נאשם זוכה לאחרונה מעבירה של נהיגה בשכרות וסירוב לתת דגימת דם, מאחר שלא הוכח מעבר לכל ספק סביר שהוא זה שנהג ברכב. השופטת אסתר טפטה-גרדי מבית המשפט לתעבורה בעכו קבעה כי אף אחד מארבעת השוטרים המעורבים לא העיד שראה אותו נוהג וכשנתפס אחרי מרדף ליד כיכר קופת חולים כללית בסחנין כבר עמד עם חברו מחוץ לרכב.
כתב האישום הוגש לפני כשנתיים על סמך עדויות של ארבעה שוטרים שטענו כי באחד מלילות מאי 2018 הנאשם נהג בסחנין כשהוא שיכור וסירב לתת דגימת דם.
לפי עדויות אחד השוטרים ומתנדב שהיה שותפו באותו הערב, הם נקראו למסעדת "בליקר" בתרדיון על ידי אחראית משמרת שמסרה ששני תושבי סחנין שותים אלכוהול, מתפרעים ומסרבים לעזוב את המקום שאמור להיסגר.
כשהגיעו למסעדה נמסר להם שהשניים כבר עזבו, ואחראית המשמרת הצביעה על "מאזדה" לבנה יוצאת מהחניון. בשלב הזה החל מרדף והוזעק צוות סיור מאחר שהנהג נסע בפראות וסירב לעצור למרות הכריזה.
בסופו של דבר הוא עצר בכיכר קופת חולים כללית בסחנין אבל כשהשוטרים הגיעו כבר היה מחוץ לרכב והורה לחברו לכבות את המנוע. הוא הדיף ריח חזק מאוד של אלכוהול אבל התנגד לבדיקה וניסה להתנגד פיזית לעיכוב ולכן השוטרים השתלטו עליו, הודיעו לו שהוא עצור ולקחו אותו לתחנה. בהמשך, כשעזב את המקום התנצל והודה שהיה שיכור.
שני השוטרים שערכו את המרדף הודו כי איבדו בשלב מסוים קשר עין עם הרכב ולא ראו את הנאשם נוהג ואילו שני שוטרי הסיור הגיעו רק אחרי שחבריהם השתלטו על הנאשם שהשתולל. בעקבות זאת, השופטת אסתר טפטה-גרדי קיבלה את טענת ההגנה המרכזית שהנאשם כלל לא נהג ברכב בעת האירוע.
השופטת ציינה כי אף אחד מהשוטרים לא אישר שראה את הנאשם נוהג ברכב וכי התביעה לא גבתה את עדות מנהלת המשמרת במסעדה ואף לא בדקה את מצלמות האבטחה מקום. מהצד השני, הנאשם הכחיש שנהג וטען שחברו אחז בהגה. אף שעדותו לא הייתה מהימנה, קבעה השופטת שזה לא מספיק כדי להוכיח את אשמתו מעבר לכל ספק סביר בנסיבות שבהן אף אחד לא ראה אותו נוהג בפועל. זאת, גם אם הרכב היה מונע כשזוהה עומד בחוץ.
ב"כ התביעה: עו"ד ליאור דוד
ב"כ הנאשם: אשרף טרביה, עו"ד תעבורה
עו"ד דוד אריכא עוסק/ת ב- תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל