נועה הילזנרט (צילום: אלה רן, באדיבות המצולמת)
נועה הילזנרט."לבגרויות ולמתכונות באתי אחרי שעשיתי מרתונים לימודיים בבית, בעזרת אתרים יעודים וריטלין|צילום: אלה רן, באדיבות המצולמת

הכתבה הזו היא על נועה הילזנרט, אבל אין אחד שלא הזדהה עם מה שהיא עברה בתיכון. מה ההבדל בינכם לבינה? אתם לא חיברתם ספר שהחל מהשנה ילמד תלמידי חטיבות ותיכון את כל מה שבאמת חשוב לדעת בחיים.

הסיפור שלה מתחיל אי שם בתחילת התיכון, ממש לפני שבע שנים, ביישוב קדימה. בגיל 16 מצאה את עצמה הילזנרט ממלאת טבלאות ייאוש בכל שיעור, לא מבינה מדוע היא מכלה את זמנה במשוואות מתמטיות מסובכות וניתוחי יצירות ספרותיות. "לא הבנתי מה זה יתרום לי בחיים", היא מספרת. "היה לי מאוד קשה לשבת על הכיסא וללמוד. בני האדם לא מתוכנתים לשבת כל כך הרבה שעות, ועוד חומר שלא מעניין אותנו".

כשהבינה שהיא לא יכולה יותר היא פנתה להוריה וניסתה לשכנע אותם לאשר לה לפרוש מהלימודים. "ידעתי שהם לא יאהבו את הרעיון אז הכנתי להם מצגת, והראיתי להם איך אני יכולה ללמוד בכל מקרה את כל המקצועות שמלמדים בבית ספר, רק בדרך שונה וחווייתית", היא נזכרת. "למשל הצעתי שבמקום שיעור ביולוגיה, המקצוע שבחרתי להגביר לקראת הבגרות, אני אבצע מחקר על נושא שאבחר במכון ויצמן. במקום שיעור התעמלות - אלך לחדר כושר".

תני לי לנחש - ההורים לא הסכימו.
"כן, כי הם לא רצו שאסגור לעצמי דלתות. אני שומעת את זה מהרבה ילדים, שיודעים מה הם רוצים לעשות בחיים, אבל ההורים לא זורמים איתם. יש איזה פחד כזה שאם לא תהיה לנו תעודת בגרות, ולא נוכל ללמוד באוניברסיטה - אז בטוח לא נוכל להצליח בחיים. אף אחד לא רואה שבני הנוער של היום כבר מוכוונים קריירה מכיתה ז', ועושים כל מיני דברים כדי לקדם את עצמם לשם".

אז הילזנרט, היום כבר בת 23 נשארה בבית הספר באופן פיזי, אבל פרשה ממנו באופן נפשי. לימודים במקום עצמו לא היו כלולים בתכנית. "לבגרויות ולמתכונות באתי אחרי שעשיתי מרתונים לימודיים בבית, בעזרת אתרים יעודים וריטלין. הרי ממילא בית הספר הוא רק בית חרושת לציונים וכלום לא מעבר, אז פשוט למדתי מה שצריך בבית".

את זמנה היא מילאה בחיפוש כל דרך חוקית כדי לברוח מבית הספר. אישורים רפואיים אפשרו לה להיעדר בלי שייספרו לה חיסורים. מאוחר יותר, כשהבינה שיש גבול לכמות ימי המחלה שהיא יכולה להצהיר עליהן, היא הצטרפה למועצת התלמידים הארצית והקימה מיזם בשם "קונטקט" מיזם חברתי לחיזוק הקשר בין בני נוער יהודים ודרוזים. ביחד עם סמי ביבר, בן העדה הדרוזית ארגנה הילזנרט הרצאות, סמינרים ופעילויות התנדבותיות משותפות.

"היו מורים שהבינו אותי ועזרו לי. המורה שלי למתמטיקה למשל, אחרי שהוא לא ראה אותי כל השנה ובכלל לא הכיר אותי, הסכים לתת לי להבחן במתכונת במועד ב' לבד, ואף הציע עזרה. זה מורה אמיתי לחיים. אבל רוב המורים לא הבינו ותפסו את חוסר היכולת שלי ללמוד 'לפי הספר' כזלזול, והורידו לי נקודות במתכונת".

משהו גדול באמת

היוזמה שהציגה הילזנרט, שניסתה ככל יכולתה לצאת מהתבניות המוכרות, המשיכה גם מחוץ לשעות הלימודים, וללא קשר לחומר הנלמד בבית ספר. "הבנתי שמה שאני לומדת לא יקדם אותי לכלום. אז פשוט פתחתי גוגל והתחלתי ללמוד לבד כל מה שחשבתי שאני צריכה לדעת כדי להתנהל יותר טוב בהמשך החיים", היא מספרת.

"התחלתי לצפות בהרצאות בטד, לקרוא ספרי התפתחות עצמית וספרי כלכלה, לדבר עם אנשים, ואת כל התובנות ריכזתי בתיקיה בדרייב שנקראת: 'שיעורים לחיים'. בסופו של דבר פוסט אחד שכתבתי בפייסבוק, על כך שהדברים החשובים שלמדתי בחיים למדתי מחוץ לבית ספר, הביא לי את החשיפה הגדולה. הרבה אנשים ראו אותו ופנו אליי בבקשה לקרוא עוד. בהתחלה שלחתי את הקובץ לכל מי שרצה. מאוחר יותר הבנתי שיכול לקרות משהו גדול באמת".

"יש איזה פחד כזה שאם לא תהיה לנו תעודת בגרות, ולא נוכל ללמוד באוניברסיטה - אז בטוח לא נוכל להצליח בחיים. אף אחד לא רואה שבני הנוער של היום כבר מוכוונים קריירה מכיתה ז'"

את המשהו הגדול הזה, תוכלו לראות על מדפי הספרים בכל חנויות הספרים בהוצאת כנרת זמורה ביתן.  "הבנתי שאני יכולה להפוך את התיקייה הזו לספר, שיהיה לאנשים כיף לקרוא ובעיקר מעניין", היא אומרת.

"השיעורים שלא תלמדו בבית הספר" כולל שישה פרקים. ועוסק בין השאר בקבלת החלטות, התמודדות עם דחיינות, פיתוח יזמות, שיעורים על כסף וקריירה, איך למצוא ולהתמקד בחוזקות שלכם, איך להיות מאושרים, ולמה כדאי וחשוב להתמיד. הספר, שמעוצב ומונגש לילד דור ה-Z החל בגופן האותיות, בעיצוב ואפילו במקום לכתוב הגיגים, שופע באמירות להגברת מוטיבציה ואף משימות קטנות.

בין השאר תוכלו למצוא שם פרק על איך לפתוח לעצמך דלתות כדי ליצור לעצמכם את ההזדמנויות שאתם באמת רוצים, ערכה שתלמד אתכם לנהל את הזמן ביעילות, פרק שלם על איך מנהלים את הכסף ואיך מרוויחים ממנו עוד, איך למצוא את מה שאתם באמת אוהבים לעשות,איך להתמודד עם כעסים ופחדים, וכמובן- איך להכיר תודה ולמצוא את האושר שלכם.

ספר שמלמד כל מה שלא למדתם בבית ספר שכתוב על ידי מישהי שלא סיימה בית ספר. לא קצת יומרני?
הילזנרט צוחקת. "קיבלתי את התגובה הזו כל כך הרבה פעמים. אבל מה שאני עשיתי זה בסך הכל לכתוב את התובנות בשפה מונגשת לילדי הדור שלי. אף אחד מהתובנות שכתובות שם לא המצאתי, או כתובה מניסיון החיים שלי. להיפך, קראתי מחקרים וראיינתי אנשים חשובים, כל אחד בתחומו, כדי להביא מידע הכי עכשווי ומדויק".

בין האנשים שראיינה נמצא לדוגמא הפרופסור הישראלי לכלכלה התנהגותית דן אריאלי. והוא, תתפלאו, זה שפנה אליה כדי להשתתף בספר.

"פרסמתי פוסט שבו כתבתי רשימה של אנשים שהייתי רוצה לראיין. דן אריאלי היה ראשון ברשימה, והוא ראה את הפוסט והציע לי שניפגש", היא מאשרת. "חוץ מזה ראיינתי את זוהר לבקוביץ, היזם ושופט בכרישים, ד"ר וורנר ווגלס, מנהל הטכנולוגיות של אמזון, אבישי אברהמי מנכ"ל Wix , ערן כץ מחבר סוד הזיכרון המצוין ועוד רבים שנענו לפנייה שלי ופינו מהזמן שלהם לשבת ולענות לי על שאלות".

אילו תגובות את מקבלת?
"אני מקבלת אלפי תגובות מתלמידים שהספר הזה שינה להם את החיים המון בני נוער שמספרים איך החליטו לפתח תחביב לעסק, למדו על ניהול זמן והתחילו להתעניין באיך לנהל כסף. אני השתמשתי בעצות בספר כדי לעבור את הבגרות במתמטיקה. אותה בגרות שלמתכונת ניגשתי רק חודש לפני, והצלחתי ללמוד בחודש אחד חומר של שלוש שנים. הכל בזכות פרק ניהול זמן".

וכמה קיבלת?
"90".

השאיפה היא להיכנס לתוכנית הלימודים

הספר יצא לאור והילזנרט פנתה הלאה למטרה הבאה. "הקמתי אתר למורים עם מערכי שיעור מסודרים, לפי הפרקים בספר, וצ'ק ליסט בסוף כל מערך שיעור למורים שאין להם כוח להתעמק מידי", היא מספרת. "אחר כך פרסמתי פוסט בפייסבוק בקבוצות ייעודיות של מורים, ושאלתי אותם מי רוצה להשתתף בפיילוט שבמסגרתו אני אחלק לתלמידים את הספר בחינם, והם ילמדו ממנו כל השנה. לא חשבתי שיהיה כזה ביקוש, אבל המון מורים נענעו לאתגר".

לוותר על שעת לימוד לבגרות בשביל ללמד חומר מספר שאף אחד לא שמע עליו - זה הישג מרשים.
"אבל זה לא במקום שעת לימוד", היא מחייכת, "זה בדיוק העניין. יש במערכת שעה אחת שאמורה להיות חשובה אבל היא מיותרת לחלוטין". הילזנרט ערכה סקר בקרב 1000 תלמידים ומסתבר שלא רק היא חושבת ככה. "יש במערכת שעה שקוראים לה 'שעת חינוך'. בפועל מדובר בשעה נוספת של המקצוע שהמורה לימד ולא הספיק, או אם היה צריך לעשות מבחן ולא היה זמן פנוי אחר, הוא היה מתקיים אז".

נועה הילזנרט (צילום: באדיבות המצולמת)
הילזנרט עם הספר. "בסך הכל כתבתי תובנות בשפה מונגשת"|צילום: באדיבות המצולמת

כדי להיות בטוחה שהמיזם שלה יצליח, היא שאלה את התמידים מה הם היו רוצים ללמוד בשעה הזו ו-75 אחוזים מהם ביקשו שילמדו אותם שיעורים פרקטים לחיים. "כשהבנתי את הביקוש לזה - בניתי את מערכי השיעור, גייסתי כסף בהדסטרארט כדי לממן את הספרים ויצאתי לדרך".

ואיך היו הפידבקים?
"הפידבקים, גם של התלמידים וגם של המורים מדהימים. המורים מספרים שגם כשנגמר השיעור התלמידים ממשיכים לקרוא את הספר", היא מספרת בהתרגשות.

עכשיו שואפת הילזנרט להכניס את הספר כשעה קבועה במערכת השעות. "משרד החינוך כבר אישר את הספר שזה דבר גדול כי עכשיו תלמידים יכולים לרכוש אותו בסבסוד, אבל רק אם בית הספר בוחר בכך, ומקצה לכך משאבים", היא אומרת. "השאיפה שלי היא ששרת החינוך תכיר בחשיבות של הדבר הזה ותכניס את זה למערכת השעות בכל הארץ. יש כבר ספר, יש מערכי שיעור ויש תגובות נהדרות מהשטח. הספר הזה באמת עושה שינוי. קראתי שהיא הנחתה את משרד החינוך להתחיל כבר בשנת הלימודים הבאה בהנגשה של מקצועות מעולם ההיי-טק - כמו מדעי המחשב, פיזיקה, ומתמטיקה - לתלמידי גנים, יסודי וחטיבות ביניים. אבל לפני שאת הופכת אותם להייטקיסטים- בואי תלמדי אותם איך להתנהל עם כסף, איך להבין במה הם טובים ואיך לנהל את הזמן".

פנית אליה?
"כתבתי לה מספר פעמים אבל לא זכיתי לתשובה".

"אבא שלי עוד מאמין שאעשה תואר ראשון"

כיום הילזנרט, כצפוי, חולשת על מספר תחומים. לאחר שירות צבאי בדובר צה"ל, היא טסה לארה"ב שם הבינה את השוני העצום בין הדור שלה דור ה-Z, לשוק העבודה. במקביל לקידום הספר ותוכנית הלימודים היא גם מנהלת קהילות בסטארטאפ המצליח מאנדיי ("הם חששו לקבל אותי כי פחדו שאני אעזוב אותם ללימודים. את מבינה את האבסורד?") ומרצה בפני ארגונים כמו גלובס ואמדוקס על הפער בין הדורות ואיך לגרום למעסיקים להבין מה העובדים שלהם באמת מחפשים ורוצים.

"נולדנו לעולם אחר, שונה, טכנולוגי והכל בהישג ידינו. אנחנו חיים את האינסטגרם, הטיקטוק והרשתות החברתיות, עובדים בצורה אחרת מהדור הקודם, ובכלל חיים אחרת", היא אומרת. "את הדור שלנו לא מעניין ביטחון תעסוקתי, במיוחד אחרי הקורונה שהבנו כמה זה שטויות".

אז מה מעניין אתכם?
"אנחנו מחפשים מקום עבודה שאפשר להתפתח בו. רבים מאיתנו מתפרשׂים על כמה תחומים כי ללמוד כמוכם ארבע שנים מקצוע ולצפות שנעבוד בו כל החיים זה לא ריאלי בכלל. אנחנו גם פותחים הרבה עסקים קטנים ומעדיפים לעבוד בפרילאנס מאשר במקום עבודה אחד. זה שונה אבל ארגון שרוצה לצמוח חייב לקבל את זה".

ההורים שלך קיבלו את זה שבחרת מסלול חיים שונה ממה שהן ייעדו לך?
"אבא שלי, בסתר ליבו ,עוד מאמין שיום יבוא ואני אעשה תואר ראשון. אבל ברור שהם גאים בי מאוד".

הילד שלכם גם לא מסתדר בלימודים? זה מה שנועה הילזנרט רוצה שתדעו

  1. "קודם כל שכל ילד הוא מיוחד. לכל ילד יש את החוזקות שלו והתפקיד של ההורים זה לזהות אותן ולחזק דווקא אותן. צאו מהסרט שכולם חייבים להיות באותה תבנית. לא כולם חייבים להיות טובים בפיזיקה ומתמטיקה. חבר שלי הוא סטראטאפיסט שבילה שעות כגיימר בילדות. עכשיו יש לו מיזם של משחקי מחשב".
  2. "דבר שני הוא קחו חלק בתשוקות שלהם. תלמדו מה מעניין אותם וצרו עימם שפה משותפת. זה יעזור לכם להבין יותר טוב את העולם שלהם, ולהם - להתחיל להקשיב למה שיש לכם להגיד.
  3. "עודדו אותם להיות אקטיביים. ליצור קשרים ולא להתבייש. תנו להם להבין שאתם מאמינים בהם. בסופו של דבר הכל נופל וקם על זה".
  4. "תנו להם יום חופש אחד בשבוע לעשות מה שהם אוהבים באמת, אבל ללמוד אותו לעומק. בית הספר מלמד אותם להיות פאסיביים, לשבת בשקט כמה שעות וללמוד חומר שהם לא בחרו. גם אם הילד שלכם אוהב משחקי מחשב- הוא יכול ללכת ללמוד תכנות ולהמציא חדשים".
  5. "תנו להם כנפיים אבל אל תפריעו כשהם נופלים. ילדים יודעים טוב מאוד מה הם רוצים, ולפעמים הנפילות אלו שלבים שהם חייבים לעבור בדרך".