בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה לחיוב מוכרי דירה להשיב לרוכשת מקדמה בסך 80,000 שקל ולשלם לה פיצוי לאחר שהעסקה שלא יצאה לפועל. התובעת טענה שחתמה על זיכרון דברים ריק מתוכן ובסופו של יום המוכרים חזרו בהם מהמכירה והוסיפו בו תנאים ללא ידיעתה. השופט עדי הדר דחה את הטענות וקבע שהנתבעים היו רשאים לחלט את הסכום לאחר שהתובעת הפרה את ההסכם כשלא עמדה במועדי התשלום.

התובעת טענה בתביעתה שביקשה לקנות דירה בשם בנה שמתגורר בגרמניה. לשם כך פנתה אל מתווכים שהציעו לה את דירת המוכרים בבת-ים בעלות של 770,000 שקל. לטענתה, היא הבהירה למוכרים שהיא לא יכולה להתחייב על מועדי התשלום מכיוון שהכספים מועברים מחשבונו של בנה בגרמניה. לדבריה, הצדדים המשיכו בהליך רכישת הדירה ושידרו "עסקים כרגיל" ולכן היא הבינה שיש הסכמה בנושא.

התובעת הוסיפה כי שילמה לנתבעים 80,000 שקל כמקדמה, ובהמשך הגיעו אליה סכומים מבנה אך המוכרים דחו את קבלתם ואמרו שהם מעדיפים להמתין לקבלת מלוא התמורה בתשלום אחד.

בהמשך היא קיבלה מבנה את מלוא הסכום עבור הדירה ופנתה אל המוכרים באמצעות עורכת דין וביקשה להשלים את העסקה, אולם המוכרים השיבו שאינם מעוניינים עוד למכור את הדירה ואין בכוונתם להחזיר את המקדמה ששילמה כיוון שהפרה את ההסכם בכך שלא עמדה במועדי התשלום.

בשלב זה לטענת התובעת היא גילתה לתדהמתה שהמוכרים שינו את זיכרון הדברים. בעוד שהיא חתמה על דף ריק, הם הוסיפו תנאים ללא אישורה וידיעתה על מנת להתאימו לצרכיהם.

משכך היא ביקשה מבית המשפט לקבוע שהמוכרים זייפו את זיכרון הדברים והפרו את ההסכמות בין הצדדים, ולחייבם בהשבת המקדמה בתוספת פיצוי על נזקים שלטענתה נגרמו לה כתוצאה מכך.

המוכרים טענו מנגד שזיכרון הדברים בוטל על ידם כחודש וחצי לאחר שנחתם מאחר שהתובעת הפרה אותו הפרה יסודית, והם חילטו את 80,000 השקלים שמהווים פיצוי מוסכם כפי שנקבע בזיכרון הדברים. לדבריהם, חלפו עוד מספר חודשים לאחר הביטול עד שהתובעת נזכרה פתאום שברצונה להשלים את העסקה.

הנתבעים הוסיפו שהתובעת כבר הגישה נגדם תביעה קודמת שנמחקה, בה ביקשה לקבוע שהיא זכאית לפיצוי מוסכם בסך 80,000 שקל מכוח זיכרון הדברים – מה שמפריך את גרסתה שהוא מזויף.

"נעדרת סימני אמת מובהקים"

השופט הדר קבע שלמוכרים הייתה זכות לחלט את המקדמה. הוא ציין שגרסת התובעת לחתימה על זיכרון דברים ריקה מתוכן והוספת תנאים מאוחר יותר לא הוכחה והיא "נעדרת סימני אמת מובהקים".

התובעת עצמה ביקשה בהליך הקודם לאכוף את זיכרון הדברים שבהליך זה היא טוענת כי זויף.

כמו כן, מהראיות עלה כי עורכת הדין שייצגה את התובעת בעסקה אישרה שינויים מאוחרים בזיכרון הדברים, ובהם מופיע בברור סכום הפיצוי המוסכם, והעובדה שהתובעת בחרה שלא להביא את עורכת הדין להעיד עומדת לחובתה.

לפיכך התביעה נדחתה. נקבע שהתובעת הפרה את זכרון הדברים כשלא עמדה במועדי התשלומים והמוכרים היו זכאים לפיצוי המוסכם.

עו
עו"ד טל יעקובוביץ|צילום: רונית לה פוזה

התובעת חויבה בשכ"ט ב"כ הנתבעים בסך 25,000 שקל בתוספת מע"מ.

שמות עורכי הדין לא אוזכרו בפסק הדין

עו"ד טל יעקובוביץ עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל