בית משפט השלום בתל אביב קיבל באחרונה את טענת הנהג שב-2013 הוא רק אסף את הרכב כשליח ומעולם לא התחייב לפצות את חברת הליסינג על נזקים כלשהם. בהתאם לכך הורתה הרשמת הבכירה ורדה שוורץ לסגור את תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו.

באוקטובר 2013 חברת הליסינג "פרי ירוחם" השכירה רכב לחברת הסעות בשם "גלים נרקיס" למשך שלושה שבועות. בתום תקופת השכירות חזר אליה הרכב עם נזקים.

החברה אמדה את הנזק ב-19,324 שקל והגישה בהוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב נגד הנהג שקיבל ממנה את הרכב. החברה הציגה הסכם שעליו חתום הנהג ושמחייב אותו לדבריה לפצות אותה על כל נזק שייגרם לרכב כתוצאה מנהיגה בניגוד לתנאי השימוש.

הנהג הגיש התנגדות והתביעה הועברה לפסים רגילים בבית משפט השלום בתל אביב. בבית המשפט הוא טען שאין לו קשר לחברת ההסעות והוא קיבל את הרכב בשמה רק כ"טובה" שעשה למנהל החברה.

הנהג הסביר שהתבקש לחתום על הסכם השכירות רק כמסמך המאשר את קבלת הרכב ולא הוסבר לו שהוא חתם על התחייבות לפצות את התובעת על נזקים. הוא הוסיף כי לאחר שקיבל את הרכב מסר אותו מיד לחברת ההסעות, לא עשה בו שימוש ובוודאי שלא גרם לנזק כלשהו.

התובעת טענה מנגד, באמצעות מנהלת חשבונות מטעמה, שהנתבע נשלח על ידי חברת ההסעות כדי לשכור ממנה רכב ובחתימתו על ההסכם התחייב לפצות אותה על נזקיה. מנהלת החשבונות הוסיפה שהנתבע הוא שהחזיר את הרכב עם הנזק.

הנתבע השיב כי החייבת הנכונה היא אך ורק חברת ההסעות, ששכרה בפועל את הרכב ושילמה עבורו. הוא הדגיש שהוא היה בסך הכל שליח.

לא חתם כשוכר

בהתייחס לחתימת הנתבע על הסכם השכירות ציינה הרשמת שוורץ כי היא מופיעה רק על חלקו האמצעי, שעוסק במסירת פרטי כרטיס אשראי,  ולא על חלקו האחרון המפרט את ההתחייבות לפיצוי.

לדבריה, מאחר שפרטי כרטיס האשראי שמופיעים בהסכם אינם שייכים לנתבע, חתימתו על סעיף זה חסרת משמעות.

עו
עו"ד דור אליעז|צילום: צילום עצמי, צילום ביתי
עוד לדבריה, העדה מטעם התובעת לא החתימה את הנתבע על המסמכים ואף לא מסרה או קיבלה את הרכב וכל עדותה נסמכת על קריאת מסמכים במערכת המחשב.

השופטת הדגישה שכלל הנתונים תומכים במסקנה שחברת ההסעות היא ששכרה את הרכב מהתובעת, ולא הנתבע, שכן היא זו שנרשמה ב"פרטי הלקוח" בהסכם ודמי השכירות שולמו על ידה. כמו כן, לא הוכח קשר כלשהו בין הנתבע לבין החברה.

השופטת הוסיפה שאין לדעת מדוע הנתבע לא הוחתם בתחתית ההסכם שכן התובעת לא הביאה לעדות את העובד שהחתים אותו, ויש לזקוף את המחדל לחובתה.

אין גם הסבר מדוע ויתרה התובעת על תביעתה נגד החברה כשמצבור הראיות מצביעות על התחייבות מפורשת מצדה לשאת בעלויות הנזק.

השופטת סיכמה שהנתבע היה שליח של החברה בלבד ובוודאי שלא חתם על ההסכם כשוכר ולכן דין התביעה להידחות.

התובעת חויבה בהוצאות של 6,000 שקל.

שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

לכתבה המקורית

עו"ד דור אליעז עוסק/ת ב- הוצאה לפועל 

הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.