ביולי 2017 נרצחו שלושה חיילי מג״ב בפיגוע על הר הבית. לאחר הפיגוע פרסם חבר מועצת קרני שומרון פוסט בפייסבוק נגד חבר מועצה אחר, עורך דין במקצועו. הוא כתב בין היתר שעורך הדין ״מייצג סייענים/מחבלים״ ו-״נלחם נגד המדינה בשבילם״. השופטת מאיה אב-גנים ויינשטיין פסקה לטובת התובע 40,000 שקל.
בתביעה סיפר התובע כי הוא עוסק בייצוג סייענים ומשתפי פעולה עם גורמי הביטחון של ישראל ומעולם לא היה מסכים להגן על אף מחבל.
לטענתו, הפוסט מהווה לשון הרע שכן נטען בו שהוא מייצג מחבלים ופועל כנגד המדינה להעניק להם זכויות. כמו כן הנתבע כתב שהסייענים של גורמי הביטחון, אותם הוא מייצג, הם ״מחבלים״ בדומה למחבלים שביצעו את הפיגוע באותו הבוקר על הר הבית, פרסום שאין לו קשר למציאות.
הוא הדגיש כי האדם שסייע למחבלים בפיגוע בהר הבית לא היה סייען של מערכת הביטחון. לדבריו, התקשורת באותו אירוע השתמשה בביטוי ״סייען״ מתוך התייחסות לאדם שסייע בפועל למבצעי הפיגוע. מסקנות הנתבע שחלק מהסייענים הם מחבלים הן השערות המעידות על חוסר הבנה מצדו והוא בלבל בין אדם המסייע לגורמי הביטחון של ישראל לבין מחבל הפוגע במדינה ובתושביה.
עוד טען התובע כי הפרסום נעשה שעות ספורות אחרי הפיגוע מתוך ניסיון ״לרקוד על הקברים״ של קורבנות הטרור כדי לסגור חשבונות פוליטיים עם יריביו.
הנתבע מצדו הסביר כי לאחר הפיגוע שמע שהמחבלים נעזרו ב-״סייען״ שנשא תיק ובו שלושה כלי נשק. הוא היה מזועזע מהתקרית ונזכר שהתובע כתב חוברת שמטרתה להרחיב את החסות והשיקום שמעניקה המדינה לסייענים. בנסיבות אלה הוא חש חובה מוסרית כאזרח ואיש ציבור לפרסם את הפוסט. בכל מקרה לדבריו עומדות לו הגנות שבחוק שכן מדובר בפרסום אמיתי שנעשה בתום לב.
תוספת שאינה במקור
אך השופטת מאיה אב-גנים ויינשטיין מבית משפט השלום בבית שמש קיבלה את התביעה. היא כתבה כי בפרסום ייחס הנתבע לתובע ייצוג ״מחבלים״ והאשים אותו שהוא ״נלחם נגד המדינה בשבילם״. ״לא יכולה להיות מחלוקת שהביטויים החוזרים ׳מחבלים׳ הם בעלי משמעות שלילית״, כתבה השופטת וקבעה שמדובר בלשון הרע.
עוד קבעה השופטת כי לנתבע לא עומדות ההגנות הקבועות בדין. היא הבהירה כי אין בפרסום אמת והתוכן הכללי של הדברים שנאמרו לא תאם את המציאות. ״הנתבע התיימר להבהיר את תוכן החוברת שפרסם התובע אך בפועל ההפניה לחוברת לא הייתה נאמנה למקור״ כתבה. זאת, מאחר שהוא הוסיף באופן שיטתי לצד המילה ״סייענים״ קו נטוי ואת המילה ״מחבלים״, מבלי להבהיר שמדובר בתוספת שלו.
השופטת הוסיפה כי הפרסום בוצע בחוסר תום לב שכן הנתבע לא נקט באמצעי כלשהו כדי לבדוק את אמיתות הדברים. כמו כן, הוא לא ניסח את הדברים כהבעת דעה אלא כהצגת עובדות.
לאחר ששקלה את היקף הפגיעה, את מעמדו של התובע כחבר מועצה, כתושב וכעורך דין חייבה השופטת את הנתבע בפיצוי של 40,000 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 6,000 שקל.
ב״כ התובע: עו"ד איל ברנדט
ב״כ הנתבע: עו"ד ליאור פרי
עו"ד עזרא גולדמן עוסק/ת בלשון הרע
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל