כמה כסף תתבקשו לשלם כדי לזרז רישוי עסק בעירייה, לקבל היתרי בנייה או כדי לרשום את הילד לגן המבוקש? הכל תלוי בכמה כסף תשלמו ל"מאכער" שיסדר אתכם בעירייה.
תופעת המאכערים, אותם "שדלנים" מקושרים הדואגים ללקוחות שלהם במסדרונות מקבלי ההחלטות לא מפתיעה בישראל, אך לאחר עשרות שנים של ניסיונות להיאבק בה בכנסת ובממשלה, נראה שהשלטון המקומי חמק מן העין. מתחת לרדאר. המאכערים ממשיכים לפעול ברשויות מקומיות בכל רחבי הארץ, כשהם עושים קופה על חשבון כולנו. "התופעה מושרשת בכל מקום. הקשר בין הון לשלטון בא לידי ביטוי ברשויות המקומיות יותר מבכל מקום אחר", חושפים גורמים שונים.
דני (שם בדוי) הוא פקיד בכיר באחת מערי ישראל, בעל ניסיון של מעל ל-25 שנה בעבודה ברשויות מקומיות שונות. היום, הוא מחליט לשתף ולחשוף את מאחורי הקלעים של תופעת המאכערים בעיריות, וחושף את השיטה - כיצד כל אזרח עם קצת כסף בכיס ואיש קשר, יכול לעקוף את החוק והנוהל כמעט בכל תחום אפשרי בשלטון המקומי.
"שלטון מקומי מתנהל בהיבט הזה בדיוק כמו במשרדי ממשלה ובכנסת. כמו שיש לוביסטים ושדלנים שמגיעים לכנסת כדי לנסות לקדם אג׳נדה או אינטרס כלכלי של תאגיד מסוים, יש את המאכערים שמגיעים לעיריות כדי לקדם את הלקוחות שלהם מול הפקידים", הוא מספר. "זה יכול להתבטא במגוון דרכים וביניהן ברישוי עסק, רישוי ופיקוח על בנייה, קידום מקורבים בעירייה ועד לרישום ילדים לגנים ובתי ספר. התופעה מושרשת בכל מקום".
לדבריו, המאכערים מנצלים את הקשרים הקרובים שהם מתחזקים בעיריות השונות. "הם מסתובבים במסדרונות, מכירים את כל הפקידים והבכירים, יושבים איתם בבתי קפה ויוצרים יחסי קרבה. כמובן שיש המון עובדים הגונים בעירייה וזה לא קורה כל הזמן, אבל הרבה פעמים המאכערים משתמשים ביחסי הקרבה שהם יצרו ואפילו משלמים לפקידים כדי להשיג את מה שהלקוחות שלהם רוצים, והם מצליחים".
כדי לקבל רישיון עסק תצטרכו לעמוד במספר פרמטרים כמו אישור של כיבוי אש, מחלקת החשמל ומשרד הבריאות. לא רוצים לחכות? תסגרו עם ומאכער שיקדם עבורכם את העניינים תמורת תשלום. איפה הבעיה? המאכרים מצליחים להוציא לבעלי עסקים אישורים גם אם הם לא באמת עומדים בכל התנאים.
"עסק יכול לשלם למאכער סכום שנע שמתחיל ב-5,000 שקלים ובמקרים קיצוניים גם מאות אלפי שקלים. שמעתי על מפעל ששילם מאה אלף שקלים וקיבל כך רישיון עסק אבל בזמן שריפה מתגלה שהמטפים שלו לא באמת עובדים. מדובר לפעמים באישורים פיקטיביים", מספר גורם המעורה בתחום.
בעולמות הנדל"ן, נמצא לדבריו הכסף הגדול. "מפקחי בנייה מטעם העירייה אמורים לפקח על העבודות, אבל בפועל מגיע מאכער למפקח, שמרוויח שכר נמוך מאוד, ומציע לו לשפץ לו את הבית בתמורה להעלמת עין בבנייה. המפקח הופך ללקוח שבוי של המאכער, ומתחיל להעלים עין. הוא לא מגיע כל יום לפקח, יחתום על טפסים בלי לקרוא בין השורות. שם הכסף הגדול נמצא, ועבור הקלות בפיקוח על בנייה אפשר לשלם גם מאות אלפי שקלים".
"עסק יכול לשלם למאכער סכום שנע שמתחיל ב-5,000 שקלים ובמקרים קיצוניים גם מאות אלפי שקלים. שמעתי על מפעל ששילם מאה אלף שקלים וקיבל כך רישיון עסק"
מעבר לכך, הם פועלים לדבריו גם כדי לרשום ילדי מקורבים לגנים ובתי ספר מבוקשים. "הם מזייפים חוזי שכירות, חשבונות חשמל ומים פיקטיביים, מעבירים את זה במשרד הפנים, ואחר כך פקידים במחלקת החינוך רושמים את הילדים שלהם לבתי הספר בהתאם לכתובת המזויפת. אני בעצמי ניסיתי פעם אחת לרשום את הבת שלי לבית ספר מסוים, ובגלל שהתגוררנו מטרים ספורים מחוץ לגבולות בית הספר לא התאפשר לי לרשום אותה. יום אחד ראיתי עובד עירייה אחר, וגיליתי שהוא סידר לבן שלו את אותו בית הספר. התחלתי לברר איך הוא הצליח, והבנתי שהכל מקומבן. זה הרגיז אותי מאוד".
דווקא בכל מה שקשור לדוחות חנייה יותר קשה למאעכרים להשפיע. הסיבה לכך, היא שבהרבה מקרים האחריות לטיפול בהם שייכת לחברה פרטית שמועסקת על ידי העיריות והיא אוכפת את הדו"ח. קשה להם מאוד להכניס את ידם לשם.
"אנשים משלמים למאכער בין אלפיים לחמשת אלפים שקלים, והוא דואג להוציא להם אישור מרופא עבור תו נכה מיוחד, וגם לזרז בעירייה את הקצאת החנייה"
לעומת זאת בכל הנוגע לחניות נכים – הם מצליחים להשפיע בלי בעיה. "הם מצליחים לקדם בעירייה הקצאות של חניות נכה ברחובות, על חשבון נכים שמחכים בתור. אנשים משלמים למאכער בין אלפיים לחמשת אלפים שקלים, והוא דואג להוציא להם אישור מרופא עבור תו נכה מיוחד, וגם לזרז בעירייה את הקצאת החנייה", אומר הגורם.
במבנה השלטון המקומי בישראל שומרי הסף חלשים ומוחלשים
שיטת הקומבינה היא לא תופעה מפתיעה בישראל, אך בכל מה שנוגע לשלטון המקומי – ניכרת אוזלת ידן של הרשויות. "הסיבה המרכזית להתפתחות תופעת המאכערים היא חולשת חברי המועצה בעיריות. לכל חבר כנסת יש עוזרים פרלמנטרים במשרה מלאה, וחלק מהעשייה שלהם נועדה לטפל בפניות ציבור. לעומת זאת, חברי מועצה לא מקבלים שכר, והיכולת שלהם לטפל בבעיות התושבים חלשה ביותר. לוואקום הזה נכנסים המאכערים", מסבירה עו"ד גילי גוטיורט, מנהלת המחלקה המוניציפאלית בתנועה לאיכות השלטון.
סיבה נוספת קשורה לדבריה לפערי ידע בכל מה שקשור בתכנון ובנייה: "מדובר בעולם שלם, מורכב ובירוקרטי המורכב משלבים רבים בדרך, וחברי מועצה רבים הם פשוט לא מבינים בכך, לכן, הם לא מצליחים לפקח ולוודא שלא מעורבים בתהליך מאכערים. היכולת להבין אם התהליך נפגע היום היא מוגבלת".
אתגר נוסף לדבריה, טמון בביזור הסמכויות של הרשויות ברחבי הארץ. "גם אם משרד הפנים ירצה למגר את התופעה, איך הוא יצליח לעשות זאת כשיש 257 רשויות שונות? מרשויות ענקיות כמו רעננה, ראשון לציון או תל אביב, ועד לרשויות קטנות שמוניות אלפי אנשים בלבד. היכולת להצליח ולבצע מהלך רוחבי מצומצמת כשכל רשות פועלת בפני עצמה", היא מסבירה.
"הרשויות במקומיות מנהלות כספים גדולים ורובן גם עושות דברים גדולים וטובים. בו בזמן, סוגיות כוח ושררה וכסף משחקות תפקיד משמעותי בזירה המורכבת והתוססת הזו של השלטון המקומי. לצד מינהל תקין מתנהל מינהל קלוקל, שחיתות ממש או מנהל לא תקין", מעידה אורית רישפי, יו"ר הפורום אח"מ – פורום חברי מועצות בישראל, "מהמידע שאנחנו בפורום אח"מ מקבלים באופן שוטף מהשטח, כמעט בכל רשות יש סוגיות מדאיגות ומקוממות. חברי האופוזיציה בעיקר כמובן הם אלה שמנסים להתמודד בשחיתויות, כשבידיהם מעט מאוד כלים למרבה הצער".
רישפי מצביעה על קושי רב יותר ברשויות הקטנות לעומת הגדולות: "ברשויות הגדולות נראה שקשה יותר לפעול באופן שחיתותי, וברשויות הקטנות ניכר שקל יותר, ולחברי האופוזיציה קשה הרבה יותר. במבנה השלטון המקומי בישראל שומרי הסף חלשים ומוחלשים, בחוק ובכוונת מכוון. לחברי וחברות המועצה אין שכר ואסור גם להחזיר הוצאות, מכאן שהם עובדים ומתפרנסים במקביל לעבודתם במועצת הרשות. הנחת העבודה שלי הייתה ונותרה: הכוח משחית. ולכן יש לרסנו, לאזנו עם בלמים, ולחזק את חברי וחברות המועצות ואת שומרי הסף".
אנשים שילמו לחברי וועדת הבנייה 4,000 דולר כדי לקדם החלטות
חברי מועצה מהאופוזיציה הם בין הגורמים המעטים שמוכנים לספר בגלוי על התופעה. "יש סדרי קדימויות לאנשים מקורבים. כשאדם מקורב אז פתאום אין צורך לעשות אכיפה למשל, ככה מכשירים את השרצים", מספרת הלן גלבר, חברת מועצה באשדוד מזה 15 שנה, שחשפה בעצמה בעבר פרשת שחיתות שכזו: "חשפתי מקרים שאנשים שילמו לחברי וועדת הבנייה 4,000 דולר כדי לקדם החלטות. בעקבות כך הוגשו 21 כתבי אישום וממלא מקום ראש עיר וחברי מועצה קיבלו בין חמש לשש שנות מאסר. אני יודעת היום שהליכים כאלה יכולים להגיע לסכומים של עד מאה אלף שקלים".
יחד עם חברי מועצה נוספים היא מנסה להיאבק בתופעה. "אסור שיפגע אמון הציבור. אם הציבור רואה שאוכפים נושא נגד תושב אחד ונגד אחר לא בגלל קרבה כזו או אחרת, הציבור מאבד את אמונו וזה עלול להוביל להידרדרות מוחלטת של הדמוקרטיה ושלטון החוק, של השלטון הציבורי המקומי שלנו", אומרת גלבר ומדגישה, "כשהציבור יאבד את אמונו הוא לא ישתף פעולה עם השלטון".
אז איך אפשר לצמצם את התופעה? "צריך לפעול כדי לקדם שקיפות וחופש מידע, ובין היתר פרסום יזום של פרוטוקולים, ישיבות מועצה וועדות ובקשות חופש מידע מתושבים. ככל שרשות יותר שקופה, רשמית ופורמלית, ויש יותר הסדרה של השירות הניתן לתושבים והנגשה שלו – כך מתחזק שילטון החוק וטוהר המידות בשלטון המקומי", מסבירה עו"ד גוטיורט ומדגישה, "טוהר ושוויון בקבלת שירות, יחד עם מענה מהיר וקביעת פעולות אסורות לשדלנים - במשרדי הרשות יצליחו להוריד את הצורך במאכערים".
משרד הפנים נמסר בתגובה: משרד הפנים בתוקף תפקידו כמפקח על התנהלות הרשויות המקומיות פועל באופן שוטף מול הרשויות המקומיות בשמירה על טוהר המידות וביצוע פעילותו בהתאם למינהל התקין. במסגרת זו ובעקבות דו"ח זילבר, הפיץ המשרד חוזר מנכ"ל המתייחס לנושא ה"שתדלנות" והנחה את הרשויות כיצד לפעול במקרים בהם יש חשש לפגיעה בטוהר המידות.
מעיריית אשדוד טרם נמסרה תגובה לדברים, נכון למועד פרסום הכתבה.