בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה ערעור של אם על החלטה להפחית במזונות האב לשלושת בנותיהן המשותפות. בית המשפט למשפחה הורה על הפחתת המזונות לאחר שהתרשם שזמני השהות של הבנות אצל האב הורחבו. בערעור שהגישה האם היא טענה שלא מדובר בשינוי מהותי שמצדיק הפחתה במזונות. האב הגיש ערעור שכנגד וטען שיש לבטל החיוב לגמרי, או לפחות להחיל את ההפחתה רטרואקטיבית ממועד הגשת התביעה. השופט ניצן סילמן קבע שהחלטת בית המשפט למשפחה מתחשבת בשני הצדדים ואין מקום להתערב בה. אב בית הדין סארי ג'יוסי (אב"ד) והשופטת עפרה אטיאס תמכו בדעתו.
הצדדים נישאו בשנת 2002 והתגרשו ב-2017 ולהם שלוש בנות משותפות. במסגרת הליכים קודמים נקבע בשנת 2017 תשלום מזונות חודשי בסך 2,000 שקל לכל אחת מהילדות, וזמני שהות שכללו מפגשים של הקטינות עם האב יומיים בשבוע ללא לינה וכל סוף שבוע שני.
במרץ 2019 הגיש האב בקשה להפחתת המזונות בטענה שחל שינוי נסיבות מהותי: זמני השהות שלו עם הבנות הורחבו כך שהן ישנות אצלו גם באמצע השבוע, ביומיים שהן איתו. בנוסף, הוא טען שלצורך קיום זמני השהות ונוחות הקטינות רכש דירה גדולה יותר. לכן, גם הוצאותיו גדלו והדבר מצדיק את ההפחתה.
האם התנגדה לבקשה בטענה שהכנסות האב גדלו. בנוסף לדבריה, הוא אוסף את הבנות רק בשעות הערב ולא עם סיום המסגרות החינוכיות כפי שנקבע, ומחזיר אותן מוקדם בבוקר, כך שאת כל הארוחות היומיות הן אוכלות בביתה.
בית המשפט למשפחה דחה את הטענה הזו וקבע שלמרות זאת זמני השהות של האב הורחבו ומדובר בשינוי נסיבות מהותי. לפיכך נערך חישוב מחודש תוך התחשבות בזמני השהות החדשים, הכנסות ההורים ועוד, ודמי המזונות הועמדו על 1,300 שקל לכל קטינה - כלומר הפחתה של 2,100 שקל בסכום החודשי שהאב משלם לידי האם.
בערעור שהגישה האם היא טענה שלא היה שינוי נסיבות שמצדיק הפחתה. האב הגיש ערעור שכנגד, בו טען שיש לבטל את חיוב המזונות לחלוטין ושכל צד יישא בכלכלת הבנות כשהן בביתו. בנוסף לטענתו, בית המשפט למשפחה טעה כשקבע שההפחתה תחול ממועד פסק הדין ולא מיום הגשת התביעה - שנה ושלושה חודשים קודם לכן.
חתירה להוגנות ושוויון
השופט סילמן דחה את הערעור. הוא ציין שהחלטת בית המשפט למשפחה מנומקת באופן שאין צורך להתערב בה. הוא הסביר ששופטת בית המשפט למשפחה בהחלטתה התייחסה בין היתר להכנסות הצדדים, צרכי הילדות וטובתן, והכל תוך חתירה להוגנות ושוויון בין ההורים.
השופט הוסיף כי אין טעות חריגה או בולטת לעין בהחלטה, ואין חולק ששינוי בהיקף זמני השהות מצדיק שינוי בגובה המזונות בהתאם.
בתוך כך, דחה השופט גם את בקשת האב להחלה רטרואקטיבית של ההפחתה. הוא ציין שאמנם ככלל גזירת חיובים היא מיום הגשת התביעה, אך הדבר נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל מקרה לגופו.
"סבורני כי בענייננו אין הצדקה להתערבות", כתב השופט סילמן והוסיף: "סכום מזונות ששולם בהתאם להסכם הוא בגדר 'מזונות שנאכלו', שאין מקום להורות על השבתו, ויש בכך אף כדי לאזן בין טענות הצדדים לאור ההפחתה שנקבעה בגובה המזונות".
השופטים ג'יוסי ואטיאס הצטרפו לפסק הדין.
לא נקבעו הוצאות.
ב"כ האם: עו"ד א. נחמני
ב"כ האב: עו"ד ס. אלון
עו"ד אליאב ביטון עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.