למה כל כך יקר כאן?
התשובות השגורות – היעדר תחרותיות מספקת, מונופולים רבים, בירוקרטיה מנופחת – כולן נכונות, אולם אלו הם רק גורמים שוליים שגם אם יטפלו בהם אחד לאחד יבואו להורדת יוקר המחיה באחוזים בודדים בלבד. בואו נבחן את גורמי המקרו העיקריים שגורמים לא רק ליוקר המחיה שלנו להרקיע שחקים, אלא גם לאיכות החיים שלנו להידרדר.
בראש ובראשונה ישראל היא מדינה "אנטי-רנטיירית" במובן שאין לנו משאבי טבע עצומים (הכנסות המדינה ממכירת הגז הן עדיין זניחות) מחד גיסא, ומאידך הוצאות הביטחון עצומות; הצורך בהתפלת מים בכמות הולכת וגוברת; ולא פחות חשוב מכך, בניגוד למדינות מערב אירופה אין לנו כמעט מסחר יבשתי בין-לאומי. כל זה, כאמור, לא תלוי בנו, מה עוד שיש סיכוי סביר שהמצב הזה ישתנה לטובה לאור הסכמי אברהם והאופציה ההופכת לממשית של מסחר יבשתי עם מדינות המפרץ העשירות דרך ירדן.
השד נורא יותר ממה שאתם חושבים
מה כן תלוי בנו? לפני הכול "השד הדמוגרפי" – אולם לא בהיבט של חלקם של היהודים מכלל אזרחי המדינה או "ממערב לירדן". בקצב גידול אוכלוסין של כ-2% בשנה, כלומר כ-25% בכל עשור, העלייה במחירי הדיור תימשך, שכן הסבירות שהיקף בניית יחידות הדיור ישיג את גידול האוכלוסין היא זעומה. כך גם ביחס לכל שאר מרכיבי רמת החיים שלנו. כל צמיחה כלכלית הנמוכה מ-2% בשנה משמעה 0 צמיחה לנפש. צפוף זה לא רק פחות איכות חיים, זה גם יותר יקר. האם מדינת ישראל זקוקה לפריון ילודה כל כך גבוה של שלושה ילדים בממוצע לאישה, כפול מאשר במדינות אירופה? זה היה נכון בעבר, אולם לטעמי אין בזה כל תועלת כלכלית או אחרת כיום.
את הלחץ האדיר על השירותים הציבוריים כולנו מרגישים יום-יום. מי מאיתנו לא מרגיש את הלחץ הולך וגובר בכבישים, ביציאה משכונות המגורים, בכבישים הבין-עירוניים, בתורים לרופאים מומחים בקופות החולים או את הלחץ ההולך וגובר על בתי החולים. כבר כיום ישראל נמצאת במקום נמוך מאוד בכל האמור במיטות בית חולים לנפש, בצוותים רפואיים ופרה-רפואיים, במספר תלמידים למורה, ובעצם בכול. איכות השירותים ההולכת ומתדרדרת מאלצת את האוכלוסייה במעמדות הבינוניים וכמובן הגבוהים, לרכוש שירותים אלו במגזר הפרטי. זה סוג של מס עקיף.
נכון, רפואת החירום עדיין ממלכתית, אולם האם לא מגיע לנו לקבל בדיקת MRI בזמן סביר? האם לא מגיע לנו לראות רופא מומחה היום או מחר ולא בעוד חודשיים מבלי לשלם על כך באופן פרטי? עבור חלקים גדולים בחברה הישראלית, ביטוח בריאות ממלכתי הופך בפועל לביטוח רפואת החירום בלבד. למה? כי מערכת הבריאות, כמו כל שאר השירותים הציבוריים, איננה מסוגלת לגדול בקצב עצום של 2% בשנה.שיעור השתתפות נמוך מאוד בכוח העבודה
אל ניתן לנתוני האבטלה הנמוכים כעת להטעות אותנו. שיעור המועסקים בישראל במשרה מלאה היה ונותר נמוך, בעיקר עקב שיעורי השתתפות נמוכים מאוד של גברים חרדים בכוח העבודה ושל נשים מוסלמיות בעיקר בנגב. מובטל, צריך לזכור, הוא רק מי שמחפש עבודה. האם לימוד תורה הוא מקצוע המזכה את הלומד בהטבות כספיות מטעם המדינה, ואם כן, האם צריכה להיות מגבלה על מספר השוהים במעמד זה? האוכלוסייה החרדית מונה כיום כ-1.2 מיליון נפש וקצב גידולה עומד על למעלה מ-4% בשנה, כלומר כ-50% בכל עשור.
האם ניתן להמשיך במתכונת הקיימת של שיעור השתתפות של 50% בלבד בכוח העבודה של גברים חרדים לאורך זמן? מה יהיה נטל המס, הישיר והעקיף, כאשר אוכלוסייה זו תמנה 2 מיליון נפש ויותר בסוף העשור הנוכחי? כאשר אדם אינו עובד (לפחות לא באופן מוצהר), נטל המס על העובדים גדל באופן טבעי. עיוות בולט בתחום זה שזכה לאחרונה בכותרות קשור בנתק בין היקף התשלום של ביטוח בריאות ממלכתי לטיב השירות.
כאשר משפחה ובה עשר נפשות משלמת סכום זעום בגין ביטוח בריאות ממלכתי, מישהו אחר משלם תמורת הביטוח שממנו הוא עצמו אינו נהנה אלא נאלץ לרכושו באופן פרטי. כיוון שקופות החולים מקבלות תשלום בגין כל מבוטח, ללא קשר לגובה התשלום לביטוח הבריאות הממלכתי, לקופות החולים כדאי לדחוק את האוכלוסייה המשלמת בעלת מספר נפשות קטן במשק הבית לטובת משפחה גדולה, שבגינה הקופה מקבלת תשלום גבוה מהביטוח הלאומי. ומי משלם את הפער? ניחשתם נכון, המעמד הבינוני הצעיר.
המונים מחוץ לביתו של הרב קנייבסקי, לאחר פטירתו איפה יש שוטר?
גם לכך שהמשטרה שלנו קטנטנה ביחס לגודל האוכלוסייה והיקף משימותיה בתחום הביטחון השוטף יש מחיר כלכלי עצום. כשאין מספיק משטרה, הפשיעה גואה. ופשיעה היא מס עקיף בדמות התייקרות דמי הביטוח.מה קורה מעבר לגדר ההפרדה
גם לחוסר ההחלטה שלנו על עתיד יהודה ושומרון יש מחיר כלכלי כבד. מספר היהודים החיים כיום מעבר לקו הירוק מתקרב לחצי מיליון. לא רק שנטל ביטחונם עולה בממון רב, אלא שחוסר החלטה זה מאז הקמת הרשות הפלסטינית לפני קרוב לשלושה עשורים יצר מצב שהקמת מדינה פלסטינית עצמאית כבר איננה אפשרית בגלל פיזור האוכלוסייה היהודית במרחב.
זאת ועוד, רוב עצום, כמעט 80%, מתקציב הרשות הפלסטינית מקורו בכספי הסילוקין שמעבירה ישראל; 150,000 פלסטינים עובדים בישראל וביישובים היהודיים מעבר לקו הירוק ועוד עשרות אלפי שב"חים חוצים את הגדר ונכנסים לתחומי מדינת ישראל באין מפריע (אינני מומחה גדול בביטחון, אולם נדמה לי כי אין חולק על כך ששני חיילים על כיסאות פלסטיק מול כל פרצה בגדר אינם פתרון אולטימטיבי להגנה על הגדר וזה רק מסכן את חיי החיילים, שהופכים לסוג של ברווזים במטווח).
הרשות הפכה לסוג של צד"ל ואין צד"ל גבר כולנו זוכרים. לא רק עובדים לא מורשים נכנסים לישראל (כמעט) באין מפריע, אלא גם גנבי רכב העושים דרכם (כמעט) באין מפריע לשטחים עם מכוניות שלמות או חלקי מכוניות יקרים שלאחר מכן נמכרים בחזרה לישראל... התוצאה היא כמובן עליית מחירי ביטוח הרכב, כלים חקלאיים ועוד; וזה עוד לפני שדיברנו על הפיגועים הנעשים בידי מחבלים החוצים את הגדר באין מפריע.
עובדים פלסטינים ממתינים במעבר ארז הכלכלה השחורה פוגעת בנו
לבסוף, הסיסמא של "אין חבר נאמן ככסף מזומן," שפרחה בעידן הקורונה, מביאה לגידול עצום בנטל המס על אזרחי המדינה שומרי החוק. רק היקף המע"מ של הכלכלה השחורה בישראל, המוערכת בכחמישית מכלל הכלכלה, הוא בגובה תקציב הביטחון כולו.
עובדים בישראל, משלמים מס בחו"ל
משבר הקורונה יצר תופעה שרק הולכת וגדלה של צעירים בתחומי ההי-טק בעיקר, אולם לא רק, המחליפים משטר מיסים בלא להחליף מקום עבודה. התופעה של עבודה מרחוק הופכת לנפוצה יותר ואין ספק כי לאור יוקר המחיה המאמיר בישראל, צעירות וצעירים רבים יבחרו באופציה של לעבוד מחו"ל ממקומות בהם הן יוקר המחיה נמוך הרבה יותר מאשר בישראל והן נטל המס. ומה אז? מי ישלם מיסים?פחות רווחה, יותר הצלחה
ולבסוף, מדינת הרווחה שהפכה למדינת רווחה לא רק למי שלא יכול אלא גם למי שלא רוצה. כאשר משק בית אחד מקבל, משק בית אחר משלם. הביטוי של "משפחות מוחלשות" מסמל תופעה של "אין עניים באשמתם." אכן כך? אני לא בטוח. משק בית הבוחר במספר רב של ילדים כופה, בהכרח, על עצמו ועל ילדיו עוני.
פרופ' און וינקלר, החוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם אוניברסיטת חיפה. מחבר הספר מאחורי המספרים: דמוגרפיה פוליטית בישראל (למדא עיון, האוניברסיטה הפתוחה, 2022)