל הממשלה הקודמת) לא צפויה לשנות משמעותית את המחירים בסופר ומחירי הדיור אמנם נבלמו זמנית אבל בלי שאיש מתכוון לבנות מספיק כדי לעשות שינוי של ממש.

המעמד הזה נדרש שוב לעשות את מה שהוא נדרש כבר יותר מדי שנים: לשלם את החשבון, כשאת ההתקדמות האמיתית צוברים מגזרים אחרים, נחושים יותר. מדובר במעמד שאינו רואה בהכרח עין בעין בכל שאלה פוליטית, אבל הוא נפגע באופן מאוחד. כל עוד ההישרדות של הממשלה חשובה הרבה יותר ממנו, אין לו הרבה סיכוי.