כולנו שואלים את עצמנו איך נתנהל מבחינת עבודה, לימודים, בילויים וקניות אחרי שהקורונה תחלוף מן העולם. אלא ש"אחרי הקורונה" לא יגיע כל כך מהר: בשנה הקרובה נתנהל באופן די דומה לאיך שאנחנו מתנהלים בימים אלה, והפקק ישתחרר רק אחרי שיגיע החיסון המיוחל.

את השפעות הקורונה נרגיש עוד שנים רבות. בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte ישראל כבר חוקרים את השינויים שיחולו בכלכלה הישראלית ובהתנהלות האישית של האזרחים, ולבכיריה יש כבר כמה תובנות מעניינות.

רני ארגוב, מוביל סקטור הקמעונאות ומנהל משותף של Deloitte Digital, מבחין בין שתי תקופות שלאחר מגפת הקורונה: תקופת האקורדיון של פתיחה וסגירת המשק, עם הקורונה ברקע; והתקופה של אחרי החיסון – ה"ניו נורמל" (הנורמה החדשה).  

מהי תקופת האקורדיון?

שלי תשובה, שותף בחטיבת הייעוץ Monitor Deloitte, מסביר: "אני מסכים עם חוקרים אחרים שסבורים שאי אפשר להשוות את משבר הקורונה למשברים כלכליים שחווינו בעבר. הפעם יש אי וודאות קיצונית בגלל משהו שאיננו יודעים איך להתמודד איתו או מתי הוא יסתיים. האם הסגר ישתחרר אחרי פסח והילדים יחזרו למוסדות חינוך? מתי ייפתחו מקומות העבודה, וכמה אנשים יוחזרו מחל"ת? זו הייחודיות של המשבר הזה.

"אנחנו רגילים למשברים צבאיים שלוו במשברים כלכליים, אבל הם נמשכו כמה חודשים והשפיעו על חלק מהמשק. ואז המבצע הצבאי נפסק, מעלים את המפסק, הגיר קצת חורק, אבל מתחילים לנוע. בשבועיים האחרונים כבר ברור שבהתחלה נחזור לתקופת ביניים שבין חצי שנה לשנה בה נתנהל עם הנגיף. המדינה תנקוט צעדים מגבילים על הציבור כדי לשמור על בתי החולים בשליטה. זאת התקופה המכונה תקופת האקורדיון.

שלי תשובה (צילום: אלמוג סוגבקר)
תשובה. השקעה נמוכה יותר בתשתיות|צילום: אלמוג סוגבקר

"העולם הוירטואלי יכול להמשיך להתנהל כרגיל גם לצד הנגיף, אבל יש עולם שלם כמו בתי המלון שאפשר לשגע אותו – פתאום ירשו לפתוח ופתאום שוב יסגרו, או שיפתחו את בתי המלון בעיר מסוימת ובאחרות לא. גם בפעילות התעשייתית נראה דפוס דומה – מפעל ייפתח ושוב ייסגר וכן הלאה, על אזור מסוים יוטל סגר ועל אחרים לא - כל כמה שבועות ישנו את הכללים".

"הולכים לתקופה של תנודתיות"

בעקבות הקורונה, כל הקשור לעבודה מרחוק ושירותים דיגיטליים – מסחריים וממשלתיים – הולך לתפוס מקום חשוב במיוחד. אלה שהיססו לפתוח את העסקים שלהם לאפליקציות ולאתרי האינטרנט, מבינים היום שהם חייבים להיות שם. הדבר יוביל לירידה במכירות הפרונטליות: גם חברות מעולם המזון כמו תנובה, שטראוס או קוקה קולה, שרגילות למכור רק דרך קמעונאים, התחילו וימשיכו למכור ישירות לצרכנים דרך אתרי האינטרנט שלהן.

מעמדה של המדיה הרשמית, הכתובה והאלקטרונית יתחזק כי הצרכנים למדו שניתן לסמוך רק עליה, לעומת הרשתות החברתיות שמפיצות הרבה פייק ניוז. זה ייחרת בתודעה הקולקטיבית גם זמן רב אחרי המשבר. אפילו האפליקציות של שיחות ווידאו כמו זום, שהשתלטו על בימי הקורונה, יישארו איתנו בעתיד.

לדברי רני ארגוב, בשנתיים שלוש הקרובות נחזור לבסיס (בק טו בייסיס) עם צמיחה מסתמנת בעולם המזון, התרופות, הטואלטיקה ו"עשה זאת בעצמך". המיתון הכלכלי יביא לכך שנוותר על שיפוץ ושידרוג באמצעות אנשי מקצוע חיצוניים וננסה לעשות כמה שיותר דברים בעצמנו, בדיוק כמו במיתון של 2008 - ובכל הקשור לרכישות חדשות נאלץ לרדת קטגוריה.

"הפקק לא ישתחרר מאפס למאה. אנחנו הולכים לתקופה של תנודתיות – שישה שבועות של משק עובד ואחריהם שלושה שבועות של סגר; מוסדות החינוך והחנויות ייפתחו, אבל הקניונים ומקומות הבילוי יישארו סגורים. הכיסים יישארו מכווצים, גם אצל אנשים שיש להם הכנסה והמצב הכלכלי בבית טוב, וגם הם לא יזדרזו להוציא הרבה כסף על מותרות," מסביר ארגוב.

רני ארוגוב (צילום: אלמוג סוגבקר)
ארגוב. הנדל"ן יהיה מהראשונים להתאושש|צילום: אלמוג סוגבקר

לדעתו, גם אחרי שייפתחו האופציות בעולם התיירות, נראה תקופה של נופש בישראל – גם בגלל התקציב וגם בגלל החרדות. החופשות בארץ יהיו זולות יותר, והתיירות לחו"ל תתאושש הרבה יותר מאוחר. "ייתכן שכבר הקיץ נראה יותר נופשים בבתי מלון זולים, בצימרים ובאוהלים בפארקים. גם משפחות שרגילות לצאת לחופשה בחו"ל פעמיים שלוש בשנה יצמצמו את היקף הנסיעות. אנשים יירתעו מהשהייה הצפופה במטוס ויעדיפו להישאר במדינה בה הם חשים הכי בטוחים", הוא טוען.

לדבריו, חברות הכלכלה החופשית כמו Airbnb ואובר, שנולדו סביב כלכלה שיתופית ואינטראקציה בין הרבה מציעים והרבה מבקשים, יאותגרו במיוחד על ידי הקורונה. "הנגיף מייצר אווירה של התכנסות. בעלי הנכסים ייפגעו יותר מאחרים – אדם שמחזיק שתיים או שלוש דירות ולקח משכנתא בנוסף, עלול להיקלע למשבר כלכלי רציני".

יחד עם זאת, הוא מוסיף, "חברות אלה לא נושאות בעלות הנכסים ולכן יכולות לבצע תיקון מסלול ואם אתה אובר למשל, לשים יותר דגש על שירות משלוחים מאשר על היסעים".

מתי יתאושש הנדל"ן למגורים?

"זה תלוי בכמה עמוק וארוך יהיה המיתון הכלכלי. כל עוד מדובר בתקופה של חודשים ספורים, הנדל"ן יהיה מהראשונים להתאושש. הישראלים מתייחסים לדירה כבטוחה הכלכלית הכי חשובה שלהם, וישראלים ממשיכים להתחתן ולהקים משפחות", מסביר ארגוב.

"גם אם הדרישה תהיה קצת פחות גבוהה, ההשפעה על הנדל"ן למגורים לא תהיה דרמטית. עם זאת, בשלב ראשון נראה אולי מעבר מדירות גדולות לדירות קטנות יותר, חלק אולי יחזרו לגור אצל ההורים לתקופת מה; ההשפעה הפסיכולוגית והפיזית של הפסקת עבודה או צמצומה אצל עצמאים, לצד הרציונל של לא יודעים לאן העולם הולך, תשחק תפקיד גם בנדל"ן לפחות בשנה הראשונה".

ומה עם נדל"ן לעסקים?

"מקומות העבודה יהיו פחות צפופים", קובע תשובה. "אנחנו ניצור ריחוק. עובדים יעבדו יותר מהבית ולכן גם שטחי המשרדים יקטנו. במקום משרד בגודל 500 מ"ר, נסתפק רק ב-100. למדנו בתקופה הזאת שעורכי דין, יועצים וסטארטאפיסטים יכולים לנהל את עצמם דרך הזום".

מדוע כ
המשרדים הולכים לקטון? חלל עבודה משותף, אילוסטרציה|צילום: החדשות

"אם שטחי המשרדים יקטנו, בוודאי שתהיה לזה השפעה על הביקוש", מוסיף תשובה. "זה גם יבוא לידי ביטוי בההשקעות ההוניות במשרדים. ככל שאי הוודאות תימשך יותר משנה או שנתיים, כך תקטן הנכונות של המנהלים להשקיע השקעות הוניות".

רכבת קלה? לא בנורמה החדשה

השלב השני, "ניו נורמל" (הנורמה החדשה), יחל באמצע-סוף 2021 – אם יימצא חיסון יעיל בשנה הקרובה. בתקופה זו המשק יחזור לפעילות מלאה, מסביר תשובה, אבל העולם יראה אחרת לגמרי בהשוואה ל-2019. השינוי המרכזי יתבטא בהתכנסות המדינות בתוך עצמן, גם בהיבטי היצור התעשייתי. "מדינות לא יירצו להיתקע בלי מוצרים שהן נהגו לייבא ממדינות אחרות. לאור משבר הקורונה, שגרם לעצירת הטיסות ולקשיים בהובלה באוניות, הן ירצו לייצר את המוצרים בעצמן".

התקדים הזה עשוי להשפיע לרעה על המשק הישראלי מבוסס הייצוא, שיסבול מביקוש נמוך יותר ממדינות שיתחילו לייצר בעצמן. "אולי במחקר ובהייטק הפגיעה לא תהיה משמעותית. אני מאמין שכול מה שיכול לעזור להתנהל בריחוק, יקבל עוצמה בשנים הקרובות", הוא מסביר. "התעשייה תעבור להיות תעשייה חכמה והאוטומציה והרובוטיקה יפרחו, כמו גם האי קומרס. יקודמו כול תשתיות הדור חמישי בסלולר, שמאפשרת את הטכנולוגיות החכמות במפעלים. תהיה לכך משמעות עצומה על היקף התעסוקה ומאפייניה".

לדבריו, הקורונה רק מזרזרת את התהליך: במקום שייתפרש לאורך עשור, הוא יתרחש תוך שנתיים או שלוש שנים בלבד. "בבת אחת ישתחררו עשרות אלפי עובדים שלא יתאימו יותר לעבודה המשתנה. מצב דומה קרה בשנות התשעים, כשתעשיית הטקסטיל העבירה מפעלים למזרח ולא הזדקקה יותר לעובדי ייצור בישראל", הוא אומר.

בשוק העבודה ישתנה גם שיווי המשקל: כלכלת הגיגים (חלטורות, פרילנס) תפרח, כי הרבה יותר מעסיקים יעדיפו להעסיק עובד חיצוני ללא תנאים סוציאליים שקל להיפטר ממנו בעת צרה, מאשר עובד קבוע עם זכויות. "במשבר הקורונה ראינו שאלה שנפגעו יותר מאחרים, הם מי שההוצאות שלהם קבועות",  מסביר תשובה. "מנהל יודע שעדיף לו להעסיק פרילנסר ובלבד שהוא יודע שבזמן מגפה או צרה אחרת, הוא יכול להפסיק לעבוד איתו באופן מיידי.

יהיו שינויים בהשקעות המדינה במשק?

"בשלב הראשון, שלב האקורדיון, הממשלה תצטרך להגדיל את החוב של המדינה ולצמצם את ההוצאות על המגזר הציבורי – כי אין גביית מיסים ויש עלייה חדה בהוצאות. השאלה הגדולה היא האם יטילו עוד מסים או מלוות על הציבור כדי לגייס כסף מהציבור", הוא תוהה. "אחרי היציאה מהמשבר יישמע קולו של אגף התקציבים באוצר, שעשוי להביא לדרמה ולמשבר עם עובדי המדינה. אין וויכוח שהמגזר הממשלתי מנופח, וזו ההזדמנות להקטין ולייעל אותו גם בחסות הניסיון הטכנולוגי הנצבר בימים אלה".

_OBJ

לדבריו, בשלב השני תצמצם המדינה את ההשקעה בתשתיות. "קשה לעצור הוצאות כוח אדם במגזר הציבורי, אבל קל יותר לדחות את הרכבת הקלה בגוש דן או מתקן התפלה נוסף. אין ברירה כי אין כסף להכל. לגבי הרכבת הקלה יש גם היגיון, כי ממילא העומס על הכבישים יקטן. הרבה יותר עובדים יעבדו מהבית ונראה גם ירידה בכמות המכוניות החדשות שיירכשו".