עשרות הורים ברחבי הארץ מתמודדים מידי שנה עם רשימת ציוד ללימודים שנדמה שרק הולכת ומתארכת. חלק גדול מהרלוונטיות של הפריטים מוטלת בספק אבל משום מה, שנה אחר שנה נאלצים ההורים לרכוש אותם כדי שילדיהם יוכלו להשתתף בשיעורים. הורים רבים מדווחים כי למרות שהם קונים את המוצרים- בפועל כמעט או שבכלל לא משתמשים בהם.

מחברת חכמה

עשרות דיונים בנוגע לנחיצותה של המחברה שכבשה בסערה את רשימות הציוד של כיתה א'. אין כמעט בית ספר יסודי שלא דורש מההורים לרכוש את "המחברת החכמה" כחלק מהציוד הנדרש לעולים ולעולות לכיתה א'.

הבעיה? הן לא זולות: כל מחברת עולה חמישה שקלים, ויש רק יצרן אחד שמייצר אותן אחרי שרשם עליהן פטנט.
בכל מחברת יש 32 עמודים בלבד (16 דפים), והיא מסייעת לילדים ולילדות לכתוב את האותיות והמספרים באופן אחיד וברווחים נכונה. היא אמנם מקלה על התלמידים, אולם לא ברור מדוע הפכה למוצר חובה בכל תיק.

במשרד החינוך טוענים כי לא הגדירו את רכישת המחברת החכמה בהנחיותיה, וכי לבתי הספר ישנם אוטונומיה להגדיר בעצמם מהו הציוד הלימודי הדרוש בפתח כל שנה. לשם רכישת מיומנויות הקריאה והכתיבה ישנם כלים ואמצעים אחרים, שאינם כוללים בהכרח את המחברת החכמה.

למה לא: אף אחד לא הוכיח שהיא יעילה יותר ממחברת רגילה.
למה בכל זאת כן: מורות להוראה מתקנת טוענות כי היא מסייעת לילדים המתקשים בקריאה ובכתיבה אבל מודות שעבור כל השאר זה מיותר.

יומן (צילום: shutterstock, Nadezda Barkova)
זה מה שהם צריכים?|צילום: shutterstock, Nadezda Barkova

יומן

עוד מוצר שמככב בראש רשימות הציוד ומחירו נע בין 15 שקלים לכמעט 100 שקלים. יש בתי ספר שאף מכריחים את ההורים לרכוש יומנים שבית הספר מספק בתחילת השנה. לרוב ישתמשו בו חודש -חודשיים עד שהוא יזנח בתחתית התיק.

בעידן שבו מככב הסמארטסקול כדי להתעדכן בשיעורי הבית והודעות להורים אפשר לכתוב בוואטסאפ, לא ברור למה יומנים עדין חלק מהרשימה חוץ מלאלו שמפיקים אותם מידי שנה, רצוי עם כוכבי הילדים והנוער הרגעיים וגוזרים קופון שמן.

למה לא: הוצאה מיותרת בעידן שבו יש כל כך הרבה עזרים דיגיטליים שעדיף שהילדים ישתמשו בהם.
למה בכל זאת כן: יכול ללמד את הילדים כל סדר וארגון זמן - כל עוד משתמשים בו.

אטלס פתוח עם עיפרון ומחוגה (אילוסטרציה: Denis Tabler, shutterstock)
נתנו לכם את המחוגה באותו מחיר|אילוסטרציה: Denis Tabler, shutterstock

אטלס

רבים זוכרים את שיעורי הגאוגרפיה בהם התעמקנו ושיננו את מפת ארץ ישראל (ולמתקדמים: קצת את העולם). למדנו על טופוגרפיה, גבולות הארץ, על מושגים כמו צפיפות אוכלוסין ומקורות מים ועל עוד דברים שאף אחד לא באמת זוכר.

לרוב, הפעם הבאה שנאלצנו לקרוא מפות זה היה בצבא בשבוע ניווטים. כי נחשו מה? יש דבר מדהים שקוראים לו גוגל מפות והמצאה עוד יותר מדהימה וישראלית שקוראים לה וויז.

אבל משום מה, האטלסים עדיין איתנו, למרות שהוצאת בריטניקה, לדוגמה, הפסיקה להוציא מהדורות חדשות משנת 2012 אבל עדיין - הורים מספרים כי נתבקשו לקנות את האטלסים של ההוצאה הספציפית הזו.

למה לא: יקר מאוד, צריך לקנות כל שנה את האטלס הכי מעודכן כשיש חלופות זולות הרבה יותר.
למה בכל זאת כן: כדי שילמדו להסתדר גם בלי וויז וידעו איך הארץ שלהם נראית.

מחוגה

"אני עדיין מחכה שישתמשו במחוגה", היתה התגובה הכי שכיחה לשאלה: "איזו מוצרים בסל הקניות לבית הספר הוא הכי מיותר בעיניכם". הורים רבים העידו שילדיהם לא השתמשו ולו פעם אחת במכשיר שמייצר עיגולים לפי קטרים, זה שלרוב מחליפים אותו בפקק או בחור של הסלוטייפ כשרוצים לשרטט עיגול בשיעור גאומטריה.

למה לא: כי זה מוצר מיותר שעולה מינימום עשרה שקלים מיותרים והילדים שלכם בכיתה ד'. לא בפקולטה להנדסה.
למה בכל זאת כן: מצאנו אימא אחת שהעידה, שהמחוגה שימשה אותה שהייתה בלימודי העיצוב באקדמיה. אז יש תקווה.

מילון (צילום: shutterstock By Khwandao Danprasirtsuk)
פעם עשו את זה ככה|צילום: shutterstock By Khwandao Danprasirtsuk

מילון כיס 

הכוונה היא למילון עברי עברי שספק אם מעודכן לשפה של היום, אבל גם מילון עברי אנגלי נכלל בקטגוריה. לא כל כך ברור לאילו מיומנויות נסתרות קריאה במילונים תורמת חוץ מלשנן את אותיות הא-ב' לפי הסדר או לשיר את השיר של ה-ABC כל פעם כשרוצים לחפש את האות הבאה.

למה לא: יש גוגל טרנסלייט.
למה כן: לשם התקווה האבודה שהדור של היום ידע שפעם דיברו כאן עברית תקנית שלא מסתכמת במילה: "חחחחח פיפי".