בית הדין הרבני בתל-אביב קיבל לאחרונהתביעת כתובה שהגישה גרושתו של איש ציבור בכיר וחייב אותו בתשלום מלוא הסכום בסך 52 אלף דולר (כ-184 אלף שקל). בפסק הדין נדחה ניסיונו של האיש להביא לשלילת הכתובה בטענות שונות, כגון שאשתו קיימה עמו יחסים בנידה או התלבשה חשוף. אב בית הדין הרב שלמה שטסמן והדיינים הרב אייל יוסף והרב עידו שחר קבעו כי מאחר שהאיש יזם את הגירושים ואף הודה בבגידה עליו לשלם את הכתובה, והוא לא רשאי לנצל את ההלכה כשבמציאות הנידה והצניעות היו ממנו והלאה.

האיש הגיש את תביעת הגירושין ב-2010, קצת יותר משנתיים אחרי החתונה, בטענה שאשתו לא מתפקדת כאישה, לא מקיימת עמו יחסים, לא מבצעת את מלאכות הבית ומאיימת להגיש נגדו תלונות במשטרה.

לעומתו האישה רצתה שלום בית. היא טענה שבעלה רוצה להיפרד בגלל קשרים עם נשים אחרות אך היא אוהבת אותו ומוכנה לסלוח.

לאחר שהאיש הודה בבגידה ובית הדין התרשם כי טענת שלום הבית שלה כנה, נקבע שאין עילה לחייב את האישה להתגרש, והתביעה נדחתה. בני הזוג התגרשו לבסוף ב-2013, לאחר שהאיש ערער לבית הדין הגדול, והאישה הפנימה שאין עתיד לנישואים.

זמן קצר קודם לסידור הגט הגישה האישה תביעה לתשלום הכתובה ואילו האיש העלה טיעונים שונים ומשונים שלטענתו מוכיחים שהאישה לא זכאית לכתובה.

בין היתר הוא טען כי הוא פטור מתשלום משום שאשתו קיימה עמו יחסים בזמן נידה, עברה על הדת היהודית כשלא התלבשה צנוע, ומקבלת ממנו מזונות גבוהים עבור בנם המשותף. טענה נוספת הייתה כי הרב שחיתן אותם הטעה אותו לחשוב שכתובה היא לא מסמך מחייב.

עוד טיעון מקומם

טיעונים אלה נדחו כולם. הדיינים שטסמן, יוסף ושחר ציינו כי הרמב"ם קבע כי אישה שלא מקפידה על נידה מפסידה את הכתובה אלא שטיעון זה יפה כאשר הבעל מעוניין לחיות בטהרה ואשתו מסרבת. במקרה הנוכחי, קבעו הדיינים, מדובר בבעל שנתלה בנידה רק כדי להימנע מתשלום כתובה וכאשר הדבר מעולם לא הפריע לו ביחסים עמה ועם הנשים האחרות עמן בגד בה.

דברים דומים נכתבו בנושא הצניעות. הדיינים קבעו כי הטענה ההלכתית נגד "אישה שעוברת על דת" מקובלת כשהיא כנה אבל לא כשהכוונה האמיתית מאחוריה היא לגרום לאישה להפסיד את הכתובה.

בהמשך הדיינים התקוממו על הטענה בנוגע למזונות הילד. "מעולם לא שמענו טענה כזו ומוטב היה לה שלא תיטען", כתבו בפסק הדין. הדיינים הזכירו כי החיוב במזונות הוטל עליו על פי דין תורה וכי מדובר בחוב כלפי בנו ולא כלפי אשתו.

עו
עו"ד עדי חן|צילום: שלומי יוסף, פסקדין

לגבי ההטעייה, הדיינים הבהירו כי גם בהנחה שהבעל הוטעה הדבר לא פוטר אותו מתשלום כתובה והוא מוזמן לתבוע את הנזק מהרב.

לבסוף הדיינים סיכמו וקבעו כי אדם שתובע גירושים, רוצה בהם וגורם במו ידיו לפירוק הבית, חייב בכתובת אשתו. משכך חויב האיש בסכום הכתובה המלא בסך 52 אלף דולר לפי השער היציג ביום התשלום. 

ב"כ האישה: עו"ד אסף בוטח, טוענת רבנית יסכה מזרחי

ב"כ הבעל: עו"ד לענייני משפחה רוית גונן, טוען רבני צבי גלר

עו"ד עדי חן עוסק/ת ב- דיני משפחה 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל