חודש נובמבר נפתח בעליות מחירים נוספות. שורה של יצרני מזון העלו את המחירים בימים האחרונים – יפאורה, מי עדן והשחר עולה - ובחודש הבא יצטרפו אליהם יקבי כרמל וגלידות נסטלה.
ההתייקרות הנוכחית שוב נומקה בהמשך העלייה במחירי חומרי הגלם, האריזה תשומות ייצור וכן התייקרות הדולר והיורו ביחס לשקל והעלאות מחירים מצד ספקים. אך בעוד שמוצרי המזון של חברות כמו נסטלה מכילות מספר רכיבים, החלטנו לבדוק בכמה ולמה מחליטים לייקר את המים?
חברת מי עדן היא מוקד העליות בחודש האחרון, ובהודעה שנשלחה לספקים נכתב: "בשנה וחצי האחרונות נרשמים גידולים משמעותיים בעליות התשומות עבור מוצרי מי עדן, לרבות עליה בחומרי הגלם ובעלויות של ספקים מקומיים וספקים מחו"ל. בשל כך החליטה מי עדן על ביצוע עליית מחירים במוצריה מה-1.11.2024".
איך זה מתבטא בשטח? בקבוקי מים אישיים (330 מ"ל-1 ליטר) יתייקרו ב-4.5 אחוזים ואילו מארז המים משפחתי בנפח 1.5 ליטר יתייקר ב-6 אחוזים. נזכיר כי רק לפני שנה ושלושה חודשים העלתה החברה את מחירי מוצריה ב-5.8 אחוזים מאותם נימוקים ממש.
אבל מי עדן לא לבד. לפי בדיקה של לובי 99, בשקט בשקט בשנה האחרונה יתייקרו כמעט כל שאר מותגי המים המינרליים: נביעות, סן בנדטו ועין גדי. הבחירה להעלות מחירים מעוררת תמיהה שכן מחיר הפלסטיק לא עלה בשיעור כזה אם בכלל, והפקת המים דורשת אגרה שנתית חד פעמית. גם עלויות הספקים לא זינקו באותם אחוזים, ולכן לא ברור למה יש עליות מחירים כאלו דרמטיות במחירי המים.
כפי שניתן לראות מהטבלה דווקא מי עדן לא ייקרו את המוצרים שלהם בשנה האחרונה ואולי זו הסיבה לעלייה: מי עדן, שמחזיקה בכ-38% מהשוק, עומדת למכירה ע"י "פרימו ווטר", בעלי החברה האמריקאים של המותג, וחייבת להראות גידול במכירות ובהכנסות, כדי להיות אטרקטיביים יותר ולמקסם את הרווח מהמכירה. בכל מקרה התירוץ של: "עליות חומרי הגלם" לא תופס כאן.
שקר עליות חומרי הגלם
חזרה לגלידות נסטלה שהודיעו על התייקרות בשיעור של עד 9 אחוזים. גם במקרה הזה מדובר בהעלאת מחירי שתיכנס לתוקף כחצי שנה אחרי שהחברה העלתה את מחירי מוצריה במאי 2024 בשיעור של 6.3 אחוזים בממוצע.
בדיקת לובי 99 של חבילת גלידות נסטלה וניל מגלה שבגלידה יש 17 אחוזים צימקאו. צימקאו הוא תחליף שוקולד המכיל אחוזים נמוכים מאוד של קקאו ואחוזים גבוהים של סוכר. מכיוון שמחיר הסוכר ירד בשנה האחרונה ב-18 אחוזים ומחיר הקקאו (שכלל לא מהווה רכיב משמעותי בגלידה, כאמור) נמצא בירידה מאז חודש אפריל – שוב לא ברור מדוע בוחרת נסטלה לתרץ את עליית המחירים ב"עליית מחירי חומרי הגלם".
גם שוקולד השחר, שעשוי מאבקת קקאו סוכר ושמן קנולה (שמחירו ירד השנה ב-7 אחוזים) הוא דוגמה שממחישה איך אין שום הצדקה לעליית מחירי מוצרי המזון. בטח לא בפעם השנייה והשלישית השנה.
התחושה שבכל ביקור בסופרמרקט התשלום בקופה עולה, למרות צמצום כמות המוצרים וויתור על מותגים יקרים, מקבלת ביסוס עובדתי. מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה בחצי אחוז, בהובלת סעיפי הלבשה והנעלה, תחבורה, מזון ובריאות. מתחילת השנה עלה המדד ב-3.9% ובשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2024 לעומת אוקטובר 2023) עלה מדד המחירים לצרכן ב-3.5%. המצב מותיר את האינפלציה רחוק מעל לטווח היעד של 1%-3% של בנק ישראל זה חודש רביעי ברציפות.
"מתחילת המלחמה אנחנו רואים איך חברות המזון המונופוליסטיות מעלות מחירים, ונותנות שלל תירוצים - כשהתירוץ העיקרי הוא העלייה במחירי חומרי הגלם. מלבד מספר מצומצם של חומרי גלם שבאמת עלו, כמו קפה ושמן זית, מרבית חומרי הגלם לא עלו ואפילו ירדו", אומר אריאל פז-סוויצקי, מנהל המחקר בלובי 99. "כשנכנסים לפרטים מגלים שהסיבה האמיתית שחברות המזון מעלות מחירים היא לא עליית מחירי חומרי הגלם, או עליית מחירי השינוע. חברות המזון מעלות מחירים כי הן יכולות, וכי אף גורם לא עוצר בעדן. ולראייה - מחירי חומרי הגלם של תירס, סוכר, סויה, ואורז ירד משמעותית לאורך השנה, והמחירים של קורנפלקס, טופו ועוד מוצרים רבים המכילים רכיב עיקרי מחומרי הגלם המדוברים עלו או נשארו אותו דבר. מדובר בשוק ריכוזי מאוד שנשלט על-ידי מספר מצומצם של חברות, שמנצלות את התעלמות הממשלה מיוקר המחיה ואת התשישות של הציבור בגלל המלחמה."