הטיפ ששווה לכם מאות שקלים בשנה
השבוע צללנו ובדקנו מה השתנה לאורך השנים בתוכניות חיסכון לכל ילד שהנפיקה המדינה אי-אז בשנת 2017. התוכנית שנועדה לעודד הורים לצבור חיסכון משמעותי עבור הילדים שלהם הספיקה לצבור מעל 20.4 מיליארד שקל מאז הקמתה, וזה הזמן בדיוק להבין מה בדיוק השתנה.
בסוף 2023 דווח על למעלה מ-3.7 מיליון חסכונות במסגרת התוכנית. כ-3.5 מיליון מהם פעילים. ל-116,793 מתוכם הופסקו ההפקדות. במהלך השנה שעברה נפדו 115,893 תוכניות חיסכון במלואן, ו-1,224 בחלקן. סך כל הפדיון עמד על כ-679 מיליון שקל.
המנצחים הגדולים הם בית ההשקעות אלטשולר שחם ובנק הפועלים, אליהם הופקדו רוב הכספיים. אבל, וזה אבל שאולי שווה לכם עוד אלפי שקלים בשנה, הטעות הגדולה שרובכם עשיתם זה לא לבדוק את התשואות לאורך השנים.
תבינו, בתחילת הדרך מי שכיכב בראש טבלת התשואות היה בית ההשקעות אלטשולר שחם ולכן אליו נותבו רוב הכספים. אבל בדיקה מהירה באתר מיי גמל נט מראה שזה כבר שנים לא המצב, וקופות הגמל של אינפינטי ואנליסט עוקפות אותה כבר בכמעט פי שניים בפיקדון בסיכון גבוה למשל. כך גם בבנקים, אם תשחקו עם הריביות תגלו שהתנאים של הפועלים לא מובילים בטבלת התשואות כיום.
לכן, רצוי שפעם בשנה לפחות תערכו חישוב ותבדקו מה עשה הכסף של הילדים השנה, ואולי תבחרו לעבור קופה. זה לוקח 5 דקות, מניסיון, וזה שווה לכם המון כסף.
הממשלה מושכת זמן, ומקווה שלא תשימו לב לתוצאות
"הממשלה הפקירה את הזירה הכלכלית. הקבינט הכלכלי לא מתכנס, אין מדיניות ממשלתית שמתמודדת עם המצב", אמר לנו השבוע הכלכלן הראשי של פירמת ראיית החשבון BDO, חן הרצוג. הנתונים שהוא הציג במחקר האחרון שלו מצביעים על תמונת מצב עגומה למדי. במילים פשוטות: אל תחכו למיתון, המיתון כבר כאן. אם אתם לא מבינים שב-2025 רמת החיים שלכם תרד בחדות, אתם לא מחוברים למציאות.
איך זה יכול להיות? הרי הישראלים ממשיכים לשבור שיאים בהוצאות אשראי, האבטלה בשפל והעסקים שורדים. הרצוג מציג נתונים שלפיהם המסקנות הן הפוכות לגמרי. ההוצאות הרבות באשראי? זה בגלל עליות המחירים והיעלמות המזומן. בפועל, אנחנו קונים פחות. אבטלה נמוכה? מספר המובטלים בעצם כפול. שירות המילואים האין-סופי ומספר המפונים המובטלים שאינם נספרים גדול ומכסה על בעיה שרק תלך ותתעצם. לכך אפשר להוסיף את הירידה בהשקעות במשק והתרסקות ההשקעות הזרות.
"אם מסוכן לעשות עסקים עם ישראל זה לא חרם", מסביר הרצוג. "זה פשוט עסקים. לתהליכים האלה יש מחיר שהולך וגדל. המלחמה גורמת למיתון שהולך ומחמיר".
האם ממשלת ישראל יושבת יום וליל בניסיון להתמודד עם המצב? לא ממש. דיוני התקציב לא מתנהלים כלל. הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, שלח מסר ברור לשר שלו: "זה על גבול הלא סביר שאנחנו ביולי ועוד לא בדיוני תקציב עמוקים".
ביום ראשון קיבלנו עדות למידת העניין שמפגינה הממשלה במשק. הממשלה קיצצה מהתקציב כדי להמשיך לתמוך במפונים הרבים מהצפון ומהדרום. מה קוצץ? שירותי הבריאות, הרווחה והתחבורה. כל הדברים שמסייעים לכלל אזרחי המדינה. מיליונים נלקחו מהתקציב שיועד למורים, שעדיין מחכים להסכם שסוף-סוף יעלה את שכרם הנשחק. מדכא כמה שזה לא מפתיע, אבל משרדי הממשלה המיותרים ספגו קיצוץ מינורי בלבד, ואיש לא העז לגעת בכסף הקואליציוני.
שוב, ברגע האמת, הממשלה מוכיחה שמבחינתה אין מלחמה. צריך כסף למאחזים לא חוקיים (כדי שאורית סטרוק תציין שאנחנו חיים בעידן של נסים), לנושאי מורשת מפוקפקים שמאפשרים תשלום למקורבים ובעיקר לישיבות ומוסדות חינוך חרדים עם פיקוח דל.
זה רק הקדימון לקיצוץ שנקבל בשנת התקציב הבאה. את המחיר אנחנו כבר משלמים בפועל. השירותים הציבוריים בישראל משוועים ב-20 השנים האחרונות לתקציבים, תקנים וכוח אדם. ב-7 באוקטובר הוכחה החשיבות העליונה שלהם. "ללא תושייתם ומסירותם של הרופאות, העובדים הסוציאליים, האחיות, הפסיכולוגים, השוטרים ועוד, לא היינו מצליחים לשרוד את התקופה הזו. ולמרות כל זה, במקום לתגמל את המגזר הציבורי שנלחם בעבורנו ונאבק בשביל כולנו, ללא תקציב או כלים, אנחנו מקצצים. שוב", אומר עמית בן-צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב.
"הכלכלה הישראלית שורדת על כרעי התרנגולת של קטר הייטק, זה שלא בטוח בעצמו שיש עתיד כאן, ומהווה רק כ-10% מהמשק", הוא ממשיך. "ומה עם השאר? המציאות מראה כי פריון העבודה בישראל נמוך מהמדינות המפותחות כבר שנים ארוכות, שאנחנו עובדים הרבה מדי ומרוויחים מעט מדי. שאותם פירות הצמיחה, שכל כך מתגאים בהם, מגיעים למעטים והרוב קורס תחת הנטל. שחיקת השכר והמחירים שלא מפסיקים להאמיר הובילו ליוקר מחיה בלתי נסבל".
בן-צור נמצא מעברו השני של המתרס האידיאולוגי הכלכלי מהרצוג. הכלכלן הראשי של BDO מצביע על הגירעון כעל הבעיה המרכזית שיש לטפל בה וקורא לעסקת חבילה בין הממשלה, המעסיקים והעובדים. המעסיקים יסכימו לרסן עליות מחירים, העובדים יסכימו להתאמות בשכר, בנק ישראל בתמורה יוריד את הריבית והממשלה תראה לעולם שהיא מנהלת תקציב אחראי. שילוב בין קיצוצים כואבים להשקעה במנועי צמיחה.
בן-צור רואה את הדברים אחרת, ויוצא נגד קיצוצים רוחביים ומסים שפוגעים רק במגזרים שאינם מקורבים לשלטון. "אם נשכיל ללמוד מהכישלונות, נשנה סדרי עדיפויות ונחשוב מחוץ לקופסה התקציבית, נוכל לקום מהאפר", הוא מנסה להפיח רוח אופטימית. "אסור לנו לפחד מהגירעון, הוא שם כדי שנוכל להשקיע בתשתיות של המדינה, לחדש אותה בשבילנו ובשביל עתיד ילדינו. להשקיע בכל שכבות האוכלוסייה, לצמצם את אי-השוויון, להגדיל תקנים וכוח אדם בבתי החולים, רשויות הרווחה, במרפאות בריאות הנפש, בכבישים, בבתי הספר, בנו".
המילים האלה מעוררות אצל רוב האנשים כאב ראש. מסים, קיצוץ, מחוללי צמיחה. עזבו אותנו ותנו רק ללכת לסופר בלי לקחת הלוואה. הם צודקים. יש אנשים שתפקידם להתמודד עם כאב הראש הזה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הם שתי דוגמאות שעלו לנו בראש. ככה סתם. אלא שסמוטריץ' עוסק ביצירת מנגנון לשליטה בשטחים, נתניהו בינתיים לא מתאמץ לסגור עסקה לשחרור החטופים והציבור כולו נותר מאחור, שבור, מחכה לשלם את המחיר.
"יש פה נתונים שמדליקים נורה אדומה", אמר לנו הרצוג. הנורה האדומה נדלקה מזמן. בין שבוחרים בגישה שלו לפתרון המשבר, ובין שדווקא בגישה של בן-צור, ישראל מוצאת עצמה במצב שבו כל מי שסוף-סוף יסתכל למציאות בעיניים ויציע פתרון יתקבל בברכה.
אביר קארה מראה לכולם איך באמת צריך להתנהג בישראל
אחרי אפיזודה קצרה בכנסת, אביר קארה חוזר לעשות מה שהוא יודע הכי טוב: להילחם עבור בעלי העסקים. על הכוונת: עורכי הדין שמתמחים בתובענות ייצוגיות, שמתלבשים על בעלי עסקים קטנים. חלק מהנתבעים הם מילואימניקים שעזבו את העסקים וירדו להילחם בעזה, רק כדי לגלות שכשחזרו, תובעים אותם במיליונים וחסמו להם חשבונות בנק על עבירות שביצעו לכאורה כשהיו בכלל רחוק מהעסק.
אבל קארה כמו קארה הבין שבישראל יש לנהוג כישראלי. לכן הוא עושה בלגנים, והרבה. מהפגנות נגד עורכי הדין הספציפיים מתחת לביתם, חקירות שהובילו לחשיפה של תעשייה שלמה שמשתמשת בתצהירים כוזבים, זיוף חתימות וסיפוריים שקריים, מה שהוביל לאיומים עליו ועל משפחתו – קארה פשוט הכריח את כולם להירתם לסיפור הזה.
השבוע הוא הצליח לגייס לשורותיו גם את נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, שהודיע כי יגיש עשר תלונות נגד עשרה עורכי דין ללשכת עורכי הדין בבקשה לפסול להם את הרישיון. "השיטה הנבזית שלהם להגשת תובענות הייצוגיות מביישת את המקצוע ומביאה לקריסתם של עסקים. אלו שנמצאים במשחק הזה, אני מודיע - Game Over, מה שהיה לא יהיה. אנחנו נכנסנו לתמונה".
בכנס שנערך השבוע אף הודיע תורג'מן, לאחר שחשף שישראל היא שיאנית העולם בכמות התביעות המוגשות לנפש, 500% יותר מארה"ב ו-850% יותר מאשר בקנדה, כי לשכת המסחר תיקח חסות על מוקד סיוע משפטי שיתריע לפני בעלי עסקים על תובענות שהוגשו נגדם ויסייע בסבסוד ייעוץ משפטי ראשוני לעסקים שנתבעו בתובענות ייצוגיות.
נכון, זה לא הדבר החשוב ביותר לנוכח מצב המשק העגום, אבל כשהכנסת רבה על חלוקת ג'ובים לרבנים, ומחלקת כספים קואליציוניים בלי הכרה בזמן שהיא מצמצמת שירותים חיוניים לכלל האוכלוסייה - טוב שעדיין נשאר מי שנלחם למטרות צודקות וראויות.