בהחלטה שפורסמה לאחרונה השופטת תמר סנונית פורר דנה בבקשה של בנות זוג שהגישו בקשה לצו הורות פסיקתי לאם הלא ביולוגית. השתיים הן אימהות לקטין שנולד ב-2021. האם הביולוגית אזרחית זרה ובת הזוג ישראלית, שתיהן רופאות שהכירו בהתמחות. היועמ"ש דרשה להמתין עם צו ההורות עד לשנה האחרונה בהליך המדורג של האם הביולוגית אך השופטת קבעה שלנוכח הקשר הארוך והיציב בין השתיים וטובת הקטין, המקרה מתאים להיכלל בחריגים ועל היועמ"ש להגיב לגופן של הנסיבות.

בנות הזוג מנהלות קשר זוגי החל מ-2010, מזה כ-12 שנה. הן ציינו בבקשה כי החליטו להרחיב את התא המשפחתי ועל כן פנו במשותף לבנק הזרע ורכשו מנות של תורם זרע אנונימי. 

כתוצאה מהחלטה זו ולאחר הליך הזרעה הרתה האזרחית הזרה וב-2021 נולד הקטין. בסמוך ללידה עתרו השתיים בבקשה להכיר בשתיהן כאימהותיו של הקטין ולתת צו הורות פסיקתי לאם הישראלית.

המבקשות טוענות כי הן עומדות בכל התנאים למתן צו הורות פסיקתי: הקטין נולד כחלק מתכנון משפחתי ולאחר זוגיות מוכחת של שנים ושתיהן מגדלות את הקטין כבנן לכל דבר ועניין ללא הבדל ביולוגי.

השתיים הבהירו כי הן עומדות בכל התנאים למתן צו הורות פסיקתי למעט דרישת התושבות. עם זאת הן הדגישו כי מרכז חייהן בישראל, הן מתגוררות ועובדות בישראל ומקיימות זיקה מתמשכת לישראל. לטענתן, יש להכיר במקרה שלהן כחריג ולקבוע כי לאור נסיבות חייהן יש לתת להן צו הורות.

ב"כ היועמ"ש התנגד למתן צו הורות פסיקתי מאחר שהאם הביולוגית אינה בעלת מעמד קבוע בישראל. הוא ציין שהאם הביולוגית קיבלה תושבות זמנית רק ב-2021 ועוד לא עבר פרק זמן משמעותי של שהות בישראל.

לשיטתו, ניתן יהיה להסכים למתן צו הורות פסיקתי רק בשנה האחרונה לקיום ההליך המדורג (בשנה השלישית מתוך ארבע) ומאחר שהמבקשות לא עומדות בחריג זה לא ניתן להיעתר לבקשתן.

אין מקום להתנגדות כללית

השופטת תמר סנונית פורר מבית המשפט למשפחה בתל אביב הבהירה כי בבית המשפט העליון ניתן פס"ד במקרה הפוך בו המבקשת לצו הורות פסיקתי היא האזרחית הזרה וללא תושבות. באותו פסק דין (בע"מ 802/21) השופטת ברק ארז סברה כי מתן צו הורות פסיקתי כאשר אחד מבני הזוג אינו תושב ינתן בכפוף לחריגים שבהם ניתן יהיה להגמיש את דרישת התושבות (תוך התייחסות לשיקולים כדוגמת פרק הזמן שנותר להשלמת התקופה שנקבעה להשתקעות בישראל, קיומה של כוונה ברורה לחזור לישראל, וקיומן של זיקות משמעותיות לישראל גם בעת השהייה מחוץ לה).  

השופטת סנונית פורר ציינה שלאור פסק הדין מצופה היה כי היועמ"ש תתייחס לגדרי החריגים והתקיימותם ולא תסתפק בהתנגדות ובאמירה כללית כי רק בתום 3 שנים מתוך 4 ניתן יהיה להגיש את הבקשה. 

היא כתבה שבעמדת היועמ"ש אין התייחסות לעובדה שהמבקשות מתגוררות בישראל מזה כ-4 שנים ומנהלות קשר זוגי מאז שנת 2010. בכך יש מענה לחששות שהועלו שהליך צו הורות פסיקתי יכול להיות מנוצל לרעה. 

לכל אלה יש להוסיף את טובתו של הקטין בן השנה וחצי. "הקטין זכאי כזכות יסוד כי תמונת עולמו היומיומית של משפחתו תקבל גם הכרה משפטית", כתבה.

השופטת הוסיפה ששוכנעה כי נסיבות המקרה מתאימות לחריגים ולפיכך נדחית טענת היועמ"ש לגבי טענת הסף של התושבות.

בהחלטה נקבע שהיועמ"ש תגיב לגופן של נסיבות למתן צו הורות פסיקתי בתוך 30 יום.

עו
עו"ד חגית הלוי|צילום: צילום עצמי

ב"כ המבקשות: עו"ד ארגמן הוט

ב"כ היועמ"ש: עו"ד ורדי

עו"ד חגית הלוי עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.