בני זוג ושני ילדיהם שהיו מעורבים לפני כ-3 שנים בתאונת דרכיםיקבלו פיצויים והוצאות בסך כ-450,000 שקלים – כך נקבע לאחרונה בבית משפט השלום בראשון לציון. במהלך המשפט ניטשה מחלוקת באשר לזהות מפצה האם, שבזמן התאונה עמדה מחוץ לרכב. סגן הנשיא דב גוטליב קבע ששתי חברות הביטוח, של הרכב הפוגע והנפגע, יישאו יחד בפיצויה.

התובעים, בני זוג ושני ילדיהם הקטינים, נסעו במהלך פברואר 2021 לביקור משפחתי. האב, משגיח כשרות במקצועו, הוא זה שנהג ברכב ה"יונדאי" בעוד אשתו, מהנדסת ובודקת תוכנה, ישבה לצדו כשתבנית קינוחים על רגליה. ילדיהם ישבו מאחור. בשלב מסוים של הנסיעה חלק מהקינוחים נפלו מהתבנית אל רצפת הרכב, והוחלט לעצור בצד כדי להרים אותם.

הרכב נעצר בתחנת אוטובוס ואם המשפחה יצאה ממנו תוך שרכנה לתוכו, כדי להרים את הקינוחים מהרצפה. בדיוק באותו רגע ביצע רכב "רנו" שעמד לפניהם נסיעת רוורס, התנגש בעוצמה ב"יונדאי" של התובעים ונמלט מהמקום. כתוצאה מהתאונה נגרמו לבני הזוג נכויות בשיעורים שונים, כאשר ילדיהם, למרבה המזל, יצאו ללא פגע.

כשנה לאחר התאונה הוגשה התביעה לבית המשפט, נגד חברת "שלמה" שביטחה את רכב התובעים וחברת "שומרה" שביטחה את המכונית הפוגעת. בעוד "שלמה" הסכימה לפצות את האב והילדים, שכן בזמן האירוע הם ישבו בתוך הרכב שאותו ביטחה, ניטשה בין הצדדים מחלוקת בנוגע לגורם האמור לפצות את האם, שכאמור שהתה מחוץ לרכב אך רכנה לתוכו: האם "שלמה", כמבטחת הרכב הנפגע; או "שומרה", כמבטחת הרכב הפוגע.

עו
עו"ד רונית בימבליך-פצנובסקי|צילום: צילום עצמי

תאונה מעורבת

החוק מגדיר "תאונת דרכים" בין היתר כ"מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו". השופט גוטליב קבע שהגדרה זו מתקיימת לגבי רכב התובעים, שכן הוא עצר במפרץ אוטובוסים האסור לחניה ומכאן שמדובר, ברמה העקרונית, בתאונת דרכים.

אשר לפגיעת אם המשפחה קבע השופט שהיא למעשה עברה "תאונה מעורבת", ומכאן שהאחריות לפיצויה צריכה להתחלק בין שתי חברות הביטוח. הוא הסביר שלפי הפסיקה, כאשר מדובר בנפגע שאינו נוסע, והתקיים מגע פיזי בין כלי הרכב, או בין אחד הרכבים לבין הניזוק – שני הרכבים חבים יחד ולחוד.

השופט כתב כי אם המשפחה "נפגעה בעת שהתכופפה לתוך רכב היונדאי והיא נפגעה במהלך ההתנגשות בין רכב היונדאי לרכב הרנו". לדבריו היה מגע הן בין שני הרכבים והן בין רכב ה"רנו" לבין האם, שכן אחרת היא לא הייתה נפגעת ונהדפת לאחור. יתרה מכך, "ברכב הרנו נעשה שימוש תחבורתי של נסיעה וברכב היונדאי מתקיימת החזקה המרבה הקבועה בסעיף 1 לחוק – חניה אסורה".

סיכום ניתוח האירוע ברמה המשפטית על ידי השופט הוביל אותו, כאמור, למסקנה ששתי החברות יפצו את האם בחלוקה שווה. הוא העריך את נזקיה ב-160,603 שקלים כאשר נזקי בעלה כתוצאה מהתאונה הוערכו ב-225,077 שקלים. עבור הילדים, שלא פיתחו נכות בגלל התאונה, נפסק פיצוי סמלי של 5,000 שקלים.

בסך הכול פסק השופט לטובת בני המשפחה 390,680 שקלים עבור נזקיהם השונים כתוצאה מהתאונה, כגון הפסדי כושר השתכרות והוצאות רפואיות, מתוכם תישא "שומרה" ב-80,301 שקלים (50% מנזקי האם) ובשאר תישא "שלמה". בנוסף נפסקו לתובעים שכ"ט עו"ד בסך כ-60,000 שקלים והוצאות משפט.

  • ב"כ התובעים: עו"ד דניאל שריד
  • ב"כ הנתבעת 1 ("שלמה"): עו"ד אהוד שיף
  • ב"כ הנתבעת 2 ("שומרה"): עו"ד זיו מנדלוביץ

לפסק הדין המלא בתיק ת"א 44301-01-22

עו"ד רונית בימבליך-פצנובסקי עוסק/ת ב- נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.