מזה כחודש וחצי אני מציג לכם את רשלנותן של הרשויות, בכל הקשור לניהול הכושל של משק המים בעבר ובהווה. אבל מה עם העתיד?
אפרים קציר ז"ל, שהלך לעולמו ביום א', אמר בהיותו נשיא: "עובד ציבור, אשר נקרא לעמוד בראש רשות שתפקידה לעזור לציבור, עליו לעזור לציבור ולא לעצמו". האם קיבלנו את עזרתם של שרי התשתיות לדורותיהם? האם רשות המים, שקמה לצורך שמירה על מקורות המים שלנו, עזרה לנו? להיפך, לא רק שהרשות לא עזרה, היא אפילו גרמה נזק, נזק כמעט בלתי הפיך לאקוויפרים (מי תהום) שלנו, עקב שאיבת יתר. רק ביום א' ועדת החקיקה של הכנסת הסירה מסדר היום את הניסיון לשווק חסכמים לבתים. חלמאים אחד אחד.
אז מה עושים כשלא עוזרים לנו? ובכן אזרח יקר, עלינו לעזור לעצמנו. ובאמת, אבל באמת שאפשר. הנה כמה הצעות, שבמידה ונבצע אותן מיידית, הן באמת תוכלנה להרחיק אותנו מהמשבר העומד בפתח.
1. יבוא מים. הדבר החשוב ביותר כרגע, הוא להשיג מים! יבוא מים מתורכיה, היא פעולה שחייבת לקבל דחיפה מיידית מהממשלה. יש לנו את התקציב, יש לנו את הספק, יש לנו את המוביל, רק שלכל הרוחות - אין לנו מי שיקבל את המים בחוף. בהנחה שפעולה זו תקבל אור ירוק, יתווספו לנו במיידית קרוב לארבעה מיליון קוב מים בחודש ובחשבון פשוט - אספקה חודשית לקרוב ל-240 אלף משפחות בישראל בחודש.
2. זירוז תהליך בניית מתקני ההתפלה. יבוא המים הוא פתרון זמני. במקביל אליו, חייבים לזרז את תהליך בניית מתקני ההתפלה ולהקדים את מועד סיומם מ-2013 בשנתיים לפחות. ברגע שמתקני ההתפלה יעבדו במתכונת מלאה, כזו שתספק לפחות 80% מהצריכה הביתית, אפשר יהיה להפסיק לייבא.
3. התקנת מתקני סינון מים אפורים בבתים ובבנינים. בעבר, היה ניסיון של חברת הכנסת אסתרינה טרטמן להעביר תקנה שתחייב קבלנים להתקין מתקני סינון כאלה בכל בית חדש שיבנה בשנים הקרובות. כך, אותם מים אפורים – המגיעים ממכונת הכביסה, מהמדיח, מהאמבטיה, ממערכת המיזוג ואפילו מהשירותים – יעברו סינון מהיר ויזרמו אל מערכת ההשקיה הפרטית. במידה ולא יבוצע הדבר, לא יאושר למבנה טופס 4 (טופס גמר בנייה).
הפחד של המפלגות הירוקות מזיהום מיידי של מי התהום, הביא אותם להתנגד למהלך, והמסמך עדיין שוכב עמוק בתוך מגירתו של שר התשתיות. אלא שלמי התהום שלנו גם כך כבר נגרם נזק בלתי הפיך, ורמות הזיהום בהם אינן מאפשרות את שיקומם. ולכן, נכון לעכשיו, צריך להיות חשוב לנו הרבה יותר להשקות את הגינה שלנו מאשר לשקם משהו שהוא כבר בר מינן.
4. אגירת מי גשמים. אף אחד לא מבטיח שהחורף הבא יהיה מבורך במשקעים, אבל יש לנו 5 חודשים להיערך, גם למועט ביותר. 70% ממי הגשמים זורמים לים דרך מערכות הניקוז. מים יקרים מפז. יש לנו 5 חודשים לנסות ולהטות את זרימת מי הגשמים שבניקוז לבריכות מלאכותיות. 5 חודשים הם זמן שיאפשר את בנייתן של מספר בריכות באזור הצפון והמרכז. מים אלה יסופקו לאזורים אלה במהלך החורף, הן לשתיה והן לחקלאות. מדובר בכמויות מים גדולות מאוד, שעשויות להזרים מים גם בקיץ הבא.
5. הפסקת אספקת מים מתוקים לתעשייה הכבדה. מתקני חברת החשמל עושים שימוש במים רבים על מנת לקרר את הטורבינות שלהם, מים שהיו יכולים להספיק לשנה שלמה לכ-1,000 משקי בית. למה שלא ישתמשו במי ים? הרי מתקני חברת החשמל יושבים על החוף. מה הגיוני יותר מלספק להם מי ים, בחינם, לצורך קירור? חלם, אמרנו כבר?
כנ"ל גם לגבי ניידות כיבוי אש, שעדיין ממשיכות לכבות שריפות עם מים מתוקים. פשוט ממלאים את המיכלים במים מהברז, מים אשר מיועדים לשתיה. חייבים לעצור את זה! גם מי ים, יכבו שריפות.
7. הפסקת אספקת מים מתוקים לבריכות. מדוע בריכות ציבוריות צריכות להיות בריכות מתוקות? לבריכת גורדון שבת"א, למשל, מוזרמים מזה שנים רבות מי ים שעוברים סינון ראשוני ומגיעים לבריכה נקיים. אומנם מלוחים, אבל נקיים, צלולים ובעיקר קרים. ועדיין, מדובר בבריכה המבוקשת ביותר בארץ.
חייבים להגביל את הרשויות ולא לאפשר להם שימוש במים מתוקים למילוי בריכות. מדובר בקרוב למאה מיליון קוב מים, שילכו לבריכות כבר בחודש הקרוב. צריך לחייב את בעלי הבריכות למלא אותן במי ים או לא למלא אותן בכלל. אז נלך יותר לים ופחות לבריכות.
זוהי רק ההתחלה, ויש עוד לא מעט פתרונות מידיים ליישום. אנחנו חייבים לדאוג לעצמנו. חייבים להקים מהומה, אחרת בקרוב נתחיל לתהות למה אין לנו מים בברז.
נתקלתם בבזבוז מים? רוצים להציע טיפים לחיסכון במים? שלחו מייל לצחי פלג, החזאי של תכנית הבוקר "יום חדש": Zahip@mako.co.il