שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן-אליעזר, מקדם יוזמה לניצול קרקעות פנויות עבור הקמת חוות סולאריות, כך נודע ל"גלובס". מדובר למעשה ביוזמה שהחלה בקדנציה של הממשלה הקודמת, תוך שיתוף פעולה בין משרד התשתיות למשרד התמ"ת, כשבן אליעזר כיהן כשר התשתיות.
במסגרת היוזמה, משרד התמ"ת מעוניין לשווק קרקעות תחת הייעוד של "תעשיית שמש" ולשנות ייעוד של קרקעות קיימות מתעשייה רגילה לתעשיית שמש.
כדי להגיע למצב שאנרגיה חלופית תוגדר כתעשייה יש להסיר שלושה חסמים עיקריים בתחומי הקרקע, המימון והרגולציה. החסם המהותי ביותר הוא הרגולציה, שכן קרקעות פנויות (שייעודן חקלאי או אחר) יש בשפע. גם יזמים שמעוניינים להקים פרויקטים סולארים יש בנמצא. רק אתמול דיווח "גלובס" על כך שענקית האנרגיה הסולארית סאן-אדיסון נכנסת לשוק הישראלי.
אבל בכל הנוגע לרגולציה, "אנחנו צריכים לתפור יחד עם מינהל מקרקעי ישראל חבילת הקלות שתאפשר לגבות היטל השבחה ומסי מקרקעין נמוכים. כי רק אז יהיה משתלם להפוך קרקעות המיועדות לתעשייה לטובת הקמת חוות סולאריות", אמר בכיר בתמ"ת. לדבריו, "אין לנו כוונה לקחת אזורי תעשייה קיימים ולהסב אותם לחוות סולאריות, אלא לקחת שטחים שאינם מנוצלים".
כיום דימונה ומצפה רמון הם האזורים העיקריים בהם יש פוטנציאל גדול להקמת חוות סולאריות. פלורה שושן, ראש מועצת מצפה רמון, ואיציק ויינשטיין סגן ראש עיריית דימונה, מציגים שורה ארוכה של יזמים שרוצים להקים את החוות הסולאריות. ביניהם בין היתר: קבוצת וולפסון האמריקנית, סאן-אדיסון, סאן ריי, סולאר פאוור, סאנטיני, אפסילון וכן ברייטסורס תעשיות (לוז 2), סולל, ערבה פאוור וזניט סולאר הישראליות.
על פי התכנון, במצפה רמון המדינה תקצה שטח תעשייתי של 1,600 דונם שצפוי לייצר כ-40 מגה ואט, ובדימונה מדובר בשטח של 4,000 דונם שצפוי לייצר 100 מגה ואט.
