חולת קורונה שסורבה לעלות לאמבולנס פינוי למלונית בלבוש "לא צנוע" תקבל פיצויים והוצאות בסך 139,752 שקל – כך נקבע לאחרונה בבית משפט השלום ברחובות. השופטת אדנקו סבחת-חיימוביץ קבעה שחברת ההסעות הפלתה את הצעירה, כאשר התייחסות עובדיה ללבוש שלה מהווה הטרדה מינית. את הפיצוי תשלם בפועל מבטחת החברה, "איילון".
האירוע התרחש ביולי 2020, שיא עונת הקיץ בשילוב משבר הקורונה. התובעת, צעירה שחלתה אז בנגיף, נדרשה להתפנות למלונית למשך תקופת הבידוד. היא המתינה לאיסוף מביתה בעודה לבושה במכנסיים קצרים וגופיה. אלא שעם הגעת האמבולנס, בו שהה בין היתר חולה מאומת חרדי, הודיע לה הנהג שאין אפשרות להעלותה. הנהג נימק את סירובו בכך שהנוסע, בהיותו חרדי, לא יסכים שאישה בלבוש חשוף תצטרף לנסיעה.
בתביעה שהגישה נגד חברת "אמבולנס אלפא", סיפרה הצעירה שגם לאחר שיחה טלפונית שניהלה עם מנהל החברה והצעתה להתכסות בשקית זבל, הנתבעת נותרה בסירובה והתעקשה שעליה להמתין לאמבולנס אחר שיפנה אותה למלונית. בנסיבות אלה דרשה התובעת פיצוי של כ-187,000 שקל, בין היתר בשל הפלייתה האסורה והטרדתה המינית.
החברה טענה מנגד כי הועמדה בין הפטיש לסדן, שכן מצד אחד הנוסע החרדי התנגד לצירוף התובעת לנסיעה בשל לבושה, ומאידך האחרונה סירבה להחליף בגדים, כך שהיה עליהם להחליט עם מי להמשיך. מכיוון שביתה היה קרוב, הוחלט לדברי הנתבעת שהצעירה תמתין לאמבולנס חלופי, והנוסע יישאר.
בתוך כך הגישה החברה הודעת צד שלישי נגד מבטחת האמבולנס, "איילון", בטענה שעליה מוטלת חובת הפיצוי לצעירה, ככל שתוטל.
מסקנה שגויה
בפן העובדתי אימצה השופטת את גרסת הנוסע החרדי, שצורף כנתבע, לפיה הוא בכלל לא התייחס ללבוש של הצעירה, אלא רק חשש מהעלאת חולי קורונה נוספים לאמבולנס, שמא מצבו הרפואי יוחמר. התרשמות השופטת הייתה שעובדי האמבולנס כלל לא טרחו לפנות לנוסע כדי לשכנעו להסכים להעלאת התובעת, תהא הסיבה אשר תהא.
בהמשך העירה השופטת כי עדות מנהל החברה, לפיה הציע לצעירה בזמן אמת "לשים עליה משהו, לטובתה", שופכת אור על יחסם המזלזל והמקומם של עובדי האמבולנס בתובעת, לנוכח הטענה הלא ראויה ללבוש חשוף. "מדובר בגישה בלתי נסבלת המטילה את האחריות על התובעת, אף בדיעבד, ללא כל ביקורת עצמית ולקיחת אחריות מצד עובדי הנתבעת".
בתוך כך ציינה השופטת שהוויכוח בין הצעירה לנהג ומנהלו היה קולני ונעשה ברחוב, לעיני עוברים ושבים, לרבות שכניה, תוך העצמת השפלתה וביזויה ברבים. "מדובר באירוע בו מצאה עצמה התובעת מנהלת עימות קולני כשהיא במצב רפואי מורכב, ובהמשך נאלצת לשוב לביתה ולהמתין מספר שעות עד להגעת הסעה אחרת", כתבה.
בהיבט המשפטי קבעה השופטת שהחברה הפלתה את הצעירה במתן שירות, כאשר התייחסות עובדיה לאופן לבושה עולה כדי הטרדה מינית ולכן עליה לפצות אותה, כשאת הפיצוי תשלם בפועל "איילון".
בסופו של יום נפסק לטובת הצעירה הפיצוי המירבי הקבוע בחוק למניעת הטרדה מינית, ובתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד יצא שהיא תקבל 139,752 שקלים.
- ב"כ התובעות: עו"ד עדיה שינוולד ועו"ד גלי זינגר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ליאור פרי ועו"ד אורי מרום
- ב"כ הנתבע: עו"ד שמעון שלי
- ב"כ הצד השלישי: עו"ד נעמה זיידל
עו"ד דלר יוסופוב עוסק במשפט חוקתי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.