לא קשה למצוא דברים שמעצבנים אותנו. כנסו לפייסבוק, תוך שנייה תזעמו על איזה עשרה נושאים במקביל, וזה עוד לפני שפתחתם את המעטפה ההיא ממי אביבים שבדיוק הגיעה בדואר. גופים ביורוקרטיים אטומים, נבחרי ציבור מושחתים, מוסדות ממשלתיים לא מתפקדים, ארגונים פיננסיים מעיקים וסתם אנשים מעפנים – נדמה לעתים שכולם חוברים יחדיו על מנת להעלות לנו את הסעיף. וזה לא רק בגלל שאנחנו ישראלים שמבחינה סטריאוטיפית אמורים להיות חמומי מוח, אלא כי אנחנו בני אדם וכי העולם הזה קשוח.

אבל אם זה מנחם, מסתבר שכולנו בזה ביחד. בכל פעם שמתחשק לכם לממש כמה פנטזיות אלימות באמצע סניף דואר, דעו שאחרים מרגישים בדיוק כמוכם. בסקר מיוחד שנערך עבור mako, נשאלו 504 ישראלים מה הדברים שהכי מעצבנים אותם. הסקר נערך באמצעות פאנל פרויקט המדגם (המאפשר למלא סקרים בתשלום) בהנהלת ד"ר אריאל איילון. הסקר בדק מה בדיוק מעצבן את הישראלים ובאיזו מידה, הוא נערך בקרב נשים וגברים בגילאים שונים והכנסה שונה וביניהם חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים, שנתבקשו לדרג כל קטגוריה כמעצבנת, לא מעצבנת ומעצבנת מאוד. תוצאותיו אולי לא יעזרו לכם להתמודד עם העצבים האלו, אבל לפחות תדעו שהדברים שמעצבנים אתכם הם בדיוק אלו שמעצבנים את כל היתר. כולם חולקים את אותה סירה רעועה ודולפת שלפחות פעמיים ביום מתחשק לנו להעלות אותה באש.

לא אוהבים לחכות

במקום הראשון, כצפוי, ניצבים יוקר המחיה ומחירי הדיור. כמעט 100% מהישראלים מוצפים חימה (80% מתעצבנים מאוד, 20% רק מתעצבנים, לא מאוד) בכל ביקור בסופר או כשהם ניצבים אל מול המהלך משנה החיים של רכישת דירה (או מול עוד חודש בשכירות). כולנו תקועים אי שם בתחתית מדרג הצרכים של מאסלו, שגורס שכל עוד אין לך איפה לישון ואיך לקנות קוטג', אתה לא באמת תצליח להתרכז בשום דבר אחר. מחאת 2011 (ומחאת המילקי) הפכו את יוקר המחיה לחלק מהשיח הציבורי ואת ההגירה לברלין למושא עצבים חדש לגמרי (שלא נכנס לסקר. אולי בשנה הבאה).

אחריהם, בהפרשים גדולים מאוד, מגיעים גזענות ואפליה (56.4%), פוליטיקה ופוליטיקאים (55%) והמצב הביטחוני (51.4%) ואז הפיצ'ר הישראלי האהוב – פקקים וצפירות. 50.8% מהישראלים מתעצבנים מאוד כל בוקר בכביש. פלא שאנחנו גוררים את זה אתנו לשארית היום? בגדול, רוב הסיכויים שבלי פקק בבוקר נתעצבן קצת פחות מכל דבר אחר שהחיים יזמנו לנו, נהיה קצת פחות גזענים ומפלים וכתוצאה מכך המצב הביטחוני ישתפר וכל אלו יובילו לשנאת פוליטיקאים פחותה. בקיצור, תפתרו את הפקקים, משם הכל יסתדר.

במורד הרשימה בטח תופתעו לגלות שמוקדי שירות (שמעצבנים מאוד 47% מהישראלים) מעצבנים אותנו יותר ממערכת החינוך (43.3%) ומערכת הבריאות (43%). כי מה זה חולים במסדרון ובגרויות נמוכות לעומת 47 דקות המתנה לנציג של נטוויז'ן? מדהים שיש לנו סובלנות גדולה יותר כלפי המערכת שמחריבה את ילדינו רגשית ומנטלית וכלפי זו שזרקה אותנו כל כך רחוק מחוץ לסל התרופות, מאשר לנציג של בזק שמרוויח 26 שקלים לשעה. ומצד שני, בבחירה בין להמתין שש שנים להשתלת כליה ובין נעימת ההמתנה של הוט, אפשר להבין את אלו שילכו על כליה.

על אותו משקל, רשות הדואר מעצבנת מאוד 42% מהישראלים, שזה קצת יותר ממה שמעצבנת אותם מערכת החוק והמשפט שעומדת על 41.8%. כלומר, עזבו אתכם מרומן זדורוב, החבילה שלנו מאסוס מבוששת. בעצם, כשחושבים על זה, הישראלים פשוט שונאים להמתין. בין אם זה בדואר או בטלפון, רק אל תעמידו אותנו בתור המייסר שבסופו ממתינה לנו ישות אדישה שנאלץ לצעוק עליה. בעוד מערכת הבריאות או המשפט נדמות כמו גזרות גורל עליונות, כאלו שאין מה להיאבק בהן כי ככה זה תמיד היה ותמיד יהיה, הדואר ומוקדי השירות זמינים הרבה יותר להוצאת קיטור. הם חוסר צדק קטן אבל כזה שברגע הספציפי הזה, אחרי הפקק של הבוקר, הופך לקש ששובר לנו את החיים.

גם החרדים מתעצבנים

הנתונים המלאים חושפים מגמה מעניינת: נשים מתעצבנות יותר. באופן עקבי, כמעט בכל אחד מהסעיפים, יותר נשים סימנו את התשובה "מעצבן מאוד" מגברים, שנשארו במחוזות ה"מעצבן" המאופקים. הסטריאוטיפ יוביל למסקנה המידית שנשים פשוט רגישות יותר. קשה להן יותר לשאת באיפוק את עוולות העולם, שמישהו יתן להן פיינט בן אנד ג'ריס ופרק של האנטומיה של גריי כדי לפרוק את כל הדמעות האלה. אבל כנראה שמדובר פשוט בעניין של חינוך. נשים מוסללות להבעת רגשות, את הגברים לימדו לפרוק אגרסיות דרך ספורט, מלחמות ונהמות אקראיות.

מעניין לגלות שבסעיף המוצדק "נפילות אינטרנט", ש-37% מהישראלים מתעצבנים עליו מאוד, אין הרבה הבדל בין העצבים של החילונים לחרדים. כלומר בניגוד לדעה הקדומה לפיה החרדים לא מכניסים הביתה את האינטרנט המזוהם והזימתי, הם דווקא גולשים במינונים די רגילים וכשנופלת להם הרשת, בא להם לצרוח במינונים די רגילים. טוב נו, נורא מבאס להיתקע בלי פורנו באמצע היום. מה עוד מעצבן מאוד חרדים? הדואר. 54.2% מהחרדים מתעצבנים מאוד מרשות הדואר, לעומת 40% מהחילונים. האם המגע היומיומי של החרדים עם הדואר גדול יותר? כנראה שבעוד החילונים מנסים לצמצם אותו למינימום האפשרי, חרדים עדיין נאלצים לפקוד פיזית את הסניפים.

דואר ישראל
לחכות לפסק דין מעצבן פחות מלחכות לחבילה

חרדים מתעצבנים מאוד גם מחופשים ארוכים מהגן ובית הספר – 43% מהחרדים לעומת 29% מהחילונים ו-27% מהדתיים. טוב נו, יש להם הרבה יותר ילדים מכולם. מפתיע שסתם דתיים לא מתעצבנים על החופשים, האם הם נהנים לבלות עם ילדיהם יותר מאשר חילונים וחרדים? דתיים וחרדים מתעצבנים פחות מיוקר המחיה, אולי בגלל שהם רוכשים ברשתות זולות יותר (שהולכות ומתפשטות לכלל האוכלוסייה). מעניין לגלות שדתיים פחות מתעצבנים מאוד באופן כללי, אולי זה עניין של גישה, של תפיסת עולם של "החיים שלנו תותים", אבל עושה רושם שקצת יותר קל להם בחיים מאשר חילונים או חרדים.

הנושא היחידי שבו דתיים עצבנים יותר מחרדים ומחילונים הוא קבוצות וואטסאפ, שמעצבנות 9.8% מהאוכלוסייה הכללית. כן. קבוצות הוואטסאפ מעצבנות כמעט 20% מהדתיים, בעוד שרק 12% מהחרדים ו-5% מהחילונים תופסים אותן כגורם מועקה. כנראה שלדתיים יש נטייה לחפור בוואטסאפ, או שהמגזר עדיין לא גילה את "השתק לשנה", או שמישהו שם ממש ממש התעצבן על תמונות העירום של שרון פרי.  

מרוויחים יותר, מתעצבנים יותר

מדד מפלג נוסף היה רמת ההכנסה. משיבי הסקר חולקו לבעלי הכנסה ממוצעת, מתחת לממוצע ומעל הממוצע. אז כן, אנשים שהמשכורת שלהם מעל הממוצע מתעצבנים יותר מעיכובים בטיסות (32.6%) מאשר אנשים שמרוויחים מתחת לממוצע (27.5%) וזה הגיוני – הם טסים יותר. ברוב המדדים האחרים, אנשים שמרוויחים מעל הממוצע מתעצבנים פחות. לא בהרבה, אגב. מערכת החוק והמשפט מעצבנת 26.3% מאלו שמרוויחים מעל הממוצע, בניגוד ל-45.7% מאלו שמרוויחים את השכר הממוצע. גם מערכת החינוך (37.9% מהמרוויחים מעל הממוצע מול 43.8% מהמרוויחים באופן ממוצע), מחירי הדיור (80% מהמרוויחים באופן ממוצע מול  74% מהמרוויחים מעל הממוצע) ונפילות אינטרנט (35.8% מהמרוויחים באופן ממוצע מול 29.5% מהמרוויחים מעל הממוצע)  טיפה פחות מעיקות עליהם. כנראה שבאמת הכל יותר נוח בחיים כשיש לך כסף.

ואילו דברים כן מעצבנים אותם מעל הממוצע? פוליטיקה שמטרידה 56.8% מהמרוויחים מעל הממוצע מול 55% מהמרוויחים באופן ממוצע, וגזענות שמטרידה 58.9% מהמרוויחים מעל הממוצע מול 51.2% מהמרוויחים באופן ממוצע. אולי, אם אתה לא עסוק במלחמת קיום יומיומית, זה מפנה אותך לאפיקי עצבים אחרים?

אל תגעו לנו בחבילת הגלישה

ואיך משתקפת התפלגות הגילאים בסקר? קבוצת הגיל שהכי קשה לה עם יוקר המחיה היא 35-44. וזה טבעי, זה הגיל שבו כבר יש לך משפחה, ככל הנראה עם ילדים שעדיין תלויים בך ואתה עדיין בשלב גיבוש הקריירה. בקבוצת הגיל הזאת, אין אפילו אחד שלא מתעצבן מהנושא. זו המשבצת היחידה בסקר שנותרה ריקה לחלוטין. אין מישהו שהנושא לא מעסיק אותו. ואם זאת לא סיבה טובה מספיק להתאגד למחאה נוספת, באמת שלא ברור מה כן.

מרבית החולים - חרדים (אילוסטרציה) (צילום: חדשות 24)
עצבניים יותר מהדתיים|צילום: חדשות 24

קבוצת הגיל המדוברת ביותר בשנה החולפת הייתה דור ה-Y. כל אלו שנולדו באייטיז ובניינטיז והיום הם בשנות העשרים ותחילת השלושים לחייהם. כלומר שתי שכבות גיל: 18-25, ו-25-34. בניגוד לדימוי הנרקיסיסטי של שכבת הגיל הזאת, הסקר שלנו מעיד דווקא על רמת אכפתיות ומעורבות גדולה מזו של שכבות הגיל האחרות. בהתאם לסדרת הכתבות של צליל אברהם על דור ה-Y, מתברר שאלו הגילאים שמתעצבנים הכי הרבה מגזענות ואפליה, וממערכת החוק והמשפט. כלומר ערכיים יותר ומוטרדים מעוולות שייתכן ולא מופנות כלפיהם באופן ספציפי. גם מחירי הדיור מקבלים את דרגת העצבים הגבוהה ביותר בגילאים האלו ולא פלא, מדובר בדור שסיכוייו לרכוש דירה משל עצמו הם הנמוכים ביותר.

מה פחות מטריד אותם? מערכת הבריאות זכתה לאחוזים נמוכים משכבות גיל אחרות, ככל הנראה שבגלל שעדיין לא חוו היכרות משמעותית איתה (בני ה-55-64, כצפוי, הם אלו שמתעצבנים ממנה הכי הרבה, עם 58%). דור ה-Y הוא זה שמוטרד יותר מאחרים מהתחבורה הציבורית, כנראה בגלל שבניגוד לשירותי הבריאות, לה הם דווקא זקוקים, ונסו אתם להמתין פעמיים ביום לקו 189. כצפוי, רמת עצבים גבוהה נוספת נרשמה עם נפילות אינטרנט. מה לעשות, זה הדור המחובר מכולם ובזמן שצרחתם על נציגת שירות בטלפון, הם כבר העלו על זה סנאפ. כנראה שבגדול, זה הדור שיודע מה באמת חשוב בחיים – קחו לנו הכל, אבל אל תגעו לנו בחבילת הגלישה. 

>> מה דור ה-Y באמת עושה עם הכסף שלו