בבית הדין לעבודה בתל אביב התקבלה לאחרונה תביעה שהגישה אם לחמישה נגד ביטוח לאומי ונקבע כי היא זכאית לגמלת הבטחת הכנסה. המוסד טען כי האישה מנהלת זוגיות ומשק בית משותף עם אבי שניים מילדיה. בית הדין קיבל את טענת האישה כי הקשר ביניהם הוא מיני בלבד והיא אינה נתמכת על ידו כלכלית.
לאם שולמה גמלת הבטחת הכנסה בהיותה גרושה המגדלת שני ילדים מנישואיה הקודמים.
בשנת 2018 נולדו לתובעת תאומות. היא זומנה לבירור בביטוח לאומי והצהירה כי אבי התאומות אינו תומך בה כלכלית כך שאושר לה המשך תשלום הגמלה.
ואולם, בסמוך לאחר מכן שלח המוסד חוקר לביתה. בביקור הפתע שנערך בשעת בוקר מוקדמת נמצא אבי התאומות בביתה. כמה חודשים לאחר מכן התברר שהאם בהיריון נוסף. היא טענה שהאב הוא אבי התאומות אך הוא מכחיש את הדברים.
נסיבות אלה הובילו את המוסד לבטל את גמלת הבטחת ההכנסה בטענה כי האם גרה ומקיימת משק בית משותף עם בן זוגה, אבי התאומות.
בתביעה שהגישה נגד ביטוח לאומי טענה האישה כי מעולם לא ניהלה משק בית משותף עם האב ולא התגוררה עמו. לדבריה, אכן בלתה במספר אירועים עם האב ואף בבתי מלון אך הם אינם בני זוג ואינם מקיימים חיים משותפים, כך שאין הצדקה לשלילת הגמלה.
היא ציינה כי היחסים בינה ובין האב מבוססים על קשר מיני בלבד או בלשונה: ״הוא בא לי בזמן טוב. אין לנו רכוש אין חשבונות משותפים, יש רק סקס והנאות״.
ביטוח לאומי טען בתגובה כי לאור העובדה שהאב נמצא במיטתה של התובעת בביתה בשעות הבוקר המוקדמות, ומאחר שהם נמצאים בזוגיות משנת 2016, הכוללת נסיעות משותפות בארץ ובחו״ל, יש לדחות את התביעה.
לא חיי משפחה
סגנית נשיאת בית הדין לעבודה בתל אביב, השופטת רוית צדיק, קיבלה את התביעה.
היא ציינה כי חוק הבטחת הכנסה מגדיר "בני זוג" ככולל איש ואשה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו. לצורך הכרה באישה כידועה בציבור יש להוכיח כי בני הזוג התכוונו לקשר של תמיד שיש בו מסימני היכר של יחידה משפחתית.
לצורך כך, בין היתר, יש להוכיח 'משק בית משותף' שפירושו שיתוף במקום המגורים ובשאר הצרכים שאדם נזקק להם בימינו כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם מכספו ועמלו את חלקו כפי יכולתו.
התובעת הציגה חוזי שכירות מהם עולה כי היא שוכרת את דירתה לבדה. עוד היא מסרה כי היא עורכת את הקניות הדרושות לצרכי מחייתה ומחיית ילדיה בעצמה, ונעזרת באמה ומשפחתה.
בנוסף, אבי התאומות העיד כי הוא והתובעת מחבבים זה את זה אך הם אינם בני זוג ומדי פעם מקיימים יחסי מין.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שממכלול הראיות עולה שהשניים אינם מקיימים זוגיות או יחידה משפחתית אלא מערכת יחסים אינטימית המבוססת על קרבה גופנית.
בנימה ביקורתית הוסיפה השופטת כי ככל שהיה על המוסד לדון במועד הרלוונטי להליך זה בשאלה האם יש להכיר בתובעת כ"ידועה בציבור", היה משיב על השאלה בשלילה בהעדר כל סממן לניהול משק בית משותף.
מאחר שהתובעת יוצגה על ידי הלשכה לסיוע המשפטי, המוסד חויב בהוצאות של 2,000 שקל.
ב״כ התובעת: עו"ד גיא אורטל
ב״כ הנתבע: עו"ד דנה קוסקאס כהן
עו"ד אריק שלו עוסק/ת ב- ביטוח לאומי
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל