כמה זה עולה לנו: כל מה שנתקע במדינה בגלל שאין ממשלה

הוקפאו מרכזי שיקום ותוכניות רווחה בירושלים

מי נפגע: מועדוניות ומרכזי למידה ונוער

לאחרונה הודיעה עיריית ירושלים למנהלים הקהילתיים בעיר כי מכיוון שמשרד החינוך לא קיבל את התקציב עבור תוכניות רווחה חינוכיות ומיזמים לשיקום שכונות, לדבר עשוי להיות השלכות שבאות לידי ביטוי בפגיעה במרכזי למידה, מרכזי נוער, מועדוניות, הוראה מתקנת, הנחיית הורים ועוד שירותים שניתנים במרכזים אלה. במשרד החינוך מבטיחים כי התוכניות תתוקצב כבשגרה מיד עד קבלת האישור התקציבי ממשרד האוצר, אבל מתי זה יקרה עם כל מערכות הבחירות האלה? לצערנו, קשה להיות אופטימיים.

הקפאת התוכנית לביטחון תזונתי

מי נפגע: כל משפחה חמישית בישראל

כ-250,000 משפחות, כמעט כל משפחה חמישית בישראל, סובלות מאי ביטחון תזונתי – כלומר אי יכולת כלכלית סדירה לרכוש מזון. התוכנית הלאומית לטיפול בבעיה זו שפועלת מאז 2016 סייעה לכ-11,000 משפחות נזקקות, ועומדת בפני סגירה עקב הקיפאון הפוליטי. מדובר בסיוע בסך 500 ₪ בחודש למשפחה – לרכישת מזון או בחלוקת סלי מזון ארוזים בעלי ערך תזונתי גבוה. היקף הסיוע הוא כ-60 מיליון שקל בשנה – כשליש מקופת המדינה והיתר מתרומות, אך לאור המצב הפוליטי המיזם לא תוקצב לאחר דצמבר 2019.

מערכות הרווחה בקריסה

מי נפגע: שורדות זנות, ילדים בסיכון ונפגעות אלימות במשפחה

ואם כבר מדברים על רווחה, משרד הרווחה שאחראי לטפל ולסייע לקהילות מוחלשות ואוכלוסייה בסיכון, נמצא במצב קשה, לפחות עד אישור התקציב בקיץ. הביטחון התזונתי של מעל 10,000 רעבים הוא רק תחום אחד של רווחה וסיוע לחלשים. עוד תחומים שיסבלנו מעיכוב התקציב המתמשך הם מרכזי אלימות במשפחה, שורדות זנות, מסגרות לאנשים עם מוגבלות, התוכנית הלאומית לילדים בסיכון ועוד. וזה עוד מבלי להתייחס לתחזית הכואבת של קיצוצים אגרסיביים וכואבים בתקציבי המשרד. את התקציבים בתחומי רווחה וחינוך שמעוכבים או קוצצו לרשויות המקומיות אפשר להעריך בקרוב למיליארד שקלים. שר העבודה והרווחה הטרי, אופיר אקוניס, ציין בתחילת החודש כי נמצא פתרון חלקי למשבר. אז כדי לסבר את האוזן – מדובר בתקציב של 6 מיליון שקלים שאמור להספיק עד לחודש אפריל.

הפעימה השלישית של הגדלת קצבאות הנכות

מי נפגע: נתמכי קצבת הנכות ואנשים עם מוגבלות

רק לפני שנתיים, בתחילת שנת 2018, יצאה הבשורה כי תוספת של ארבעה מיליארד שקלים חדשים לקצבאות הנכים, עתידה להיכנס במהלך הדרגתי של שלוש פעימות. זאת כדי לסיים את מחאת הנכים שנמשכה לאורך שנתיים. אלא שבהעדר תקציב מדינה, ועל אף גל מחאה בחודש דצמבר האחרון, זה פשוט לא יצא לפועל. תוספת של מעט יותר משני מיליארד שקלים בשנה ניתנה לקצבות הנכים בשתי הפעימות הראשונות של ההסכם. הפעימה השלישית, שאמורה הייתה להעלות את הקצבאות ל-3,700 שקלים בחודש, פשוט התפוגגה.

בית הספר של החגים בסכנה

מי נפגע: ההורים העובדים במשק

כחלק מקיצור ימי החופשה לתלמידי בית הספר, החליטו בעבר במשרד החינוך על תכנית בית הספר של החגים בחנוכה: 5 ימים במסגרת לימודית כמעט ללא תוספת תשלום. אולם, עם כל הרצון הטוב,  בשל מחסור תקציבי שנובע בין היתר מהפלונטר הפוליטי שנמשך למעלה משנה וממשלת המעבר הארוכה, הוא בוטל ואת הכסף ההורים יאלצו להוציא מכיסם.

אין מפכ"ל למשטרה ונציב חדש לשב"ס

מי נפגע: הביטחון של כולנו

חילופי תפקידים הם דבר לגיטימי במערכות גדולות כמו המשטרה ושירות בתי הסוהר, אלא שלפעמים הסוד הוא הטיימינג. הבעיה היא שאף אחד לא צפה אותנו מגיעים למצב של מערכת בחירות שלישית, מה שהוביל את השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, להקפיא את המינויים כבר למעלה משנה. בינתיים בתפקיד נמצאים ממלאי מקום אולם קצינים במשטרה טוענים כי העובדה שלא מונה מפכ"ל קבוע למשטרה עד כה מעכבת את הדרגה ואת המינוי שלהם ועלולה לפגוע בקריירה שלהם.

בית חולים נוסף בנגב – בסימן שאלה

מי נפגע: תושבי באר שבע והסביבה

החלטה ממשלתית בכנסת ה-19 יזמה מרכז רפואי חדש בנגב, שייבנה בעיר באר שבע וייקרא על שם נשיא המדינה התשיעי, שמעון פרס. אולם, בעוד המפלגות השונות מבטיחות לנו כי הן יקדמו את הרעיון של בתי חולים נוספים בפריפריה, נראה שאנחנו רק הולכים ומתרחקים מהגשמת החזון. כמו שאתם מתארים לעצמכם נדרש תקציב של מיליארד שקלים להקמת בית החולים ועוד כחצי מיליארד לפעילות השוטפת, דבר שכנראה יצטרך להיות מאושר בהחלטת ממשלה נוספת וזה יוכל לקרות, ובכן, רק כשתהיה לנו ממשלה.

הקפאת תוספת תקציב למועצות מקומיות

מי נפגע: הרשויות המקומיות, על כל מחלקותיהן, וכמובן - אנחנו

מעבר לעובדה שהעברת מאות מיליוני שקלים לרשויות המקומיות, הוקפאה בשל המצב הפוליטי ואי תפקוד הממשלה, צפוי גם קיצוץ משמעותי בתקציבים הבאים, עקב הגרעון שהעמיק לאור קיום מערכת הבחירות השלישית. ומה יוצא לנו מזה? פגיעה בבטיחות ובתשתיות, פגיעה בחינוך וברווחה, פיטורי עובדים ועוד. לאחרונה אושר כי כל רשות מקומית תקבל בדיוק את התקציב שקיבלה בשנה שעברה, מבלי להתחשב בתוספות דחופות וקריטיות, כמו למשל תיקון כבישים בעקבות פגעי מזג האוויר או מיגון במועצות הרלוונטיות. שי אלון, ראש מועצת בית אל, משתף בקושי: "זהו מצב בלתי נסבל שכולם נפגעים ממנו. מילדי הגיל הרך ועד הקשישים במועצה. כולם פה מקווים שכבר תקום ממשלה שתוכל לטפל בדברים ולהעביר תקציב ראוי".

פגיעה בעובדים העצמאים

מי נפגע: קהילת העצמאים בישראל

בחוק ההסדרים לשנים 2017-2018 חוקק פרק שלם העוסק בחוק פנסיה חובה לעצמאים, שמופיע כפרק ב' בחוק – חיסכון וסיוע לעצמאים. החוק חייב את כל העצמאים להפריש כספים לפנסיה שלהם ולהפקיד אותם אחרת יקבלו קנס. כמו כן, נקבע כי עצמאי שרוצה לסגור את העסק – יוכל במידה והפקיד פנסיה במשך לפחות שנתיים מתוך ארבע השנים שקדמו לסגירה – למשוך חלק מהכספים מבלי לשלם עליהם מיסים. מדובר בהטבה משמעותית לעצמאים שנמצאים בחוסר וודאות ומצוקה כספית, אלא שבדיעבד כרגע מדובר במלכוד. "האבסורד הוא שהחוק הזה קבע שהתקנות יובאו לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת עד לתאריך 1.7.2017, אבל זה לא קרה עד היום", "מסבירה יועצת המס גיתית שלומי, מ"מ נשיא לשכת יועצי המס, "המשמעות היא שהעצמאים מחויבים להפקיד את הכספים כדי להימנע מקנסות, אבל אין להם שום אפשרות למשוך את הכספים שמגיעים להם. אין כנסת, אין ועדת עבודה ואין תקנות". מי אמר שולמן ולא קיבל?

המאבק לסגירת המפעלים המזהמים במפרץ חיפה

מי נפגע: תושבי חיפה ואיכות הסביבה

המאבק לסגירת מפעלי מפרץ חיפה המזהמים, לא התחיל לאחרונה. מדובר במאבק ארוך וממושך שמתנהל כבר שנים ארוכות ומובל על ידי תנועת "מגמה ירוקה" ותנועות נוספות ותקוע בגלל המצב הפוליטי. לאחרונה החליט המשרד להגנת הסביבה שצריך לסגור את בז"ן (בתי זיקוק לנפט), ועל הפרק נמצאת גם תוכנית להקמת שכונות מגורים במקום המפעלים המזהמים, על מנת לשקם את האזור ולפתח אותו. האם זה בכיוון של להתממש? ממש לא. לפני כשבוע התקיים דיון בו הוחלט שלא לקבל החלטה בנוגע לתוכנית כי עדיין אין ממשלה. כך בעצם נוצר מצב של המשך הפגיעה הבריאותית בתושבי האזור, המשך פגיעה בסביבה, ושום החלטה בנוגע לעתיד מפרץ חיפה.

קיצוץ כואב בתמיכה של המדינה במרכז "נא לגעת"

מי נפגע: מרכז "נא לגעת" ושוחרי תרבות ואומנות

מרכז 'נא לגעת' התפרסם בזכות היותו מרכז לתרבות ואומנות ללא מטרות רווח, שכל מטרתו היא מתן במה לתעסוקה לאמנים עיוורים, חירשים וחירשים-עיוורים. אלא שבעקבות הקיפאון הפוליטי - לא רק שמשרד התרבות קיצץ בתקציב התמיכה, שהינו דל גם ככה, אלא גם משרד הרווחה. באקט אכזרי של ממש, משרד התרבות הודיע למרכז כי תקציב הסיוע לשנת 2019 - שניתן רק עכשיו, באופן רטרואקטיבי – קוצץ. לאחר מכן גם משרד הרווחה הודיע כי הוא מקצץ את התמיכה במרכז בסכום של מאות אלפי שקלים.  70 אחוז מהמועסקים במקום הם אנשים עם מגבלה חושית, וקיצוץ תקציבי עלול להביא לסיום של פרויקטים חשובים, ובמקרה הרע מאוד גם לסיום העסקה של אנשים שאין להם הרבה אופציות בשוק העבודה הקשוח ממילא.

חקיקות בנוגע ל'התעמרות במקום העבודה' (Mobbing) ו'התנכלות תעסוקתית' (Bullying) 

מי נפגע: עובדים שנאלצים לעזוב את עבודתם לא זוכים לפיצוי

על פי עו"ד נעמי לנדאו, ביוני 2019, חתם ה-ILO, הלא הוא ארגון העבודה הבינלאומי של האו"ם, על אמנה בדבר מיגור אלימות והטרדות בעולם העבודה, שקיבלה לראשונה גושפנקה בכל המדינות המשתייכות לאו"ם, כולל ישראל. אלא שבניגוד לתחזיות האופטימיות, מתברר שהשמחה הייתה מוקדמת. למרות שעברו מאז כשבעה חודשים, עדיין לא אושרה האמנה בכנסת, והיא עומדת כאבן שאין לה הופכין בשל הקיפאון הפוליטי וממשלות המעבר. מי סובל מזה? לרוב אנשים חלשים או פגועה שנאלצו לעזוב את מקום עבודתם ואפילו לא זוכים לפיצוי ראוי.

חקיקה בנוגע לדיור מוגן

מי נפגע: ציבור הפנסיונרים

על פי החוק הישראלי הנוכחי, ברגע שאדם נכנס לדיור מוגן, הדבר נחשב לחוזה עסקי, ולכן עליו לשלם מע"מ של 17% לכל חוזה שכירות. כלומר - מדינת ישראל גובה מכל אדם שנכנס לדיור מוגן בין 30-50 אלף שקלים בשנה. גם לאחר שהאדם הולך לעולמו, או מסיבה אחרת רוצה לעזוב את הדיור המוגן, הוא או בניו (במקרה שנפטר) משלמים "ריבית רעיונית" על הפסקת החוזה, דבר שפשוט מרגיש לא צודק ולא נכון. יוזמות שונות פועלות למען שינוי החקיקה, אלא שכל זמן שלא תהיה החלטה בוועדת הרווחה של הכנסת, שינוי החוק לא יקודם. ההשלכות הן בשורה התחתונה - דיור מוגן לעשירים בלבד.

דיור מוגן עולה לאדם בממוצע 8,000 שקלים לחודש פלוס מע"מ, זאת בנוסף לפיקדון של מיליון וחצי עד שלושה מיליון שקלים, שגם עליו נאלץ לשלם מע"מ. החישובים האחרונים מצביעים על תחזית עגומה, לפיה סיכוייו של תושב בישראל, המקבל פנסיה של 57% בלבד משכרו, להשתלב לעת זקנה בדיור מוגן או בית אבות, נמוכים ביותר.

חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות

מי נפגע: פעוטות וילדי הגיל הרך

לאחר שחקיקת החוק עוכבה במשך שבע שנים בשל מחלוקות תקציביות ומקצועיות, החוק שאושר בסוף אוקטובר 2018 הקצה לשר העבודה והרווחה שנה מיום פרסום החוק להגשת תקנות החובה המסדירות את התנאים הפיזיים והבטיחותיים לניהולו של מעון לפעוטות לוועדת העבודה והרווחה בכנסת. מיותר לציין שזה לא קרה. על פי המרכז להעצמת האזרח, פגרת הבחירות המשולשת הביאה להקפאה בפעילות הוועדה בכנסת והתקנות טרם הובאו לאישור ולדיון בוועדה. בינתיים, החוק החשוב שנועד להגן על פעוטות טרם מיושם וביטחון ובטיחות הילדים שלנו – הפכו להפקר.

רפורמה להפחתת מספר תאונות העבודה במשק

מי נפגע: הפועלים והעובדים

הרפורמה נועדה להפחית את מספר תאונות העבודה במשק על ידי יצירת תמריץ כלכלי למעסיקים. הצורך ביצירת תמריץ כלכלי למעסיקים להגביר את בטיחות העובדים ולהפחית תאונות עבודה, עלה כבר בדו"ח קשה של "ועדת אדם" משנת 2014 ובדו"ח מבקר המדינה משנת 2016. בינואר 2018 החליטה הממשלה לקדם תיקון חקיקה שיקבע תמריצים כלכליים למעסיקים ובמרץ 2018 אושר תיקון לחוק הביטוח הלאומי, שהכניס לחוק מנגנון שמטרתו לתמרץ מעסיקים להפחית תאונות ולהגביר בטיחות, זאת על ידי תשלום "דמי סיכון" של המעסיק לביטוח לאומי עבור כל עובד. גובה התשלום ייקבע על פי מידת הבטיחות והיסטוריית התאונות של אותו המעסיק.

על פי המרכזת להעצמת האזרח, החוק נקבע כהוראה לחמש שנים בלבד, על מנת לאפשר לממשלה לחקור ולבדוק את יעילותו ולדווח עליה לכנסת, אך למרות שהחוק נכנס לתוקף  בינואר 2019 ומעסיקים החלו לשלם את התשלום הקבוע המינימלי, התקנות הקובעות את המנגנון מתעכבות בשל פגרת הבחירות. כל עוד שר הרווחה והעבודה לא יגיש לוועדת העבודה והרווחה בכנסת תקנות חובה שיסדירו את מנגנון התשלום הדיפרנציאלי, המעסיקים משלמים רק את הסף המינימלי ללא קבלת שום תמריץ כספי או קביעת "דירוג בטיחותי" למעסיקים. 

תקציב המדינה באוויר

מי נפגע: מדינת ישראל על כל אזרחיה

בהעדר ממשלה נבחרת, לא היה גיבוש או הצבעה על תקציב המדינה לשנת 2020. המשמעות היא שבשנת 2020 תקציב המדינה נותר זהה לזה של 2019, ללא אישור של תוספות, וכן שמשרדי הממשלה פועלים על פי תקציב חודשי ללא יכולת לתכנן לטווח ארוך, להפעיל רפורמות או להיכנס להתחייבות חדשות מול ספקים. ראוי לזכור כי כל מערכת בחירות נוספת גוררת עמה רידוד של תקציב בשל הוצאות על קמפיינים מטעם המפלגות, תקציב לוועדות הבחירות ועוד.

הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות

מי נפגע: נכים ואנשים עם מוגבלות

עם כמה שזה כואב, לאוכלוסיית האנשים עם אוטיזם אין עדיין חוק שמסדיר את זכויותיהם. הצעת החוק מתעכבת פעם אחת כי היא אמורה להיות ממשלתית אבל כידוע אין לנו ממשלה או כנסת מתפקדת כבר למעלה משנה. באלו"ט, אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, מציינים כי בשל העיכוב בהקמת ממשלה, מתעכבת גם הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, שבאה להסדיר את הזכאות של כלל האנשים עם מוגבלויות לשירותי רווחה. זו כבר הפעם השנייה שבגלל שאין חוק, חותכים את תקציבי הרווחה לאוכלוסייה הזאת, ופוגעים בה באופן ברוטלי.