השופט יובל גזית קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד קליניקה "טופ לייזר". התובעת עברה טיפולים להסרת קעקועים בקליניקה בין השנים 2011-2018. היא נותרה עם צלקות רבות ועם 15% נכות לצמיתות. הנתבע טען שהתובעת נחשפה לשמש בניגוד להנחיות אך השופט דחה את הטענה וקיבל את חוות הדעת הרפואית שהגישה התובעת, לפיה הטיפולים בוצעו בעוצמה ותדירות גבוהות מדי.
התובעת, ילידת 1981, סיפרה שבפברואר 2011 פנתה בעקבות פרסומים לקליניקה כדי לברר על טיפולים להסרת קעקוע. באותו זמן היה לה קעקוע צבעוני בחזה באורך של כ-6-7 ס"מ. מנהל הקליניקה הסביר לה שהם המכון היחיד שמתחייב להסיר את הקעקוע במלואו ללא כאבים או צלקות, באמצעות מכונה יחידה מסוגה בעולם.
המנהל הגיש לה טופס הסכמה לחתימה בו הוסיף בכתב ידו כי הקליניקה מתחייבת שלא יישארו כוויות או צלקות ואם כן, יוחזר לה כספה במלואו.
הטיפולים נעשו בתדירות של פעם בחודש וטיפלה בה אישה שהוצגה כרופאה. לאחר מספר חודשים הקעקוע לא הוסר והמטפלת הסבירה לה שלפעמים זה לוקח יותר זמן ושצריך סבלנות. באותו מועד, הוסיפה התובעת, מנהל הקליניקה שכנע אותה להסיר גם את הקעקועים בגבה.
מטיפול לטיפול עוצמת הטיפולים ותדירותם גברה ואז החלו להיווצר כוויות ושלפוחיות. התובעת ציינה שהמטפלת מסרה לה שהיא רק צריכה להשתמש במשחה לכוויות והעור יחלים ללא צלקות.
ואולם, כשנה לאחר מכן היא התחילה להבחין בכתמים לבנים בגב. כשפנתה לקליניקה הוסבר לה שמדובר ב"פיגמנטציה זמנית" שתחלוף. התובעת ציינה שהיא עברה 32 טיפולים בחזה ו-36 טיפולים בגב. בחוות דעת רפואית שהגישה נקבע כי הצלקות הרבות שיש לתובעת באיזור הקעקועים מעידות על ביצוע טיפולים בעוצמות גבוהות מדי, מבלי לחכות לריפוי מלא של הכוויות.
בכתב ההגנה נטען כי הקליניקה נקטה בכל אמצעי הזהירות המקובלים ויש לדחות את התביעה. עוד נטען כי התובעת קיבלה הסבר מפורט על מהות הטיפול וסיכויי ההצלחה, כמו גם על הסיכונים. לטענת מנהל הקליניקה, התובעת לא מסרה בתחילת הטיפול כי היא סובלת מפטריית שמש. עוד לטענתו, היא נחשפה לשמש במהלך הטיפולים חרף איסור מפורש לכך.
ללא הסכמה מדעת
השופט הבכיר יובל גזית מבית משפט השלום בתל אביב הבהיר שקיימת חובת זהירות של מטפל כלפי מטופל, וחובה זו חלה גם על פעולת לייזר.
השופט קבע שחוות הדעת שהגישה התובעת לא נסתרה. הוא דחה את טענת הנתבע בעניין פטריית השמש וציין כי המטפלת מטעם הקליניקה הייתה אמורה להבחין בפטרייה. זאת ועוד, אם הפטרייה מונעת אפשרות לטפל היה עליו למסור לתובעת שאלון ראשוני בו הייתה צריכה להישאל לעניין בעיות עור, מה שלא נעשה.
כמו כן, התובעת הוטעתה שכן המטפלת הוצגה כרופאה בעוד שהתואר ד"ר ניתן לה לשם כבוד בלבד. השופט הוסיף שהטענה כי התובעת נחשפה לשמש לא הוכחה, ומובן כי לא ניתן לצפות ממנה לשבת בבית בכל תקופת הטיפול.
עוד ציין השופט כי הנתבע לא הציג פרטים כלשהם על המכשיר בו נעשה שימוש, כך שלא ניתן לדעת אם הוא היה תקין ופעל כראוי, ואם תאם את מצבה של התובעת.
השופט הוסיף שגם לא הייתה הסכמה מדעת של התובעת לטיפול שכן הסיכון לצלקות וכתמים קבועים לא צוין בטפסי ההסכמה. אם התובעת הייתה יודעת שיש סיכוי לכתמים קבועים, היא הייתה ככל הנראה מסרבת.
הקליניקה חויבה לשלם לתובעת 75,400 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 17,500 שקל והוצאות.
שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו״ד מאיסה חדירי עוסק/ת ברשלנות רפואית
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.