עופר נמרודי (צילום: mako)
"אנחנו עסוקים בהתאמת המצב של החברה למשבר העולמי". נמרודי|צילום: mako

דרישה לקיצוץ מיידי של 4 מיליון שקל בהוצאות החודשיות של "מעריב" הביאה לחילוקי דעות קשים בין דירקטוריון "מעריב ", לבין עורכי העיתון. בפגישה שהתקיימה אתמול בערב בין ראשי "מעריב" לבין נציגי בנק הפועלים הוחלט כי בתוך מספר ימים תועבר תוכנית התייעלות אשר תביא לחיסכון של 4 מיליון שקל בהוצאות העיתון מידי חודש. במידה שתוכנית זו לא תצלח, מעריכים במערכת הבנקאית כי בנק הפועלים עשוי להימנע מלהמשיך לתת אשראי לעיתון כך שפעילותו תיפגע. כך נודע ל"גלובס".

אחת מהאפשרויות לקיצוץ כפי שהועלו בפגישה ושמקובלות על חלק מחברי דירקטוריון "מעריב", מתייחסת לקיצוץ רוחבי בשכר בהיקף של 20%-25% כאשר בתמורה יקבלו העובדים אופציות ב"מעריב", אולם נודע כי עורכי העיתון מתנגדים נחרצות לתוכנית זו.

יוזמת הדירקטוריון

בבנק הפועלים סירבו להתייחס לידיעה. עופר נמרודי, מו"ל "מעריב", אמר בתגובה לידיעה: "הפחתת השכר אינה דרישה של בנק הפועלים. אנחנו עסוקים בהתאמת המצב של החברה למשבר העולמי בכלל ולמשבר בתעשיית העיתונות המודפסת בפרט. דירקטוריון החברה קיבל החלטה לבצע את כל מה שצריך בשביל שהחברה תוכל לצלוח את השנה הקשה שעומדת לפנינו. אנו אכן שוקלים מספר צעדים וביניהם הקטנת השכר בכ-25% ומנגד שיתוף העובדים בבעלות על החברה באמצעות מתן אופציות לעובדים. כל התוכנית הזו היא יוזמה של דירקטוריון החברה ולא של הבנק. יש מקום להניח שכאשר נביא את התוצאות הנקובות, כל הבנקים שעמדו מאחורינו עד היום באופן מרשים ימשיכו ויעשו כן לכשיראו שאנחנו מנהלים את המשבר בהצלחה ושולטים במצב. מעולם לא הועלתה בשום ישיבה עם שום בנק אופציה של כינוס נכסים ואני מתחלחל מעצם העלאת הרעיון הזה".

רות יובל, עורכת ראשית משותפת במעריב, מסרה בתגובה: "הנהלת החברה והעורכים ביצעו במהלך החודשיים האחרונים תוכנית הבראה שקיצצה בהוצאות החברה סך של 2.5 מיליון שקל לחודש. בימים אלו אנו מבצעים את השלב השני של תוכנית הקיצוצים שתחסוך 2 מיליון שקל נוספים בחודש. בסך הכל מבוצע קיצוץ של 4.5 מיליון שקל בחודש. להערכתנו, עם השלמת שלב זה יכול שיפור מהותי במצבו הכספי של העיתון שיאפשר את התנהלותו הסדירה. בדירקטוריון החברה ישנם מספר גורמים שאינם מסתפקים בתוכניות הנוכחיות ודורשים, כחלק מהיערכות לשנת מיתון, לבצע ליתר ביטחון קיצוצים נוספים. אחד הדירקטורים אף העלה הצעה לקצץ 25% בשכר העובדים תמורת אופציות. להערכתנו, אין כרגע צורך בצעדים קיצוניים כאלה ואין בכוונתנו להסכים לביצועם".

פגישת חירום זו שהתקיימה אמש בין "מעריב" לבין בנק הפועלים נקבעה כבר לפני תקופה, אולם היא התקיימה גם על רקע דו"ח מעלות שפורסם שלשום ולפיו "מעריב" לא תוכל להמשיך להתקיים במבנה ההון הנוכחי. S&P מעלות הפחיתה את דירוג האג"ח של קבוצת מעריב ב-10 רמות מ-BBB ל-CC (רמת הדירוג הנמוכה ביותר הנחשבת לספקולטיבית) והביעה פקפוק ביכולתה לפרוע ההתחייבויות ממקורות פנימיים, זאת לאחר שהיקף החובות מסתכם בכ-410 מיליון שקל ועקב רמת הנזילות הנמוכה.

במהלך התקופה האחרונה מתקיים ויכוח פנימי עמוק בתוך "מעריב" באשר לדרכים להביא לקיצוץ נוסף, בנוסף לקיצוץ של 2.5 מליון שקל שכבר בוצע לאחרונה באמצעות הפחתות שכר של בעלי שכר של למעלה מ-20 אלף שקל בחודש כמו גם צמצומים בכח אדם. חלק מחברי דירקטוריון החברה מעוניינים לבצע קיצוץ שכר רוחבי, מתוך אמונה כי הדבר יאפשר פריסת חובות העיתון כמו גם המשך קיומו אולם מנגד, יש המתנגדים לו.

רבעון שלישי גרוע

העיתון סיים את הרבעון השלישי בהפסד של 23.4 מיליון שקל, ותזרים מזומנים שלילי של 11.8 מיליון שקל. זאת בהמשך להפסד של 78.4 מיליון שקל ב-2007. החברה הזהירה כי המשך פעילותה במתכונת הנוכחית ויכולתה לעמוד בהתחייבויותיה, מותנים בהשגת מקורות מימון מתאימים, בהמשך להעמדת מסגרות אשראי על-ידי תאגידים בנקאיים ובשיפור מהותי בתוצאותיה העסקיות. ההחמרה בתוצאות "מעריב" הביאה לשחיקה של 30% בהון העצמי מתחילת השנה, שהגיע ל-167.5 מיליון שקל. לחברה הון עצמי חוזר שלילי של 85.5 מיליון שקל. חברת האם (61.74%) הכשרת היישוב, הזרימה לאחרונה מעט חמצן ל"מעריב" באמצעות הענקת הלוואות של כ-25 מיליון שקל. יש לזכור כי בנק הפועלים שותף כיום בבעלות על "מעריב" וזאת לאחר שבחודש בנובמבר הסתיים הסכסוך בין ולדימיר גוסינסקי למשפחת נמרודי. גוסינסקי מכר את מניותיו בעיתון (27.2%) ב-10 מיליון דולר, בתמורה לוויתור חובו בסך 28 מיליון דולר לבנק הפועלים, כך שכיום הבנק והכשרת היישוב שותפים בעיתון.