כבר חודשים ארוכים נמכרות שקיות הבד הירוקות ברשתות השיווק המובילות תמורת 3-4 שקלים (2.5 שקל אצל רמי לוי), ומספקות ללקוחות הזדמנות להימנע משימוש מיותר בניילון. ובכל זאת, מחצית מהציבור, כפי שעולה מסקר "מותגים" עבור "גלובס", כלל לא נתקלו בשקיות בד רב-פעמיות בסופר שבו הם נוהגים לבקר.
האם העובדה שהמחצית השנייה של הלקוחות לפחות נתקלו בהן יכולה להיתפס כבשורה מעודדת? אמנם כמעט 30% מהנשאלים בסקר, שנערך בקרב כ-500 נסקרים בוגרים, סיפרו שרכשו את השקיות לשימוש חוזר, אך רבע אחרים מעידים כי נתקלו בשקיות הבד אך לא רכשו אותן, ונראה שכל עוד לא יכניס המחוקק את ידו לכיסי הצרכנים ויחייב תשלום על שקיות הניילון, זו עדיין תהיה האלטרנטיבה המועדפת.
5 מיליארד שקיות ניילון נזרקות בישראל לפח מדי שנה; הן מהוות 7% מכלל הפסולת ומשקלן המצטבר הוא 350 אלף טון בשנה, של זיהום שאינו מתכלה (אלא רק כעבור 1,100 שנים, מעריכים המדענים). מה מונע מרבע מהאוכלוסייה להירתם למאמץ הלאומי ולעבור לשימוש "ירוק", על אף שהמודעות לנושא עלתה? סיבות שונות ומגוונות: כחמישית מאלו שנתקלו בשקיות הבד אך נמנעו מלרכוש אותן מסבירים כי פשוט "אין צורך" בשקיות כאלה, כי "יש שקיות ניילון". 15% תולים זאת בצורך לשלם עבור השקיות, או שסבורים שהמחיר גבוה מדי. 14% "לא מאמינים שזה יעיל" ו-11% כלל לא מבינים למה זה טוב. 8% סבורים שהשקיות מסרבלות את הקנייה, בעיקר משום שיש לחזור ולהביאן לחנות בכל פעם, ושיעור דומה מודים ש"אין סיבה".
אצל רמי לוי זה עולה פחות
הבאז הירוק החל לתת אותותיו ברשתות השיווק לפני כשנה: היתה זו שופרסל שהכניסה לשימוש לראשונה, מבין הרשתות הגדולות, סלים רב-פעמיים לפני כשנה וחצי במחיר 4 שקלים לסל. מאז, אומרים ברשת, נמכרו מאות אלפי "סלים ירוקים" ו"הנושא מורגש היטב בקו הקופות, כשיותר ויותר לקוחות משתשים בסלים אלה ומעדיפים אותם על פני שקיות הגופייה מפלסטיק".
לפני כשנה יצאה רשת טיב טעם במהלך דומה ובמחיר זהה לשקית: "הלקוחות מאוד מעוניינים לרכוש את שקיות הבד", אומר אלון לוי מנהל השיווק של רשת טיב טעם, "ואלו הרוכשים את השקיות חוזרים ומשתמשים בהן בקניות החוזרות. שקיות הפלסטיק הן אמנם הפתרון הזול ביותר עבור הצרכן, ואנו בטוחים כי לא נצליח לשנות לגמרי את הרגלי השימוש בהן, אבל עקב המודעות ההולכת וגוברת בנושא ועקב הפעילות בסניפים לעידוד רכישת שקיות הבד, אנו מאמינים כי השימוש בהן רק יילך ויגדל".
גם ברבוע כחול משווקים ברשתות "מגה" ו"מגה בעיר" שקיות דומות. גם כאן המחיר הוא 4 שקלים. המכירה החלה בתחילת מאי, וברשת מדווחים כי עד היום נמכרו כ-500 אלף שקיות: כ-80 אלף במגה בעיר וכ-220 אלף שקיות במגה.
לאור המחירים הזהים, מעניין לראות שרמי לוי, בעלי "רמי לוי שיווק השקמה", מוכר את השקית הרב-פעמית במחיר נמוך משמעותית של 2.50 שקל בלבד, מה שמעלה תהייה רצינית בדבר עלויות הייצור האמיתיות של אותן שקיות (שהרי גם המתחרים מצהירים כי הם מציעים את מרכולתם במחירי עלות בלבד, ללא כוונות רווח). הפרשי המחירים אף גורמים לצרכנים לתהות האם ברשתות הגדולות מנסים "לעשות עליהם קופה" תוך ניצול רצונם של הלקוחות להירתם למאמץ הסביבתי.
לוי, אגב, מספר על היענות מוגברת והיקף רכישות גבוה של שקיות הבד. "מכרנו כמעט 300 אלף שקיות", הוא מעיד, "לאט-לאט אנשים עוברים להשתמש בהן, זה נהיה להם יותר נוח. זה חוסך הרבה בלגן במערכת לכולם". לוי אף מבטיח להציע בקרוב 100 אלף שקיות ירוקות חינם ללקוחותיו, ומאמין שלפחות 40% יעברו לשימוש קבוע באופציה זו.
ובכל זאת, מורים הנתונים כי המודעות רק בתחילת דרכה. "לא מספיק לאפשר רכישה של שקיות ירוקות ברשתות השיווק", אומר גלעד אוסטרובסקי מהמחלקה המדעית בעמותת "אדם, טבע ודין". "צריך להיות קמפיין פעיל - שהקופאיות יציעו ללקוחות, ששקיות הבד יוצבו בכל קופה, שלא יארזו לך בשקיות ניילון אוטומטית בלי לשאול. המהלך אולי מעיד על כוונות טובות, גם אם חלקן למטרות תקשורתיות, אבל הוא צריך להיות מלווה בבולטות גבוהה".
שינוי הרגלים דרך הכיס
אוסטרובסקי עומד, בין השאר, מאחורי נוסח הצעת החוק שעברה בשנה החולפת בקריאה ראשונה בכנסת - ושמטרתה לעודד מעבר לשימוש בשקיות רב-פעמיות. בהצעה המקורית, שלא מעט מתנגדים קמו לה, דובר על גביית שקל לשקית ניילון - לא מעט כסף, כשלוקחים בחשבון קנייה משפחתית ממוצעת בסופרמרקט ותרגומה לאריזות מרשרשות. "הסכום הנקוב נבע ממחקרים שאומרים שצריך לגבות סכום משמעותי, אחרת לא ישנה את ההרגלים", מסביר אוסטרובסקי. "ערכנו ניתוח כלכלי בהשוואה לאירלנד תוך התאמה לתמ"ג הישראלי. מחקר שנערך במקביל בטכניון טען שעד חצי שקל, אין השפעה משמעותית על התנהגות הצרכנים; מעל חצי שקל יש קפיצה, וכשעוברים את רף השקל השינוי הצפוי הוא של מעל ל-80%".
אולם נראה כי היוזמים ייאלצו להתפשר: "אם בהצעה המקורית ביקשנו, מתוך הנחה שהמטרה היא צמצום דרסטי של היקף השימוש בשקיות חד-פעמיות, לקבוע היטל על אותן שקיות, הרי שההצעה הזו עברה גלגולים, בעיקר עקב התנגדות של משרד האוצר", אומר אוסטרובסקי. "באירלנד הפחיתו כך את היקף השימוש בשקיות פלסטיק ב-93%, משקית לאדם ליום ועד 23 שקיות לאדם בשנה, אך השר להגנת הסביבה דחף ליישם את הווריאציה השנייה שהוצעה - איסור גורף לספק שקיות פלסטיק. גם כאן צריך להגדיר טכנית על מה בדיוק חל האיסור. אנחנו מקווים שההגדרות יהיו כאלה שלפיהן מחיר שקית יהיה גבוה יותר לייצור וממילא ידרשו כסף עבורו". במקרים בהם השימוש בשקיות חד-פעמיות מחויב המציאות מטעמי נוחות, היגיינה ועוד, ייקבע פטור מהיטל על שקיות הניילון - תוך השמת מגבלות.
שקיות נייר חד-פעמיות גם הן, אגב, אינן פתרון מקובל; בהיעדר תשתית ראויה למיחזור בארץ, הנזק בהן רב מהתועלת.
כיצד מעריך קהל הצרכנים את התנהגותו הצפויה במקרה שיידרש לשלם, אפשר ללמוד גם מתוצאות סקר "מותגים".
קרוב למחצית מהנשאלים, מתברר (46%), מאמינים שבמקרה כזה יפחיתו במידה ניכרת את צריכת השקיות. החד-פעמיות. 15% סבורים כי הצריכה "תפחת במידה מסוימת" ואצל עוד 10% - "תפחת במידה מועטה". רק 20% הצהירו כי הדבר לא ישנה את התנהגותם כלל. "בעיני", מסכם אוסטרובסקי, "אין תחליף לתמריץ כלכלי. אני בעד שינויים שנובעים מהסברה, אבל מטבעם של הדברים כל עוד הם ניתנים חינם לוקחים יותר ממה שצריך".
השקית שבה מחולק העיתון
רשתות רבות, חנויות וגופים מסחריים שאינם נמנים על ענף המזון כבר הנהיגו שימוש באריזות ידידותיות לסביבה; גם "גלובס" מחולק בשקית מתכלה.
כך למשל החלה לאחרונה "צומת ספרים" למכור שקיות מבד לשימוש רב-פעמי, בעלות של 3 שקלים. טל פלוסקר, סמנכ"ל שיווק צומת ספרים, מציינת כי ברשת נמכרו למעלה ממאה אלף שקיות בד ברבעון האחרון בלבד, ושהביקוש לשקיות היה גבוה עד כדי כך שנוצר מחסור בשקיות. חנויות טבע היו מחלוצות המודעות בעניין, באופן לא מפתיע, וכך ניתן למצוא במחירים שונים שקיות ידידותיות בעדן טבע מרקט, באורגניק מרקט, ב"מזרח ומערב" ועוד. סביר להניח שהיתרון העיקרי קיים במקומות בהם מוצעות האריזות הידידותיות חינם, שכן באופן טבעי משמש המחיר גורם מרתיע כל עוד קיימת אלטרנטיבה חינמית של שקיות ניילון. כך למשל ברשתות אופנה רבות מונהגות שקיות בד הניתנות, על פי רוב, חינם ובאופן אוטומטי בעת האריזה. רשת "YELLOW" מקבוצת פז מספקת שקיות מתכלות ללא תוספת תשלום - ועוד היד נטויה.
