בדיוק לפני שנה, ב-30 ביולי 2020, פרסמנו כאן בשומרים סקירה נרחבת של העיתונאית רוני זינגר, הבוחנת את נוהלי ההפגנות של משטרת ישראל. הימים הם ימיו הסוערים של גל המחאה ששטף את ישראל בצמתים ובגשרים נגד בנימין נתניהו, זכה לימים לשם הקוד "בלפור", והגיע לשיאו בהפגנות המוניות מול בית ראש הממשלה בירושלים. היו שכינו את ההפגנות "פסטיבל בומבמלה", היו שכינו את המפגינים "אנרכיסטים ומפיצי מחלות", ובכל המקרה תשומת הלב הופנתה מדי מוצ"ש אל האופן שבו התמודדה המשטרה עם רבבות המפגינים; אל הכללים המעורפלים שעמדו מאחורי האופן שבו הפעילה כוח כלפי האזרחים, ואל השימוש השנוי במחלוקת במכת"זית שמותירה אחריה רשימה ארוכה של נפגעים מזה שנים.
"המשטרה תמיד תהיה אשמה", קבע אז בנחרצות בשיחה עם שומרים, סנ"צ לשעבר ירון קלדס, שהיה סגן מפקד מרחב יפתח במחוז תל אביב ומפקד יס"מ יפתח. "אם לא פינתה בזמן והכילה את חסימות הצירים יטענו כלפיה שהיא חלשה. אם תחליט לפזר את המפגינים ייטען כלפיה שהיא לא פועלת נכון ולא כירורגית כלפי המתפרעים. קשה מאוד לצאת מזה טוב".
טוב יותר או פחות, מה שאמור בכל זאת לעזור למשטרה להתנהל וגם להסביר את קבלת ההחלטות של מפקדיה בפני הציבור הרחב, הן בהפגנות מתוקשרות והן בפעילות השיטור היומיומית, הם נהלים ברורים ושקופים. מתי למשל, מופעלים אמצעי פיזור הפגנות שיש בהם כוח חריג כמו ירי של כדורי גומי או שימוש בגז מדמיע, מתי באלות, בפרשים וכאמור במכת"זית. לא כל הציבור אולי יסכים עם כל הנהלים, אבל לפחות הם יונחו בשקיפות על השולחן, ומעשים יקבלו הנמקה ולא יפורשו כגחמה של קצין כזה או אחר בשטח.
אלא שהמשטרה, כך אנו חושפים כעת, נמנעת מלפרסם מאות נהלים, וזאת לכאורה בניגוד להתחייבות שנתנה לבית המשפט לפני שנה, וקיבלה תוקף של פסק דין. בניגוד לאותו פסק דין, המשטרה לא טרחה לנמק מדוע בחרה שלא לפרסם את הנהלים, שלרבים מהם עניין ציבורי מובהק.
המשטרה נמנעת מלפרסם מאות נהלים, וזאת לכאורה בניגוד להתחייבות שנתנה לבית המשפט לפני שנה, וקיבלה תוקף של פסק דין. בניגוד לאותו פסק דין, המשטרה לא טרחה לנמק מדוע בחרה שלא לפרסם את הנהלים, שלרבים מהם עניין ציבורי מובהק
עד העתירה: רק 20% מהנהלים פורסמו
הנה השתלשלות הדברים: ביוני 2020 התחייבה המשטרה בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים כי תפרסם בתוך חודשים ספורים את רוב נהליה. ההתחייבות ניתנה במסגרת עתירת חופש מידע שהגישה האגודה לזכויות האזרח, כאשר במהלך הדיונים בה חשפה המשטרה, כי עד אותו זמן פורסמו לציבור 183 נהלים מתוך כ-890. כ-20% בלבד.
על פי ההסכמות שהושגו בין המשטרה לאגודה, הוחלט כי המשטרה תפרסם את הנהלים שיש להם תחולה ארצית עד מארס 2021, ואת הנהלים שנוצרו על יד מחוזות המשטרה השונים עד אוגוסט 2021. ההסכמות לא כללו נהלים של אגף החקירות והמודיעין, וכן הותר למשטרה להימנע מפרסום נהלים שאין בהם "נגיעה או חשיבות לציבור", או כאלו שפרסומם עלול לפגוע בפעילותה.
מאז ניתן פסק הדין פרסמה המשטרה מאות נהלים, כאשר באתר הממשלתי ניתן לחפש כעת בין 1,109 פקודות ונהלים. אך גם רשימה של 300 נהלים שהמשטרה בחרה לא לפרסם. אף שהתחייבה בפני בית המשפט כי לגבי נהלים שלא יפורסמו, תצוין "העילה שבעטיה תוכן הנוהל לא פורסם", המשטרה לא פרסמה את העילות. לגבי 19 מתוך הנהלים לא פורסם, אפילו שמו של הנוהל והסתפקה בשם הקוד: "שם הנוהל חסוי", גם כן ללא נימוק.
לגבי רבים מהנהלים שלא פורסמו ניתן להניח כי הסיבה היא רצון שלא לפגוע בפעילויות רגישות. כך למשל, המשטרה לא פרסמה נהלים הנוגעים לאבטחת אישים מאוימים. בין היתר מדובר על "הטיפול בגופים/מאוימים שאינם מממשים את הנחיות סל האבטחה", "שת"פ משטרת ישראל-כנסת בעניין חברי ועובדי כנסת מאוימים", "סיורי ניידות בבית מאוים" ועוד. בקבוצה זו ניתן למנות גם נהלים שנוגעים לאבטחת מפכ"ל המשטרה או להתנהלות באירועים מבצעיים שונים.
מאז ניתן פסק הדין פרסמה המשטרה מאות נהלים, כאשר באתר הממשלתי ניתן לחפש כעת בין 1,109 פקודות ונהלים. אך גם רשימה של 300 נהלים שהמשטרה בחרה לא לפרסם. אף שהתחייבה בפני בית המשפט כי לגבי נהלים שלא יפורסמו, תצוין "העילה שבעטיה תוכן הנוהל לא פורסם", המשטרה לא פרסמה את העילות
לחלק מהנהלים החסויים יש בבירור היבטים מבצעיים, אך גם היבטים הנוגעים לציבור ועשויים להצדיק את פרסומם. כך למשל, לא פורסם נוהל השימוש ב"אלת טונפה" (סוג של אלה משטרתית), כמו גם נוהל "הפעלה ושימוש ברובה 0.22 מסוג רוגר". מדובר ברובה צלפים היורה תחמושת חיה, אך פחות קטלנית מירי חי רגיל, שנעשה בו שימוש בעיקר לפיזור הפגנות. ירי רוגר על ידי כוחות צה"ל הביא לא פעם להרג מפגינים פלסטינים בשטחים, ולתקופה מסוימת השימוש בו אף נאסר על ידי הפרקליטות הצבאית.
לנהלים הללו עשויה להיות השפעה רבה על אזרחי ישראל. על פי דיווח מהחודש שעבר בתאגיד השידור "כאן", מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי החליט לאחרונה להפעיל בכל הארץ אמצעים שונים שהיו עד אז בשימוש רק בשטחים, ובהם הרוגר. בנוסף, על פי הדיווח, החליט המפכ"ל כי כל שוטר יוכל להחליט לעשות שימוש באלה, אף שבעבר הדבר דרש אישור של מפקד מחוז.
17 מהנהלים שלא פורסמו עוסקים בהיבטים שונים של הפעלת כלבים על ידי משטרת ישראל. נהלים אלו מעוררים דילמה שכן מצד אחד עשויים להיות להם היבטים הקשורים לצער בעלי חיים, ומנגד פרסומם עשוי לחשוף פרטים שיפגעו בפעילות המבצעית. ניתן להניח, לדוגמה, שפרסום נוהל ההפעלה המבצעית של כלבים לגילוי סמים ואמל"ח, עלול "ללמד" את סוחרי הסמים כיצד להחביא אותם בצורה יעילה יותר.
למה להסתיר נהלים של משאבי אנוש?
כשליש מ-300 הנהלים שהמשטרה קבעה שאינם מותרים לפרסום אינם נהלים מבצעיים: מדובר בנהלים של אגף משאבי האנוש של המשטרה, זאת אף שלרבים מהם משמעות ציבורית. בין הנהלים שהמשטרה בחרה להסתיר נמצא נוהל הקובע את המגבלות על קידומם של שוטרים שהורשעו בעבירות, נוהל הדיווח לשר הבט"פ על הליכים משמעתיים, פליליים ומינהליים נגד קצינים בכירים, ונוהל הטיפול בשוטרים שנקבע לגביהם בפסק דין כי העידו עדות שקר.
נהלים אחרים של אגף משאבי אנוש הוסתרו אף שעשויים להיות להם חשיבות בהיבט של שימוש המשטרה בכספי ציבור. בין היתר בחרה המשטרה שלא לפרסם לציבור נהלים העוסקים ב"פיצוי עבור אי היעדרות מחמת מחלה", "פרישה מוקדמת לגמלאות בהקפאת זכויות", "נציגי המשטרה בחו"ל – תנאי שירות וזכאויות" ועוד.
גם בנהלים שהמשטרה כן בחרה לפרסם הוסתר מידע רב. לדברי עו"ד אן סוצ'יו, שייצגה את האגודה לזכויות האזרח בעתירה לפרסום הנהלים יחד עם עו"ד אבנר פינצ'וק, מדובר בעיקר בנהלים שעוסקים בהפעלת אמצעים לפיזור הפגנות שאליהם התייחסנו בתחילת הכתבה.
"מה שנשאר בנהלים שפורסמו זה דברים באמת בנאליים", אומרת עו"ד סוצ'יו. "הכל מוסתר בנימוק של חשש לחשיפת שיטות ואמצעים. כל מידע שהיה עשוי לסייע למפגין לדעת אם נעשה שימוש לא ראוי באמצעי מסוים ולהתלונן למח"ש, או פשוט להכיר את האמצעים ולהיזהר כדי להגן על עצמו – כל זה לא קיים יותר"
"לפעמים היו לנו גרסאות קודמות של הנהלים, ולכן אנחנו יודעים שהם עברו קיצוץ ויצא מהם מידע משמעותי, שבוודאות דרוש לשוטרים כדי להפעיל את האמצעים האלה, ואפילו מידע שבעבר היה גלוי", אומרת עו"ד סוצ'יו. "לדוגמה בשימוש בכדורי ספוג היה כתוב בעבר מה הסיכונים שטמונים בשימוש באמצעי, למשל שפגיעה בפלג הגוף העליון יכולה להביא לפציעה בינונית-קשה, ושפגיעה בצוואר ובראש יכול להוביל לפגיעה קשה מאוד. את כל זה הסתירו בנוהל החדש, כאשר גם ההגבלות על השימוש לא מופיעות בנהלים. למשל, אם בעבר ידענו שבואש או מכת"זית ניתן להפעיל ממרחק מסוים, או שאסור לירות רימוני גז למקומות סגורים – כל הדברים האלה ירדו בנהלים החדשים".
"מה שנשאר בנהלים שפורסמו זה דברים באמת בנאליים", מוסיפה עו"ד סוצ'יו. "הכל מוסתר בנימוק של חשש לחשיפת שיטות ואמצעים. כל מידע שהיה עשוי לסייע למפגין לדעת אם נעשה שימוש לא ראוי באמצעי מסוים ולהתלונן למח"ש, או פשוט להכיר את האמצעים ולהיזהר כדי להגן על עצמו – כל זה לא קיים יותר".
האגודה לזכויות האזרח, יחד עם התנועה לחופש המידע, פנו למשטרה בנוגע לנהלים המושחרים, ונענו כי בעקבות בדיקה חוזרת הוחלט לפרסם 14 סעיפים מושחרים. בשורה טובה? לא לדברי עו"ד סוצ'יו. "כמעט כל הסעיפים האלה זה סעיף לקוני שאומר ששוטר לא ישתמש באותו אמצעי בלי הכשרה מתאימה", היא אומרת. "זה מראה איזו תפיסה מעוותת יש שם, שמלכתחילה הסתירו בכלל סעיפים כאלה שלא אומרים כלום".
לאחרונה פנתה עו"ד סוצ'יו למשטרה גם בנוגע לנהלים שלא פורסמו כלל, ונענתה כי הנושא נמצא בבדיקה. שומרים ימשיכו לעקוב ולעדכן.
תגובת משטרת ישראל
"רשימת הנהלים שלא פורסמו לציבור נמצאת בבדיקה משלימה"
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לשומרים: "רשימת הנהלים שלא פורסמו לציבור נמצאת ממילא בבדיקה משלימה, עם השלמתה ובהתאם לתוצאותיה, תעודכן רשימת הנהלים שלא פורסמו לציבור והעילות לאי פרסומם".
"באשר לנהלי אגף המבצעים, בעקבות פניה של האגודה לזכויות האזרח בישראל והתנועה לחופש המידע, נערכה לאחרונה בדיקה נוספת של הקטעים החסויים. במהלך הבדיקה נמצא כי החלק הארי של ההשחרות היה מוצדק וכי יש להמשיך לחסותם בשל החשש שחשיפתם תפגע בפעולות האכיפה של המשטרה ועשויה להביא לפגיעה בפעילותה המבצעית. יחד עם זאת, בבדיקה נמצאו מס׳ סעיפים אשר הוחלט כי ניתן לחשוף אותם לציבור. נדגיש כי נהלי המשטרה המעודכנים מפורסמים מעת לעת באתר האינטרנט של המשטרה".