אישה בשנות העשרים לחייה שהגיעה ללדת את בנה השני בבית החולים הדסה הר-הצופים נפלה ממיטתה ונחבלה לאחר שהתבקשה לפנות את החדר לטובת יולדות נוספות. השופטת חיה זנדברג קבעה שבית החולים התרשל בכך שלא הבהיר ליולדת – שהייתה תחת השפעת אפידורל – שאסור לה לרדת מהמיטה ללא סיוע. לאחר ניכוי אשם תורם היא תפוצה בכ-750,000 שקל.
האישה קיבלה מנת אפידורל כשלוש שעות לפני הלידה והרופא המרדים הסביר לה שהיא צפויה להרגיש שפלג גופה התחתון רדום ולכן עליה להסתייע באחות אם ברצונה לקום מהמיטה. הסבר נוסף ניתן לה כשעה לאחר הלידה על ידי המיילדת, שהדריכה אותה לא לרדת מהמיטה לבד ולצלצל בפעמון אם היא מעוניינת לרדת. לאחר כשעתיים נוספות המיילדת נכנסה לחדר הלידה וביקשה מהתובעת לפנות את החדר, ואז קרתה הנפילה.
בתביעה שהגישה התובעת בפברואר 2018 לבית המשפט המחוזי בירושלים, היא טענה כי בעקבות הנפילה נגרמו לה בין היתר שבר באחת מחוליות עמוד השדרה, פריצות דיסק, וכן נכות נפשית. לשיטתה, בית החולים התרשל כשלא שב והתריע בפניה בעת שביקש ממנה לפנות את החדר, שלא תרד מהמיטה ללא סיוע.
בית החולים הכחיש את עצם הנפילה. נטען כי בתיעוד הרפואי הרלוונטי נרשם שהתובעת "ירדה ממיטתה", כשהכוונה היא שהתובעת הורדה בעזרת אחות. עוד טען בית החולים שהמיילדת הבהירה לתובעת שעליה להמתין עד שהיא תחזור עם כיסא גלגלים לצורך פינויה.
התובעת והעדים מטעמה – בן זוגה וחמותה, שנכחו בלידה – טענו כי לא נאמר לתובעת להמתין לכיסא גלגלים ולעזרה מהמיילדת.
פיתחה טראומה
השופטת זנדברג דחתה את טענות בית החולים על הסף. תחילה היא קבעה כי מתיעוד רפואי מאוחר יותר מיום הלידה עולה שהתובעת ציינה את אירוע הנפילה בפני הגורמים הרפואיים שבדקו אותה. בנוסף, המיילדת אישרה בבית המשפט שהיא לא זוכרת את המקרה. לפיכך קבעה השופטת כממצא עובדתי שהמיילדת לא הבהירה לתובעת שעליה להמתין עד שתחזור עם כיסא גלגלים.
לנוכח ממצאים אלה קבעה השופטת כי בית החולים התרשל כלפי התובעת. עם זאת, היא קבעה כי יש לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור של 10%, שכן הוסבר לה פעמיים באותו היום שאסור לה לרדת מהמיטה לבד.
בהמשך דנה השופטת בנזקים שנגרמו לתובעת בעקבות הנפילה. הטענה לנכות אורתופדית נדחתה לאחר שהוכח כי התובעת סבלה מכאבי גב עוד לפני הלידה. בפועל, תלונותיה לאחר הלידה היו על כאבים בעצם הזנב שהינם שכיחים בקרב יולדות.
עם זאת, נקבע כי התאונה הותירה אצל התובעת נכות נפשית ותפקודית בשיעור של 20%, בהסתמך על קביעת מומחי הצדדים כי חוויית הנפילה הייתה טראומטית עבורה. המומחים הסבירו שכשהתובעת גילתה שהרתה בשלישית הדבר הצית אצלה תגובה נפשית חריפה של חרדה וחוותה מעין פוסט-טראומה.
בסופו של יום, בניכוי אשם תורם, נפסק לתובעת פיצוי בסך 747,000 שקל עבור הפסד השתכרות, הוצאות רפואיות, עזרת הזולת וכאב וסבל. כמו כן נפסקו לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% והוצאות בסך 62,730 שקל.
ב"כ התובעת: עו"ד ד"ר אסף פוזנר, עו"ד גלעד לסר ועו"ד נתנאל פוזנר
ב"כ הנתבעת: עו"ד חיים זליכוב ועו"ד ליאור מישאלוב
לפסק הדין המלא בתיק ת"א 58449-02-18
עו"ד שרון בירון מרקוביץ' עוסק/ת ב- רשלנות רפואית
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.