אחד המנועים המרכזיים בחוויית הצרכנות הישראלית קשור במילה "פראייר". אסור להיות פראייר וחשוב מכך, אסור שיגלו שהיית פראייר. חלק מחוקי המשחק של ה"לא-פראייר" הם לא לשלם יותר עבור מוצר או שירות שהיד משגת במחיר נמוך, ואם אפשר לא לשלם בכלל, מה טוב. אך כוונות לחוד ומציאות לחוד. האזרח הישראלי משלם יותר: לא רק על מוצרי קוסמטיקה ומכוניות, לא רק על נדל"ן, מזון ופריטי אופנה, אלא גם על האפשרות ליצור יחסים, על משאבי טבע ועל זכויות רפואיות, שגם הן הפכו למכרה זהב. הפרדוקס: אף אחד לא מכריח את הלקוח לשלם. האופציה הזולה יותר עומדת מולו, זמינה ומוכרת, ובכל זאת הוא מחליט להוציא עוד כסף מהכיס. לפניכם רק חלק מהשירותים והמוצרים שאנחנו מתפתים לשלם עליהם יותר, לא תמיד בצדק.

עוד ב-mako כסף:

צופים בתלת מימד בקולנוע (אילוסטרציה: nyul, Thinkstock)
מאמץ גדול, אבל הצופים ממשיכים למלא את האולמות|אילוסטרציה: nyul, Thinkstock

תלת ממד בקולנוע: כאב ראש יקר

עלות סרט רגיל: 39 שקלים

עלות תלת ממד: סינמה סיטי – 46 עד 49.90 שקלים. יס פלנט – 44 עד 52 שקלים. גלובוס – 52.50 שקלים

האם אנחנו באמת צריכים תלת ממד בכל הסרטים שאנחנו רואים? הרוב המכריע של הסרטים אינם "אווטאר" פורץ הדרך ולא "כוח משיכה" המרהיב. מרבית הסרטים משתמשים בתלת הממד כדי להגדיל רווחים ואין הבדל משמעותי בין גרסה "שטוחה" לגרסה היקרה יותר. חלק מהסרטים מצולמים בטכנולוגיה רגילה לגמרי, ואז עוברים תהליך של המרה לתלת ממד. התוצאה: הסרטים עצמם חשוכים, ודורשים מהצופה מאמץ גדול כדי לצפות במה שמתרחש על המסך.

הרשתות מקרינות את שתי הגרסאות, אולם סרטי התלת ממד מקבלים דחיפה עצומה, בעוד ההקרנות של הגרסאות הזולות נדמות מעטות יותר. מעבר לכך, צופים רבים מתלוננים על משקפי התלת ממד הנדרשים, בעיקר על הגיינה, סרבול וכאבי ראש. ואם זה לא מספיק, הצופים נדרשים לשלם עוד מספר שקלים על המשקפיים, בנוסף למחיר הכרטיס.

מצד שני: זו חוויה ייחודית

אפי ליפשיץ, סמנ"ל שיווק גלובוס מקס מבקש שלא נוותר כל כך מהר על החוויה הייחודית הזו: "זו חוויה שקיימת רק בבתי הקולנוע. כל צופה וצופה יכול להבחין בהבדל בין הגרסאות בדיוק כמו שיחוש בהבדל בין טעם של שניצל לטעם של המבורגר. שניהם משביעים, אבל זו ארוחה שונה לחלוטין. הראיה העיקרית לכך שיש הבדל בין שתי הגרסאות היא שיש קהל שמתמיד באהבתו לגרסאות תלת ממד".

שלוש הרשתות מדגישות שההחלטה על הקרנה בתלת ממד אינה שלהן, אלא של היוצרים ושל חברות ההפקה. במידה ואין גרסה "שטוחה", לא מדובר בהחלטה של בית הקולנוע. לדבריהן, עלות ההקרנה בתלת ממד דורשת מערכות הקרנה מתקדמות, שנרכשו בעלות גבוה, ודורשות תחזוקה מתמדת. גם עלות ההפקה של צילום בטכנולוגיה של תלת ממד גבוהה במיוחד.

לגבי עניין המשקפיים, ביס פלנט ובגלובוס מקס מציעים משקפיים לשימוש אישי למי שחפץ. המשקפיים עצמם, הם מדגישים, מגיעות באריזות חד פעמיות.

ויטמינים (אילוסטרציה: ronstik, Thinkstock)
תזונה מאוזנת הופכת את תוסף התזונה למיותר|אילוסטרציה: ronstik, Thinkstock

ויטמינים: עדיף לאכול פירות

הוצאה ממוצעת על סל מזון בסיסי למשפחה לחודש: 1,871 שקל

הוצאה חודשית ממוצעת על ירקות ופירות: 427 שקל

עלות ויטמינים: 20 שקל עד 380 שקל

המודעות לאורח חיים בריא הולכת ותופסת תאוצה ואיתה גם קהל צרכני תוספי התזונה. שוק הוויטמינים ותוספי המזון בישראל מגלגל על פי ההערכה 800 מיליון שקל בשנה. לפני שנה חשף דה מארקר שפערי המחירים של תוספי מזון בישראל לעומת ארה"ב מגיעים לפי שלושה ויותר. פרט לתשלום המוגזם לעתים, נותרה שאלת היעילות של התוספים הללו. לפני כשנתיים התפרסם מחקר אמריקני שהוכיח כי המולטי ויטמינים לא מועילים לבריאות, וחלקם אף מזיקים. מסקנות המחקר, שכלל מעקב אחר מאות אלפי נבדקים, קבעו שתוספי המזון אינם מונעים מחלות וכי אדם שמקפיד על תזונה מאוזנת כלל אינו זקוק להם. בניגוד לטענות העבר, כי התוספים הללו עשויים למנוע מחלות סרטן, מחלות לב, מחלות כרוניות ואף לשפר את זיכרון המבוגרים, מהמחקר עלה כי אלו הם פרסומים שאין להם כל אחיזה במציאות.

אישה עם ירקות ופירות (אילוסטרציה: dolgachov, Thinkstock)
כמה מאיתנו באמת אוכלים 9 פירות ביום?|אילוסטרציה: dolgachov, Thinkstock

 מצד שני: הכל בגלל האוכל התעשייתי

בחברות אלטמן וסולגאר מיהרו להבהיר שהם מסכימים: אין תחליף לתזונה טבעית ובריאה. אלא שלטענתן הרכב המזון המודרני, שכולל אוכל תעשייתי בעל הרכב מפוקפק ודיאטות הרזיה, מוביל לכך שמרבית האנשים לא מקבלים את המינון המתאים של ויטמינים ומינרלים. רק 20 עד 30 אחוז מהמבוגרים צורכים 5 עד 9 מנות פרי ליום, כפי שנדרש. מחסור נוסף נמצא גם בוויטמין D ובוויטמין B12. הן ממליצות להתייחס לכל תוסף בנפרד, ולבדוק איזה חסר תזונתי הוא משלים.

טענה נוספת של החברות היא הזמינות הביולוגית לגוף וספיגה גבוהה יותר בתוסף. כיום חברות גדולות של תוספי תזונה נותנות דגש בשלב פיתוח המוצר על העשרתו ברכיבים טבעיים שונים המשפרים את ספיגתו בגוף.

בנושא העלויות, לדברי נציגי אלטמן עלות המוצר נגזרת מגורמים רבים: קניית חומרים ממותגים ופטנטים מהטובים בעולם. לעלויות המוצר מתווספים עלויות של בקרת ואבטחת איכות. בדיקת האצוות במעבדות בלתי תלויות לטיב וכמות הרכיבים הפעילים והובלה לארץ בתנאים מחמירים.

הנטורופת אוהד כהן נזנין מציע גישה מאוזנת: "אני בעד נטילת תוסף כזה או אחר אם ישנה בעיה. יש מקרים בודדים בהם צריכת נוטריאנט היא הכרחית כדי להימנע ממחסור שיכול להוביל לנזקים חמורים, העיקרי שבהם הוא ויטמין B12. כאשר יש בעיה מסוימת והותאם תוסף כזה או אחר באופן אישי על ידי איש מקצוע, האפקט של התוסף על הגוף יהיה הרבה יותר משמעותי לעומת לקוח מזדמן שיעבור בין מדפי התוספים בפארם ויקנה משהו שהוא שמע עליו בפרסומת".


 

זכויות סוציאליות: ידע זה כוח

עלות מימוש זכויות בביטוח לאומי: זמן ועצבים

עלות ממוצעת של טיפול בחברות מימוש הזכויות: 8,000 שקל

עלות פתיחת תיק: 800 שקל

הישראלי הממוצע עובד ומשלם כל חייו מסים למדינה, עד שמגיע הרגע שבו הוא נופל למשכב, או נפצע. על מנת לקבל קצבאות כדי להמשיך ולכלכל את עצמו ואת משפחתו בעת הקושי שלו, הוא נתקל בחומות הגבוהות של הביורוקרטיה המקומית: בחוסר ידיעה ברורה של זכויותיו, בטפסת אינסופית, בסדרה ארוכה של ועדות ובהבנה שאת הכסף המגיע לו יש סיכוי סביר שלא יקבל.

על הקרקע פורייה הזו צמחו חברות למימוש זכויות רפואיות, אשר מתווכות בין הזכאים למוסדות המדינה, ובדרך גורפות לכיסן מאות מיליוני שקלים, ושל עורכי דין המתמחים בנושא. על פי כתבה שפורסמה בדה מארקר לפני כשנה כ-20 אלף איש בישראל נעזרים בשירותי חברות למימוש זכויות ובעורכי דין, כאשר שכר הטרחה נע בין 20%-30% ועלות ממוצעת של טיפול היא 8,000 שקל. המילה "זכות" מתארת היתר מכוח החוק הפורמלי והמוסרי לבצע פעולה או להימנע ממנה, אז איך זה שבישראל של 2015 פועלות חברות ה"מתווכות" לאזרחי המדינה את מימוש זכויותיהם?

 

הביטוח הלאומי היה שותף מלא למצב זה. בדו"ח מבקר המדינה נכתב: "הביטוח הלאומי גובה דמי ביטוח מכל תושבי ישראל - אך חייב בין 300 מיליון למיליארד שקל לאזרחים שזכאים לקצבה ולא מיצו את זכותם מסיבות שונות, כמו חוסר ידיעה או קשיים שהביטוח הלאומי מערים עליהם". אולם בביטוח הלאומי מבטיחים שהם ממשיכים לשפר את השירות, להקים את מרכזי "יד מכוונת", שמסייעים בהגשת תביעות, וממהרים להזכיר שמתוך מיליון תביעות שמוגשות בשנה, חצי מיליון הן תביעות בהם ביטוח לאומי פונה לאזרח על מנת למצות את זכויותיו.

דרך נוספת לצמצם עלויות בתחום היא שימוש במאגר המידע המקיף כל זכות. מדובר בתוצאה של שיתוף פעולה בין עשרות ארגונים ומומחי זכויות מהממשלה, מארגונים חברתיים ומהאקדמיה. האתר, שפועל מאז 2010, מתהדר ב-100 אלף כניסות בשבוע. פעמים רבות, אומר אמיתי קורן, מנכ"ל כל זכות, אנשים מגלים באמצעות האתר שכל מה שהם צריכים לעשות כדי לממש את זכותם הוא מילוי פשוט של טופס. ביטוח לאומי, הוא מפתיע, משתף איתם פעולה בהתלהבות. בין היתר יצר שיתוף הפעולה רשימת צ'ק ליסט, הכולל את רשימת המסמכים והבדיקות איתם צריך להגיע אל הוועדה הרפואית עבור מעל ל-20 מחלות ולקויות. קורן מבטיח שמדובר ברשימה שחוסכת טרטורים, ולעתים מייתרת את השימוש בעורך דין או בחברת מימוש זכויות.

מצד שני: "אנחנו מגדילים את סיכויי ההצלחה של הלקוח"

מה עושות בעצם חברות כגון "זכותי" ו"לבנת פורן"? שתיהן מפרטות את התהליך: ליווי של הלקוח לאורך כל תהליך מימוש הזכויות הרפואיות. כלומר, איסוף חומר רפואי, שליחת הלקוח לבדיקות רפואיות הכרחיות, סיוע במילוי הטפסים והבניית התיק הרפואי. ב"זכותי" הדגישו את הסיוע הנוסף להגשת בקשות פטור ממס הכנסה והגשת תביעות נגד חברות הביטוח. ב"לבנת פורן" הדגישו את העובדה שהחברה מממנת חוות דעת רפואית שמגדילה את סיכויי הלקוח מול הוועדה הרפואית. לטענת החברה, עלותה של חוות דעת כזו בשוק הפרטי מגיעה לאלפי שקלים.

בנושא התעריפים, "בזכותי" מציינים שפגישת ההיכרות הראשונית בחברה היא ללא תשלום. החברה החילה על עצמה את התעריפים החדשים שקבע החוק החדש (הידוע בכינוי: "חוק לבנת פורן". מ.ד.), שייכנס לתוקף בסוף נובמבר. ב"זכותי" משלמים היום: 800 שח + מע"מ על פתיחת תיק (דמי טיפול) , 11.25% עמלה מתוך 60 קצבאות בנכות כללית , או 13% עמלה מתוך 60 קצבאות על נכות עבודה.

"לבנת פורן", לעומת זאת מסרה: "התשלום ועלויות הטיפול תלויים בנושא הטיפול, מורכבותו, חוות הדעת הנלוות, סוג הקצבה וכו' ועל כן,  משתנים בהתאם לפרופיל הלקוח".

שתי החברות מתעקשות שהן אינן גובות תשלום מלקוחות לפני שאלה קיבלו את המגיע להם. במידה ולקוח לא זכה בתביעה, הוא לא משלם דבר, פרט לדמי פתיחת התיק.

בשתי החברות לא שוכחים להזכיר שכל אחד יכול לפנות בעצמו למוסדות הרלוונטיים. אולם ב"זכותי" מציינים: "המספרים מלמדים כי רק 1 מתוך 4 אנשים שפונים עצמאית לביטוח לאומי זוכים להצלחה. לעומת זאת, אחוזי ההצלחה באמצעות חברת 'זכותי' הינם פי שלושה".

ואילו "לבנת פורן" טוענת שלקוחות רבים לא מעוניינים כלל לפעול לבד בנושא הזכויות, בעקבות הצורך במומחיות רפואית: " אנשים טועים לחשוב שאם הם סובלים מבעיה רפואית מסוימת הם יקבלו באופן אוטומטי את אחוזי הנכות על כך. ואין הדבר כך. לדוגמא: אם אדם סובל מבעיות בגב, בתיק הרפואי יהיה כתוב 'כאבי גב'. אולם הוועדה הרפואית אינה מעניקה אחוזי נכות על כאב, אלא על מגבלות בתנועה. אי הכנת החומר הרפואי בהתאם לצרכי הוועדה היא הגורם העיקרי לדעתנו המביא לאי מיצוי זכויות. לקוחותינו מבינים זאת היטב ולכן מעדיפים לקבל את שירותינו".

אישה בשדה שותה מבקבוק מים (אילוסטרציה: mikanaka, Thinkstock)
בקבוק אחד, או מים לשנה?|אילוסטרציה: mikanaka, Thinkstock

מים מינרליים: הכי זול לפתוח את הברז

עלות מים מהברז: 7-9 שקלים לשנה לאדם

מחיר שישיית בקבוקים: בין 10 ל-17 שקלים (המחיר הסופי נקבע על ידי הקמעונאים)

יש לכם ברז עם מים זורמים בבית? סביר להניח שכן. אתם משלמים מדי חודש עבור המים האלו, ובכל זאת, אתם ממשיכים לקנות מים מבוקבקים. על פי אתר משרד הבריאות אדם בוגר צורך כ-750 עד 900 ליטר מים לשנה (8-10 כוסות לאדם ליום). ההוצאה השנתית לשתיית מי ברז לאדם עומדת על כ- 7-9 שקלים בלבד. לשם השוואה, זו העלות הממוצעת של בקבוק שתייה אחד שנקנה בקיוסק. אספקת המים לשתייה בברז מבוססת בעיקר על שאיבת מי תהום, מים עיליים מהכנרת, ממעיינות ומנחלים, או מי ים מותפלים. טרם האספקה, כל המים עוברים חיטוי וטיפול המוודאים את התאמתם לשתייה בטוחה, ומדי שנה נערכות אלפי בדיקות איכות. כלומר, הנושא נמצא תחת פיקוח הדוק. אולם זה לא עוצר את הלקוחות בדרך לקופה, ולמחזור הפלסטיק.

"אין יתרון בריאותי למים מינרליים על פני מי הברז. להיפך, מי הברז עדיפים משום זמינותם, עלותם הנמוכה ויש להם יתרון סביבתי (הפחתת צריכת בקבוקים, פחות משאיות וכו')", נמסר ממשרד הבריאות.

ברז מים (אילוסטרציה: gemenacom, Thinkstock)
אוהבים כלור?|אילוסטרציה: gemenacom, Thinkstock

מצד שני: בלי כלור, ועם הרבה מינרליים

בחברות "נביעות" ו"מי עדן" יודעים שהמים מהברז זמינים וזולים, אבל מבקשים להזכיר שהמציאות שונה ממה שמתאר משרד הבריאות. איכות המים משתנה בעקבות המקור ממנו נשאבו והצנרת דרכה הוזרמו. ככל שהצנרת ישנה יותר, יש לכך השפעה שלילית על הרכב המים. במהלך המעבר בצנרת עלולים להיספח חלקיקים למים, כדוגמת חלודה, המשפיעים על איכותם. כמו כן, מי הברז מכילים כלור, הנועד להבטיח את בטיחותם לשתייה.

לעומת זאת, מבטיחים בשתי החברות, ההרכב של המים המינרליים הוא קבוע, ידוע ורשום על התווית. הלקוח, אומרים בחברות, יודע בדיוק מה הוא שותה. המים עוברים היישר מבטן האדמה אל הבקבוק. בשתי החברות ציינו את הריכוז הנמוך של המלחים במים כגורם חיובי.

את המחיר מסבירות החברות בעלות המים המשולמת למדינה, עלויות הייצור והאריזה, הוצאות מכירה, עלויות ההפצה ועוד. עוד ביקשו לציין שהמחיר לצרכן נמצא בירידה מתמדת, כתוצאה מהעמקת התחרות בקרב הקמעונאים ובין מותגי המים המינרליים השונים.

אחסון קבצים בענן (אילוסטרציה) (צילום: אילוסטרציה)
חייבים את זה זמין ומהיר. שירותי גיבוי בענן|צילום: אילוסטרציה

שירותי ענן: הענקיות מורידות את המחירים לרצפה

עלות שירותי ענן ברשת: גוגל – עד 15 ג'יגה בחינם. OneDrive ו-Dropbox – עד 2 ג'יגה בחינם. Mega – עד 50 ג'יגה בחינם. מעבר לגדלים אלה השירות ניתן בתשלום נוסף של 7 עד 9 שקלים בחודש.

עלות שירותי ענן בחברות הסלולריות: סלקום: 9.90 שקלים לחודש ל-100 ג'יגה. פרטנר: 12.80 שקלים לחודש עבור אחסון של 200 ג'יגה.

כמות התמונות, הסרטונים, הקבצים, והשירים שאנו צוברים במחשבים ובסמארטפונים מכפילה ומשלשת את עצמה ככל שהזמן עובר. אם פעם היינו משתמשים בכונני אחסון פיזיים שהלכו וגדלו, כיום שיטת האחסון הפופולארית היא גיבוי בחוות שרתים מרוחקת, אצל חברות האחסון ברשת. שיטת "הענן" שינתה את התפיסה שלנו בכל מה שקשור בנגישות לתוכן, וכיום אנחנו רגילים לכך שהוא נגיש מכל מקום. לא מעט חברות נותנות שירותי ענן בחינם: Google Drive, המובילה והפופולארית בעולם, שמונה כ-190 מיליון משתמשים, מעניקה לבעלי חשבון ג'ימייל GB15 בחינם, כך גם חברת OneDrive של מייקרוסופט, Copy של ברקודה, וDropbox -  שמציע רק כ-GB2 בחינם. חברות קטנות יותר, כגון mega, מפתות את הגולשים באמצעות נפח גדול יותר בחינם, שיכול להגיע עד 50 ג'יגה. המודל הכלכלי: אם תרצו לאחסן יותר, תצטרכו לשלם. לעומתן, חברות הסלולר המקומיות מציעות שירותי ענן בתשלום מהGB1 הראשון. האם התשלום מוצדק כשיש כל כך הרבה אופציות חינמיות מסביב?

סלקום
כדאי לשלם בשביל שירות בעברית? דוכן של סלקום

מצד שני: יש תמיכה ויש גיבוי של הסלולר

סלקום ופרטנר (פלאפון סרבה להגיב) מבהירות שיש לא מעט יתרונות לשירותים שלהם. פרט לנפח האחסון הגבוה, מאפשרים השירותים למנוי לגבות מגוון רחב של תכנים, הן במכשיר הנייד והן תכנים במחשב האישי (באמצעות התקנת תוכנה): אנשי קשר, תמונות, סרטונים, יומן, מסרונים וקבצי קול. הכל נגיש, באופן טבעי, מכל מקום, מכל פלטפורמה ומכל מכשיר.

באשר ליתרון על פני ענקיות כמו גוגל, החברות מציינות את השירות ואת העובדה שהגיבוי מתבצע אוטומטית, ואינו צורך מנפח הגלישה של המנוי. התמיכה, באופן ידידותי למדי, מתבצעת בשפה העברית.

גבר מדבר עם אישה במחשב (אילוסטרציה: AndreyPopov, Thinkstock)
כמה עולה להוכיח רצינות?|אילוסטרציה: AndreyPopov, Thinkstock

הכרויות: למה לשלם על אהבה?

עלות אפליקציית הכרויות: חינם

עלות חודשית של אתרי הכרויות: בין 69 ל-129 שקלים בחודש

תמיד אמרו לנו שכסף לא קונה אהבה, אבל לא כך חשבו מייסדי אתרי היכרויות בתשלום. נדבכים מרכזיים מחיינו עברו למגרש הווירטואלי: תשלומים, קניות, אינטראקציות חברתיות, וגם מציאת בני זוג. התחום הרומנטי הוביל יזמים רבים להקים שפע של אתרי היכרויות ואפליקציות: OkCupid, Loveme, Tinder ועוד כאשר ההרשמה לרובם בחינם. ועוד לא הזכרנו את פייסבוק, שהפכה לזירת ההיכרויות הגדולה ביותר בעולם, בלי שתצטרכו לשלם לה שקל. עם זאת, חלק מאתרי ההיכרויות הפופולאריים גובים דמי תשלום חודשיים מהגולשים. האם זה בכלל משתלם?

אין תמונה
עמוד הכניסה לאתר ההיכרויות alpha

מצד שני: מי שמשלם מחויב יותר

"הניסיון מלמד כי מרבית האתרים החינמיים לרוב נכנסים לשוק כרוח סערה אך מהר מאוד עוברים למודל תשלום כזה או אחר, בשביל לתמוך בפעילות או במקביל מפסיקים לתמוך באתר והאתרים לרוב נשארים כפי שהושקו", אומר שי טרוצמן, מנכ"ל ספארק נטוורקס ישראל מפעילת JDATE. "ההצדקה לתשלום נובעת בעיקרה מהמחויבות לתהליך מציאת הזוגיות. רווק/ה אשר משלם מנוי מרגיש מחויב למציאת קשר למטרות רציניות וכך גם האתר ממוצב בשוק, בשונה ממרבית האתרים. אנחנו מספקים סיוע באפיון הפרופיל ובמילוי נכון ועמלים לספק חווית היכרויות מקיפה ומהנה, כפי שלא קיים בפלטפורמות אחרות".

גם אנשי אתר "Alpha" מאפיינים את המשתמשים החינמיים כקלילים. "האתר שלנו לא מתנהג כאתר היכרויות רגיל", טוענים שם. "אנחנו לא רק מספקים את הפלטפורמה אלא גם מבצעים מיון אישי ואנושי (on line) לכל נרשם על ידי פסיכולוגית המתמחה בהשמה. מערך המיון הוא זה שמעניק לנו אחוזי הצלחה גבוהים מהרגיל ולכן בהשוואה לאתרי ההיכרויות החינמיים אנחנו בהחלט מספקים יותר תועלת למשתמשים שלנו".